בימ"ש השלום בחיפה דחה תביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם...
על רקע טענות הדיירים כי קיבלו כדורים פסיכיאטריים בתוכנית,...
על רקע החוק המתגבש, לפיו ניתן יהיה להאכיל שובתי רעב בכפייה,...
נדחתה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי יורשים של חולה שמת...
ביהמ"ש המחוזי בנצרת קבע כי המדינה תפצה חולת גזזת על נזקים...
שלום רב., כל אבחנה יש להביא לידיעת ההורים בשאלה האם זו רשלנות רפואית ואו פגיעה באוטונומיה יש לדון לאחר קבלת פרטים נוספים לרבות אם אירע נזק.,
שלום רב., ניתן לבחון במקרה זה רשלנות רפואית ו/או פגיעה באוטונומיה.,
לימור שלום רב., יש כאן אפשרות לבחון התרשלות ו/או פגיעה באוטונומיה., לגבי ההחלטה האם לתבוע הרי שזהו שיקול אישי שלך., הנתונים שהעברת בהחלט מאפשרים בחינת העניין.,
בימ"ש השלום בחיפה דחה תביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם...
על רקע טענות הדיירים כי קיבלו כדורים פסיכיאטריים בתוכנית,...
על רקע החוק המתגבש, לפיו ניתן יהיה להאכיל שובתי רעב בכפייה,...
נדחתה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי יורשים של חולה שמת...
ביהמ"ש המחוזי בנצרת קבע כי המדינה תפצה חולת גזזת על נזקים...
הסתדרות הרופאים: יש להתיר לקטין מגיל 14 לקבל טיפול רפואי...
בימ"ש אישר בקשה לתובענה ייצוגית נגד חברת פריגו, שלא דיווחה...
איך מתי ואם בכלל לספר לילד שהוא נולד באמצעות פונדקאית? בעד,...
הלכתם לרופא שיניים ויצאתם בשן ועין? הטיפול לא עלה יפה -...
תביעות על רשלנות רפואית מגיעות אל בתי המשפט כל הזמן ויוצרות...
שלום רב., כל אבחנה יש להביא לידיעת ההורים בשאלה האם זו רשלנות רפואית ואו פגיעה באוטונומיה יש לדון לאחר קבלת פרטים נוספים לרבות אם אירע נזק.,
שלום רב., ניתן לבחון במקרה זה רשלנות רפואית ו/או פגיעה באוטונומיה.,
לימור שלום רב., יש כאן אפשרות לבחון התרשלות ו/או פגיעה באוטונומיה., לגבי ההחלטה האם לתבוע הרי שזהו שיקול אישי שלך., הנתונים שהעברת בהחלט מאפשרים בחינת העניין.,
שלום רב., אפשר לבחון עניין ההתרשלות וכן פגיעה באוטונומיה.,
בתיה שלום רב., יש לבחון תביעה בגין רשלנות רפואית ו/או פגיעה באוטונומיה ולשם כך יש להעביר התיעוד הרפואי למומחה למיילדות שייתן חו"ד ראשונית אם סבור שיש עילה.,
דודו שלום, קשה להשיב על השאלה באופן חד משמעי שכן הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה נגזר מהמקרה עצמו ומעצמת הפגיעה ובהחלט היו מקרים שנפסק פיצוי העולה בכמה מונים על סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. כמו כן, אם המקרה לא ברור באופן יוצא דופן, סביר שבית המשפט יעביר את התביעה לסדר דין רגיל. המלצתי היא שתתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום ותקבל החלטה מושכלת. בברכה,
ללימור יום טוב, מבלי להכנס לפרטי המקרה עצמו נציין כי מתן טיפול ללא הסכמה נחשב מה שקרוי בלשון משפטית "פגיעה באוטונומיה", עילה שהוכרה זה מכבר כעילת תביעה עצמאית, אפילו ניתן הטיפול לא ברשלנות. לכאורה, אי ידוע ההורים בדבר הטיפולים שמקבל התינוק, כאשר מדובר לא בטיפול השגרתי הרגיל, מהווה פגיעה באוטונומיה של התינוק. ביחס לאי רישום של הדברים בגליון הרפואי - למשל, תעודת השחרור, גם היא מעלה תהיות ויכולה להוסיף על חומרת הענין כשיבואו לדון בכך בבית המשפט. אני מציע לך לפנות לעורך דין שמתעסק ברשלנות רפואית, כדי שיבחון את המקרה על כל הבטיו. בברכת מזל טוב ובריאות שלמה, שמואל יקירביץ, עו"ד
