תוצאות חיפוש עבור שפיכה-מעוכבת

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

היי ד"ר יש ויאגרה שנקראת( kamagra oral jelly זה נוזל סמיך בטעם תפוז ששותים 40 דקות לפני הסקס.... לקחתי את זה מספר פעמים והסקס שלי היה מושלם גם שפיכה מאוחרת וגם זיקפה מצויינת...לא היה לי שום תופעות לוואי חשוב לציין שרשום על השקית שזה טבעי...האם אתה מכיר את התכשיר הזה והאם אני יכול להמשיך לקחת ללא שום דאגה חיפשתי מידע לגבי זה והכל באנגלית הודה לך אם תציע לי אם זה בסדר שאני לוקח את זה והאם אני לא מסכן את עצמי...אין לי בעיות לב והלחץ דם שלי תקין(אני בן 30)מה אתה אומר?

אני מנסה מזה כמה שנים לקיים יחסים אבל אף פעם לא הצלחתי לגמור אני לא גומר גם כשאני מנסה לאונן אין רקע רפואי הייתי אצל כמה מטפלים ורופאים שום דבר לא השתנה האם יש משהו שעוד לא ניסיתי

אנחנו בגילאי ה 40, נשואים כבר 15 שנים בהם היו לנו עליות וירידות. לאחרונה תקופה טובה שגם מלווה בסקס טוב ובתדירות גבוהה (פעם - פעמיים ביום). הבעיה היא שבחלק מהפעמים לוקח לבעלי הרבה זמן לגמור. הוא אומר שאין לו את הגירוי המספיק בחדירה, ניסינו תנוחות שונות, לפעמים הוא פשוט מתייאש ולפעמים הוא גומר אח"כ ביד. אני יודעת שבעבר ראה פורנו ואונן, ביקשתי שיפסיק כי זה פגע בי (בעיקר הפורנו, פחות עצם האוננות), והוא אומר שהפסיק. האם הקושי לגמור קשור לכמות של היחסים, להתרחבות האיבר שלי עם השנים והלידות, להרגל שלו לגמור באוננות או לבעיה אחרת והאם יש דרך לטפל בזה?

שלום. אני בחור בן 33, מאז ומתמיד היה לי יצר מיני די גבוה, למרות שלא היה לי הרבה ניסיון. אני אובחנתי בגיל צעיר אבחנה כנראה שגויה בסכיזופרניה, ועברתי די הרבה אשפוזים פסיכיאטרים ותרופות חזקות. עד עכשיו, לא הייתי בכל השנים האלו עם יותר מדי בחורות יחסית, ועם אלו שכן הייתי, עשיתי סקס, אבל לא גמרתי. רק פעם פעמיים אולי וגם זה כשאני עושה ביד והיא מלטפת אותי. אני מאוד רוצה לגמור ולא מבין איך אני אוכל לגמור ולהביא ילדים ככה. כשאני רואה פורנו אני מצליח כמעט תמיד לגמור אבל. תעזרו לי

שלום, אני בחור בן כ 30 שנה אני סובל מפוסט-טראומה שמורגשת בדיכאון וחרדה. טופלתי מספר שנים בצ'יפרלקס מבלי שזה כ"כ עזר. לפני כ-8 חודשים החלפנו לסרטונלין והגדלמו מ 50 מ"ג ל 150 מ"ג בהדרגה. מהרגע הראשון היו לי בעיות של אין אונות, שפיכה מאוחרת וחוסר חשק מיני. לפני כחודשיים החלפנו את התרופה לוולבטרין. התרופה שיפרה לי פלאים את החשק המיני (הרגשה מימי התיכון), עם זאת, פרצי בכי, עצבנות וחוסר אונים. לפני כשבועיים החלפנו לדולוקסטין וכבר מהכדור הראשון הרגשתי תחושה של אין אונות. לקחתי את הכדור הנ"ל יומיים בלבד. לא הצלחתי ליצור קשר טלפוני עם הפסיכיאטר (התור רק בעוד חודש) וחזרתי היום ליטול וולבטרין 150 מ"ג בתקווה שיחזיר חזרה את החשק המיני. בקריאה באינטרנט, קראתי שיש מטופלים שלוקחים וולבטרין בנוסף לתרופה ממשפחת ה SSRI כדי לנטרל את התופעות לוואי של חוסר חשק מיני. השאלה שלי היא כזו: מכיוון שעם הוולבטרין יש לי ירידה במצב רוח, האם מותר לשלב אותה עם הכדור האחרון שקיבלתי מהפסיכיאטר, דולוקסטין 30 מ"ג, עד שאפגש איתו שוב ? אני יודע שזה לא מחליף ליידע את הרופא המטפל. רק שואל אם מותר, כי אני לא רוצה לגרום לעצמי הרעלה מערבוב כדורים שאסור.... תודה מראש

