רשלנות רפואית?
דיון מתוך פורום משפט ורשלנות רפואית
שלום רב, אבקש את דעתך המקצועית באשר למקרה הבא, אשר אירע כאשר הייתי חייל בן 20: ביום ששי אחד בחודש נובמבר 98 הגעתי לחדר מיון כשאני סובל מ"כאבי ראש עזים, בלבול ואגרסיביות" (עפ"י הגדרת הרופאים). מכיוון שבבית החולים הקרוב למקום מגורי לא קיימת מחלקה נוירוכירורגית, הופניתי לביה"ח האזורי לאחר ביצוע C.T. מוח. לאחר המשך בדיקות שם, אושפזתי במחלקב לטיפול נמרץ נוירוכירורגי. אבחנת הרופאים היתה שקיימת חסימה בין החדרים השלישי והרביעי במוח (בדיעבד נודע לי שזו האחרונה נגרמה עקב מכה חזקה שספגתי בראשי מספר חודשים קודם לכך). נאמר לי ע"י הרופאים שאם לא תעבוד השפעת התרופות שניתנו לי והנוזלים לא יתנקזו מעצמם, לא תהיה ברירה אלא לערוך ניתוח להכנסת צינור ניקוז שיוותר באופן קבוע בגופי וינקז את הנוזלים הנוצרים מהמוח לקיבה. שם הניתוח הוא V.P SHUNT. בשעה מוקדמת ביום ראשון אכן נותחתי והוחדר הצנתר לגופי. לאחר כארבעה ימים שוחררתי לביתי. הניתוח הצליח להגדרת הרופאים. במהלך הימים הקרובים סבלתי כאבים עזים בשל הגוף הזר שהוחדר לגופי ובשל האמצעים שנדרשו לשם כך. כן נעשו חתכים בבטני ובראשי. לאחר כשבוע החלו הבעיות: עייפות – שהתבטאה בעובדה שהייתי ישן למשך 20 שעות ביממה וכן התנהגות חריגה. זכרוני מתקופה זו מעורפל ביותר ורוב הידע שלי על תקופה זו הוא מעדות הסובבים אותי. מצב זה נמשך כשלושה שבועות במהלכם פנו הורי ביחד עמי מספר פעמים לביה"ח ושם נקבע שהצנתר פועל כראוי ויתכן שאני סובל מבעיה פסיכולוגית. הרופאים אף הפנו אותי לקב"ן... כאשר פנו הורי ל נוירוכירורג נוסף על מנת להתיעץ עמו הוא ביקש את צילומי ה-C.T הראשוניים ולאחר עיון קצר בהם אמר שהוא עצמו היה מבצע ניתוח אחר (במקום זה שבוצע לי), בו מבצעים חור בין החדר השלישי והרביעי באמצעות קרן ליזר. שם הניתוח: THIRD ENDOSCOPIC VENTRICOLOSTOMY ניתוח זה אכן בוצע בהצלחה ו"תופעות הלוואי" שהוזכרו קודם – נעלמו. צינור הניקוז שהוחדר בניתוח הראשון הוצא. לניתוח זה מספר יתרונות מול הניתוח הראשון שהוזכר: פתחים מעטים יותר בגולגולת, אין צורך בחתכים נוספים בגוף, סיכויי הצלחה גבוהים יותר, זמן החלמה קצר יותר, הצינור שהוחדר בניתוח הראשוני נסתם כל כמה שנים ויש להחליפו מחדש, כמובן שע"י ביצוע ניתוח נוסף. הניתוח השני (החדשני יותר) לא נערך בביה"ח בו אושפזתי לראשונה ושבו נותחתי. שאלותי: 1. האם לא מחובתו של הרופא המנתח להציג בפני המטופל את כל האופציות העומדות בפניו בעת שהמטופל חותם על טופס ההסכמה לניתוח? עפ"י הידוע לי, זכות בסיסית זו נובעת גם מהחוק. 2. בהמשך לשאלה הראשונה, האם טופס ההסכמה לניתוח הוא חוזה מחייב שהופר ע"י צוות ביה"ח והרופאים? 3. האם יש מקום לתביעת נזיקין ואולי אף לתביעה פלילית? אם כן מה ההליכים שיש לנקוט לשם כך? האפשרות שרופאי ביה"ח בו אושפזתי לא ידעו על קיום הניתוח החדשני יותר, שלא נערך בביה"ח שלהם, נראית לי מרוחקת בשל פרק הזמן הארוך יחסית שהוא מתבצע בארץ וגם בשל זמינות המידע הקיימת כיום. מצטער על הסיפר הארוך.... ותודה מראש...
פלוני שלום, מאחר ותיאור הדברים משולב בנתונים ומושגים רפואיים רבים לא יהיה זה ראוי במסגרת הפורום לתת תשובה ללא עיון בתיק הרפואי. כמו כן עליך להתייעץ עם נוירוכירורג לצורך קבלת סימוכין לקבעותיך הרפואיות. אשר לשאלותיך. התשובה לשאלה הראשונה והשניה נכונה. אשר לשאלתך השלישית אין מקום להגשת "תביעה פלילית" אין מושג כזה. המדינה היא שמגישה כתב אישום אם היא סבורה שנעברה עבירה פלילית, מנסיבות המקרה שתיארת לא נראה לי שנעברה עבירה פלילית כלשהיא, ומימלא לא הגשת תלונה למשטרה. באשר לאפשרות להגיש תביעה אזרחית, אפשרות זו קיימת, אולם אני מתקשה לתת תשובה באשר לעילה מהטעמים שהזכרתי לעיל, תיתכן תביעה בגין הפגיעה באוטונומיה וזאת אם תוכיח את הנטען על ידך בשתי השאלות הראשונות.
ראשית, כדי לבחון את השאלה אם יש לך תביעה נזיקית, יש לדעת אם מדובר בבית חולים של המדינה. אם כן, כיון שהיית חייל, יכול להיות שיש לך רק תביעה כנגד משרד הבטחון - קצין התגמולים, להכרה כנכה צהל. אם זה בית חולים אחר, של קופת חולים למשל, יתכן שאתה יכול לתבוע בנזיקין. אם יש לך עילת תביעה, הרי שלי נראה כי לא מדובר רק בפגיעה באוטונומיה, כי אם לא נתנו לך לבחור בין סוגי הטיפול, זו תקיפה רפואית, שמהווה למעשה רשלנות. יתכן כי הנזק שלך לא גדול במיוחד, שכן אני מבין כי כיום הטיפול טוב, אבל זה לא רק פגיעה באוטונומיה. בהצלחה והרבה בריאות