אורית שלום וברכה, פנייתך מעלה מס' סוגיות: ראשית, האם הייתה רשלנות באופן ביצוע הניתוח עצמו? על שאלה זו ניתן יהיה לענות רק לאחר פנייה לעו"ד המתמחה בתחום, אשר יוציא את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי ויפנה לרופא מומחה מתאים - למשל בתחום העור או הכירורגיה - על מנת שיחווה דעתו לגבי טיב הטיפול והנזק שנותר. שנית, יש צורך לבחון האם הסכמתך לניתוח הייתה "מדעת". כלומר, האם ובאיזה מידה הוסבר לך על ידי הרופאה, טרם הניתוח, מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים של הפרוצדורה אותה עברת וכן מהם סיכויי ההצלחה? בנוסף, יהיה צורך לבחון האם במידה והיית מקבלת הסבר מלא ומפורט כאמור, היית מסכימה עדיין לעבור את הניתוח להסרת השומות. לכאורה, מפנייתך עולה כי לפני הניתוח השני הוסבר לך כי הצלקות יחלפו ולכן בחרת להמשיך ולעבור גם את הניתוח השני. אם לא הייתה רשלנות בניתוח עצמו, וכן יימצא כי גם לאחר קבלת מלוא המידע על הניתוח וסיכוניו היית בוחרת לעבור אותו, נשארת האופציה לתבוע פיצוי בגין "פגיעה באוטונומיה" - קרי פיצוי בגין העובדה כי לא ניתן לך מלוא המידע הדרוש לך לקבלת החלטה טרם הניתוח (במידה ואכן כך היה). עקרונית, ניתן להגיש תביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות, אולם יש לדעת כי סכום התביעה בו מוגבל ל-31,900 ש"ח וכן כי לא ניתן להיות מיוצגים על ידי עורך דין בביהמ"ש זה. בנוסף, יש לדעת כי בתיקי רשלנות רפואית יש להגיש עם כתב התביעה חוות דעת רפואית כדי להוכיח עניין שברפואה. לכן רצוי לפנות לעו"ד המתמחה בתחום. בברכת בריאות שלמה, שמואל יקירביץ, עו"ד
איתי שלום רב, אורטוקריה היא תגובה אלרגית אשר לא מעט גורמים יכולים לגרום לה: מזון, לחץ, חום/קור, תרופות שונות כמו פניצילין וגם כתגובה לחיסונים כמו דלקת קרום המוח היפנית והפטיטיס ונראה שכך היה במקרה אותו אתה מתאר. ידוע גם, כי בעלי רקע קודם של אורטיקריה, מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח תגובה זו. במקרה אותו אתה מתאר, לא הסבירו לבת זוגך את הסיכון הקיים במתן החיסון, סיכון שייתכן והתממש (שוב, בהנחה וזהו אכן שגרם לכך). מקרה זה מעלה את הסוגיה של "הסכמה מדעת" מצד המטופל לקבלת הטיפול הרפואי. לענייננו, האם הסבירו לבת זוגך אודות כל הסיכונים הקיימים בקבלת החיסון. אולם, יש לדעת כי בית משפט יקבע שמדובר ברשלנות רק אם בת זוגך לא הייתה מסכימה לקבל את החיסון טרם הנסיעה למזרח למשך חצי שנה, אם הייתה יודעת שקיים סיכון לא גבוה לתגובה האלרגית הזו. אפשרות אחרת היא מתן פיצוי בגין "הפגיעה באוטונומיה" של בת זוגך. כלומר, עצם העובדה שלא יידעו אותה טרם קבלת החיסון אודות קיומו של סיכון, יכולה להוות בסיס לפיצוי. אולם, יש לדעת כי סכומי הפיצוי הנפסקים על ידי בית המשפט בגין ראש הנזק של "פגיעה באוטונומיה" אינם גבוהים ככלל ומעמידים את כדאיות הגשת התביעה ואת ההליך המשפטי שהינו מורכב, ארוך ויקר, בספק. בברכת בריאות שלמה, עו"ד ד"ר אבי רובינשטיין