היי אני בחור בן 39.שנים שאני סובל משפיכה מעוכבת למרות שבצעירותי סבלתי משפיכה מוקדמת. הבעיה היא לרוב בזמן החדירה לאשתי , זה יכול להגיע לשעה וחצי תוך כדי שהאיבר לפעמים גם נופל. התחלתי טיפול של כדורי וירמקס ובעית הזיקפה יציבה, אך השפיכה עדיין מאוחרת ומתסכלת מאוד.אנו שוקלים להיפרד למרות כל האהבה המטורפת שיש לנו. האם יש פתרון לבעיה כזו? האם זאת בעיה פסיכולוגית של מתח ולחץ? או הרגל לאוננות מהעבר?

אני יכול למצוא את עצמי שעה מזיין את בת זוגי ולא מגיע לשפיכה . זה מייאש ומתסכל . וגורםצלחוסר סיפוק מיני מה עלי לעשות ?

היי. יש לי בעיה כנראה שמתוארת כשפיכה מעוכבת. לוקח לי לפחות שעה עד שאמיץץני מגיע לאורגזמה ובינתיים אישתי מגיע לאורגזמה מספר פעמים. ברב הפעמים אינני מצליח להגיע לגמירה ואף אישתי מתעייפת ולפעמים מגיעה למצבים ששורף לה למטה. חשוב לציין שהיחסים ביני לבינה תקינים.אין מריבות הכל תקין וזורם. בדכ אנחנו שוכבים במספר תנוחות כמו דוגי ומיסיונרי. אישתי לא מוכנה לאורלי ואנאלי. כמו כן שנינו מעשנים. ואני על תקן כמעט יום יומי מגיע לאורגזמה בצורה עצמית. מה תהליך הטיפול? פסיכולוגי?תרופתי? במה להתחיל..?

לאחרונה התחלתי קשר חדש עם מישהי חדשה. הפעם הראשונה ששכבתי איתה, גמרתי תוך 2 דקות. בשאר הפעמים ששכבתי איתה, לא גמרתי בכלל. לא רק שלא גמרתי, גם הזקפה לא הייתה 100%, היא הייתה מאוד חלשה. בד"כ הזקפה מאוד חזקה (בבוקר, או סתם שהזקפה באה באמצע היום) ונמשכת לאורך זמן, אבל ברגע שזה מגיע לביצועים במיטה, הזקפה נחלשת. בהתחלה חשבתי שזאת בעיה של לחץ או מתח, אבל אז נזכרתי שבפעם הראשונה ששכבתי איתה אני כן גמרתי, וזה היה מהר מאוד. יש קשר?

אני ובן זוגי יוצאים 6 חודשים ויש לי בעיה שמאד מציקה לי ביחסי המין שלנו. הבעיה היא שלמרות שהקשר המיני שלנו מצוין והתשוקה הרבה הוא אינו גומר. אני מתוסכלת מכך. אנו יכולים לקיים יחסי מין לאורך זמן והוא אינו קרוב לגמירה. הדרך שלו להגיע לפורקן זה לעשות ביד . הוא טוען שאין לו בעיה רפואית ושהוא רגיל ליחסי מין הנמשכים זמן ארוך. אנו חופשים אחד עם השני במיטה ומחוצה לה. וכמאהב הוא מעולה. הוא בשנות ה-40 המוקדמות. אנו מתראים בעיקר בסופי שבוע. עזרתכם