שלום רב, סדר הגודל של הפיצויים בגין נזק של כוויה בפנים משתנה בעיקר לפי הפרמטר האם מדובר בנזק קבוע (נכות פלסטית צמיתה) או סימן חולף. במרבית המקרים רק החלוף כשנה מיום הנזק מומחה רפואי יוכל להעריך אם מדובר בנזקים קבועים. לא נתונים אלו קשה מאד להעריך את סכום הפיצוי הצפוי. ראשי הנזק הינם בד"כ כאב וסבל ובמידה ויוכח כי לא הוסבר הסיכון לפני הטיפול גם פגיעה באוטונומיה וכן הוצאות נוספות שניתן להוכיח. בברכה, עו"ד עופר סולר
משה שלום, אמנם בעניין זה יש צורך להתייעץ עם רופא עיניים מומחה, אולם נראה לי שאין מדובר ברשלנות, אלא בתופעת לוואי שלא ניתן למנעה. עדיין, אם המנתח לא הזהיר אותך באשר לאפשרות הזאת, ניתן להגיש תביעה בעילה של פגיעה באוטונומיה/הפרת חוק זכויות החולה/תקיפה. בברכה, עו"ד וד"ר (רפואה) תמיר גורן M.D, LL.B עורך דין ורופא מומחה בגינקולוגיה ויילוד תביעות רשלנות רפואית בכל ענפי הרפואה
עמוס שלום, בהנחה שכל הפרטים שמסרת מדוייקים, מדובר בדוגמה קלאסית של תקיפה/פגיעה באוטונומיה/ביצוע ניתוח ללא קבלת הסכמה מדעת לפי חוק זכויות החולה, והדבר אכן מהווה עילה לתביעה משפטית. כל זאת בתנאי שלא היה מדובר במקרה חרום, שלא היה ניתן לצפותו מראש, שהתפתח במהלך הניתוח, וחייב טיפול דחוף כדי למנוע נזק. בברכה, עו"ד וד"ר (רפואה) תמיר גורן M.D, LL.B עורך דין ורופא מומחה בגינקולוגיה ויילוד תביעות רשלנות רפואית בכל ענפי הרפואה
רוית שלום, אכן, קיימת עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה/תקיפה/אי מתן הסכמה טיפול. לעניין כדאיות הכניסה להליך משפטי, העלול להיות ארוך - יש לזכור, שהפיצוי שנפסק במקרים כאלו, בהם לא נגרם נזק רפואי של ממש אלא פגיעה באוטונומיה בלבד, אינו גבוה. בברכה, עו"ד וד"ר (רפואה) תמיר גורן M.D, LL.B עורך דין ורופא מומחה בגינקולוגיה ויילוד תביעות רשלנות רפואית בכל ענפי הרפואה
אביגיל שלום, התופעה אותה תארת, של חוסר הזעה בצד אחד של הפנים, יכולה להיות חלק מסנדרום ע"ש הורנר (Horner's syndrome) , הכולל בנוסף גם צניחת עפעף ואישון מכווץ באותו הצד. זהו אכן סיבוך של ניתוח סימפטקטומיה, לתיקון הזעת יתר. על השאלה האם מדובר ברשלנות יכול לענות רק מומחה בכירורגיה המבצע ניתוחים מסוג זה. באשר לעובדה שסיכון זה לא הוסבר לך - יתכן שקיימת עילת תביעה בגין אי מתן הסכמה מדעת/תקיפה /פגיעה באוטונומיה. ניתן לתבוע הן את הרופא והן את בית החולים, בתנאי שהרופא הינו עובד בית החולים. בברכה, עו"ד וד"ר (רפואה) תמיר גורן M.D, LL.B עורך דין ורופא מומחה בגינקולוגיה ויילוד תביעות רשלנות רפואית בכל ענפי הרפואה
אני שלום, בדרך כלל הכתמים נוטים להתבהר עם הזמן, ולפיכך יש לחכות לפחות חצי שנה לפני החלטה האם מדובר בנזק קבוע. הכתמים נוצרים בדרך כלל לא בשל פעולה לא נכונה בעת הסרת השיער, אלא בשל נטיה של העור לפתח כתמים. לפיכך, עילת התביעה אינה רשלנות. יחד עם זאת, אם הסיכון לא הוסבר לך לפני הטיפול, ניתן לתבוע על אי מתן הסכמה מדעת/פגיעה באוטונומיה, כלומר ביצוע פעולה רפואית מבלי שהמטופל היה מודע לכל הסיכונים והסיבוכים בטרם נתן את הסכמתו. בכל מקרה, אם מדובר בכתמים מינימאליים, ולא במקומות כמו פנים, ספק אם יש טעם בכניסה להליך של תביעה - אך זה לשיקולך. בברכה, עו"ד וד"ר (רפואה) תמיר גורן M.D, LL.B עורך דין ורופא מומחה בגינקולוגיה ויילוד תביעות רשלנות רפואית בכל ענפי הרפואה
זיזיוית שלום וחג עצמאות שמח אם לא נגרם נזק אין לך עילת תביעה ברשלנות רפואית למרות שלא מסרו לך מידע חיוני. אולי תוכלי לתבוע בגין פגיעה באוטונומיה אך העלות גדולה מהתועלת.
א שלום התשובה מקופלת בשאלתך. הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית נגזר מהנזק. אם הוכחה התרשלות ויש קש"ס בינה ובין הנזק כי אז הפיצוי הוא בהתאם לגובה הנזק המוכח אם אין נזק כי אז עילת התביעה היא פגיעה באוטונומיה או תקיפה ואז הפיצוי נמוך משמעותית והוא נפסק כנזק לא ממוני.
א שלום גם אם נעשה טיפול רפואי ללא הסכמתכם והיתה פגיעה באוטונומיה שלכם אם לא נגרם נזק כי אז ספק אם יש לכם עילת תביעה. יחד עם זאת רצוי להתייעץ עם עוד באיזור מגורכם
האם פס"ד עלי דאקה לא עונה על השאלה? רביד נגד דניס קליפורד? גד נבון נגד קופת חולים?
יפה שלום, סכום הפיצויים הנפסק אינו לפי תעריף מסויים אלא הוא שיקלול של נתונים ונסיבות המקרה. מאז ההכרה בפגיעה באוטונמיה כראש נזק עצמאי בר פיצוי בנזיקין נוהגים בתי המשפט לצרפו לפיצוי בגין כאב וסבל. במקרים בהם ראוי לפסוק רק בשל פגיעה באוטונומיה קיימת מגמת עלייה ובתי המשפט פסקו פיצויים עד לסכום של 50,000 ש"ח שוב הכל בהתאם לנסיבות המקרה והנתונים שבאו בפני בית המשפט.
פלוני שלום, מאחר ותיאור הדברים משולב בנתונים ומושגים רפואיים רבים לא יהיה זה ראוי במסגרת הפורום לתת תשובה ללא עיון בתיק הרפואי. כמו כן עליך להתייעץ עם נוירוכירורג לצורך קבלת סימוכין לקבעותיך הרפואיות. אשר לשאלותיך. התשובה לשאלה הראשונה והשניה נכונה. אשר לשאלתך השלישית אין מקום להגשת "תביעה פלילית" אין מושג כזה. המדינה היא שמגישה כתב אישום אם היא סבורה שנעברה עבירה פלילית, מנסיבות המקרה שתיארת לא נראה לי שנעברה עבירה פלילית כלשהיא, ומימלא לא הגשת תלונה למשטרה. באשר לאפשרות להגיש תביעה אזרחית, אפשרות זו קיימת, אולם אני מתקשה לתת תשובה באשר לעילה מהטעמים שהזכרתי לעיל, תיתכן תביעה בגין הפגיעה באוטונומיה וזאת אם תוכיח את הנטען על ידך בשתי השאלות הראשונות.
חיים שלום, פוטנציאל של נזק פיזי אינו מקים עילה לתביעה, אלא לנזק של פגיעה באוטונומיה. אני מאחל לכם כי כריתת החצוצרה לא תמנע מאשתך להרות. אם חס וחלילה לא תוכל אשתך להרות כתוצאה מהכריתה יש עילת תביעה (בהנחה שתוכח רשלנות).
שלום יהודה, בקליפת אגוז, רשלנות רפואית משמעה כי הרופא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו לטפל בחולה באופן המצופה מרופא סביר במעמדו ובמצבו, ובנוסף כתוצאה מהפרת חובת הזהירות נגרם נזק לחולה, בין פיזי ובין נפשי. פגיעה באוטונומיה של החולה היא לדוגמא כאשר רופא מטפל בחולה או מבצע בו בדיקה ללא הסכמתו המפורשת של החולה וללא רצונו של האחרון (למעט המקרים החריגים הקבועים בחוק), שכן לכל אחד זכות על גופו. בהחלט ייתכן כי כתוצאה מפגיעה באוטומנומיה של החולה, בהתאם לדוגמא שהבאתי נגרם לחולה נזק, או אז מדובר ברשלנות, אך לא בהכרח, לדוגמא: ביצוע פעולה חיונית בניגוד לדעת החולה ללא גרימת כל נזק לאחרון, אלא ההיפך- הצלת חייו. יש לזכור כי מתן טיפול רפואי ללא הסכמת החולה משמעו לעיתים גם עבירה פלילית. בברכה, שלהבת