גבר בן 53 לוקח תרופות ליל"ד סובל משפיכה מאוחרת ולעיתים לחוסר יכולת לגמור, מה אתה מציע בכדי לפתור את הבעיה? תודה

הי, מאז תחילת המלחמה אני עם פוסט טראומה, מטופל בסרטרלין. לאחרונה אני לא לא מצליח לגמור בזמן סקס עם בת הזוג, והיו תקופות נוספות כאלו לאורך השנתיים האחרונות. לפני זה לא היתה בעיה בכלל... הפסיכיאטר המליץ לי על סיאליס, אבל הבנתי שהוא פחות קשור לחשק ולשפיכה אלא יותר לזקפה. מה אפשר לעשות?

איזה תחליף יש חוץ מזה שהבת זוג תהיה למעלה אם במיסיוננרית אני מתעייף די מהר אולי בגלל שהאורגזמה שלי מתעכבת

היי, עד ללפני חודשיים הייתי יכול להחזיק את עצמי גם בסקס וגם באוננות לפחות שעה אפילו קרה שהייתי בסקס שעתיים, משום מה בזמן האחרון גם ירד לי הליבידו (שהיה ממנו הרבה), גם התחושה שלי באיבר נהייתה לא כמו שתמיד הייתה בזמן האקטים וגם אני בכלל ולא יכול להחזיק את עצמי כמעט וגם אם כן אז לא יכול להיות אגרסיבי... חלק אומרים שזה בגלל שאני בדיכאון אבל דיכאון זה לא דבר זר לי וגם בתקופות הנמוכות שלי עדיין היה לי יצר וחשק והייתי יכול להחזיק את עצמי, האם זה רק פסיכולוגי או שנדפקתי?

בעלי ואני נשואים הרבה זמן ולא קרה פעם אחת שהוא גמר בפנים איך אפשר לגרום לבעלי שיגמור בפנים אצל האישה

היי, אני יורדת לו לפעמים זה לוקח שעות כי הוא "אוהב לגמור ממציצה" הבעיה שאני לא מצליחה לגרום לו לגמור ממציצה ושאנחנו שוכבים הוא גם לא גומר מסקס.. ואז זה ממש לא נעים וגורם לנו להתווכח שאני לא יורדת לו מספיק טוב..

אני בזמן סקס לוקח מעל 5 דק' ולפעמים שאני מחליף תנוחה מעליי עם הבחורה וגם מעליה האיבר מין נופל ואני לא גומר בכלל רק שהיא מאוננת לי אני מגיע לזה אחרי יותר מ 10 דק' ועד לפני כמה שנים לאמהיה את זה מה התשובה לזה ?

יש לי זקפה טובה ומתמשכת. הבעיה שלפעמים אין יכולת גמירה ושפיכה משום מה. אני ממש מגורה ומנסה כל מיני תנוחות ופשוט לא מצליח לגמור. האם יש מאכלים מסויימים המגבירים את הזרע או שאין קשר ואם כך אז למה אין לי שפיכה לפעמים.

היי אני נוטל תרופות נגד דיכאון. לאחרןנה אני חש קשיים לגמור בחדירה, צריך להתאמץ הרבה, אם גומר זה לרוב כשהבחורה מעליי והיא הפעילה. מצד שני, כשהבחורה עושה לי ביד אני גומר סבבה ...לא מהר אבל גומר. באוננות ידנית גומר רגיל. נתוני רקע רלוונטים: בן 36, צורך תרופות נגד דיכאון, צורך אלכוהול לפני סקס (כ3 שוטים וויסקי) ובד"כ החדירות הן עם קונדום. כשהבחורה עושה לי ביד זה בלי קונדום. השאלה: האם הסיטואציה שאני מתאר , שבאוננות ואוננות הדדית אני גומר בסדר, ורק בחדירה קשה מאד - היא ככל הנראה בעיה לא פיזית ? האם לקשר את זה לתרופות נגד דיכאון? או שזה ככל הנראה תוצר של הקונדום

1. אני מתקשה להגיע לאורגזמה בקיום יחסי מין וניתן לומר שבשנים האחרונות לא הגעתי לאורגזמה במהלך יחסי מין ומנגד באוננות אני כן מגיע לאורגזמה וגם אז יוצא מעט נוזל וגם אז לאחר השפיכה יש לי כאב ראש חזק במצח ובעורף שעובר לאחר כחצי דקה ולאחר שאני מכניס הרבה אוויר לריאות ומשחרר, מה הבעיה אצלי ואיך ניתן לפתור אותה? תודה מראש

שלום ד"ר, אני בן 38, רווק. נוטל מזה כ20 שנה תרופות SSRI'S לאיזון התקפי פאניקה ודיכאון קל משני. בעברי נטלתי גם פרופסיה כשנה. שנים רבות אני סובל מהפרעות בזקפה, שפיכה מעוכבת, בעיות חישה בפין וירידה בהנאה מאורגזמה. פרופיל הורמונלי תקין. ניסיתי ויאגרה וסיאליס - הטבה זניחה והמון תופעות לוואי. ניסיתי שילוב של ה - SSRI'S עם וולבוטרין, מירו וסורבון - היעדר הטבה או תופעות לוואי קשות. ברור לי שאני סובל מ - Post-SSRI Sexual Dysfunction ואני מבין שלא כ"כ יודעים איך לטפל במצב הזה. ידוע לך על חידושים בתחום או על מומחה באופן פרטי או ציבורי למצב? אני ממש אובד עצות.

מקיים יחסי מין בתדירות גבוהה כמעט כל יום ולפעמים פעמיים ביום. יש לי פרטנית קבועה מעוניינת ומאוד רוצה בקיום יחסי מין לוהטים. הענין שלאחר פעילות מינית של שעה בערך היא מגיע לאורגזמה ואילו אני לא מצליח לגמור גם לאחר ניסיונות עזרה מצידה ושינוי תנוחות. כתוצאה מכך איבר המין שלי נורא כואב במיוחד באזור העטרה. האם יש דרך/עצה לגרום לי לגמור ולתת לאיבר המין שלי "להרגע" ולא לעמוד. ללא שפיכה האיבר מין נשאר זקוף וכואב.

שלום. אנחנו דתיים, נשואים 3 שנים. מהיום הראשון ועד היום בעלי לא מצליח לשפוך את הזרע בפנים. יש שתי אפשרויות: ברגע שהוא מגיע להכניס הזקפה שלו יורדת לגמרי, הוא משקיע הרבה מאמץ אבל ללא תוצאה. גם אם לפני זה הייתה לו זקפה טובה ברגע שהוא בא להכניס הוא מנסה להוציא זרע אבל הזקפה רק יורדת האפשרות השנייה היא שהוא מאונן בצד וכשהוא מגיע לשיא הוא מגיע במהירות לשפוך את הזרע אצלי. זה אפשרות שהוא רואה בה פיתרון בלית ברירה אבל מצידי אין לי בזה שום הנאה ולא חיבור אליו. גם מבחינת השגת הריון - זה לא כל כך משיג את התוצאה, שכן רוב השפיכה היא בחוץ. מאוד קשה לי עם המצב כי אני רוצה מאוד ילדים ולא רואה את זה קורה, וכי חסר לי יחסי מין התקשורת בינינו לא הכי טובה אנחנו מאוד שונים באישיות קראתי שבעיה כזו יכולה לנבוע מחרדה ולחץ אך לא נראה לי שזה המקרה. אני לא לוחצת עליו כלל ולא מעירה לו על זה כמעט, משום שלא מאמינה שזה ישפר שאלתי אותו אם זה בגלל שהוא לא נמשך אליי, לדבריו הוא נמשך אליי מאוד להוציא זרע ע''י אוננות אין לו בעיה הוא אומר שאין לו מושג למה הוא לא מצליח מה יכולה להיות הסיבה? האם אפשר לפתור כזה דבר? תודה רבה מראש