תוצאות חיפוש עבור מחלת-לב-מסתמית

שלום אילן, 1. זיהום של מסתם הלב ("אנדוקרדיטיס") ע"י החיידק Abiotrophia Defectiva הוא נדיר. 2. הטיפול בזיהום כזה כולל, במקרים רבים, את החלפת המסתם המעורב וטיפול אנטיביוטי (כגון פניצילין +/- גנטמיצין) למשך כחודש. 3. סיכויי ההחלמה נחשבים בד"כ כטובים (אך הם משתנים מחולה לחולה ותלויים בגורמים רבים, כגון גיל המטופל, סוג המסתם המעורב ועוד). 4. למחלה זו, כמו לטיפול בה, יכולים להיות סיבוכים שונים. 5. אינני מכיר תזונה מיוחדת הממולצת לחולים במחלה זו. הרבה בריאות אפי

אי ספיקת לב היא ללא ספק מחלה/ מצב שמשמעותו יכולה להגיע לכדי סכון אמיתי לחיי החולה. להתפתחות אי ספיקת לב יש מספר גורמים כגון מחלת לב כלילית (התקפי לב), הפרעות קצב (יתכן עפ"י התיאור שזה הרקע לבעייה אצל אביך), מחלות לב מסתמיות ועוד. חובה לעבור סדרת בדיקות לבירור הגורם לאי ספיקת הלב ולאחר איתורו מותאם טיפול שמיועד לסילוק או צמצום השפעת גורם המחלה. יש דרגות שונות של חומרת אי ספיקת לב וע"י טיפול נכון ניתן בהחלט לרדת בדרגת חומרת המחלה ולעתים עד להיעלמות מוחלטת של התסמינים וחזרה לתפקוד יומיומי נאות.

לידידתך צניחה קלה של אחד מעלי המסתם המיטרלי המסתם בין חדר ופרוזדור שמאל. שתתיעץ עם קרדיולוג שיעיין בבדיקת האקו ולפי התשובה (האם המסתם דולף? ) יוכל להסביר לה את מצבה. לצניחה בלבד של המסתם אין טיפול אלא מעקב אקוקרדיוגרפי בלבד.

שלום רותי, השילוב של תרביות דם 'חיוביות' (לפחות שתיים!) עם MRSA + ממצאים אופיניים ב'אקו' לב מבססים אבחנה של זיהום במסתם הלב ('אנדוקרדיטיס'). הטיפול במחלה זו מבוסס על מתן אנטיביוטיקה מתאימה דרך הווריד לזמן ממושך (בד"כ כחודש עד חודש וחצי). אני חושש שאין ביכולתי להעריך את סיכויי הגמילה של בעלך ממכונת ההנשמה במהלך הטיפול הזה. הרבה בריאות אפי

לפי המתואר הסכוי להחלמה טובה גדול אבל אני מקווה שהוא מקבל טיפול שיקומי אינטנסיבי במסגרת הקהילה - במכון יום עם נסיון בטיפולי פזיוטרפיה ורפוי בעיסוק לחולי שבץ ושהוא נמצא במעקב לא רק של נוירוכירורגים אלא גם של נוירולוג, גריאטר או רופא שיורמי העוסקים בשבץ . בהצלחה.

הקליניקה מתאימה. לגבי הצפי אינני יכול לומר מבלי לבדוק את אביך ולראות את הצילומים

איזו בעיה יש לך?

שלום גל, 1.דעתי היא שלפני כל טיפול שיניים (בו יש חשש לדימום החניכיים) שאת עוברת עלייך לקחת את הטיפול הנ"ל, גם אם חלפו רק מספר ימים בין טיפול אחד למישנהו. 2.תמיד יש אפשרות שטיפול ממושך בתרופה אנטיביוטית כלשהי יגרום לתופעות לוואי או ליצירת זני חיידקים העמידים לתרופה זו- ויש לשקול כל מקרה של טיפול כזה לגופו (ואת עמדתי בקשר אלייך כבר קראת לעיל). 3. אני מוטרד מהעובדה שיש לך חום וצמרמורות לאחרונה, ומייעץ לך להיבדק ע"י רופא כדי לשלול אפשרות של זיהום במסתם הלב המיטרלי שלך. הרבה בריאות אפי

שלום אש, STAPHYLOCOCCUS AUREUS הוא חיידק עור העלול לחדור לרקמה התת עורית ולגרום "לשושנה" - CELLULITIS, ולזרם הדם משם הוא יכול להתפשט לאברים שונים בגוף ולגרום בהם זיהומים קשים (כגון זיהום של מסתם הלב- ENDOCARDITIS). יש דיווחים על הצלחה מסוימת של טיפול במאקרופאגים (כחלק מטיפול כולל) בזיהומים של פצעי ניתוח שנגרמו (גם) ע"י חיידק זה. הרבה בריאות אפי

APLA אינה מחלה המטולוגית אלא מחלה אוטואימונית. אחד הביטוים של APLA הוא קרישיות יתר. כל יתר הדברים שבמסגרת APLA אינם המטולוגיים. בכל מקרה, לא הבנתי את השאלה וכדאי לפרט יותר.

לחץ ריאתי מוגבר הוא בהחלט בעייתי וגם עם הזמן עלול להפוך לבלתי הפיך וזה אסור שיקרה. אם תרצי אשמח לראות אותך במרפאת המסתמים של איכילוב 6974624 בימי ד'. ובכל אופן יתכן שבהמשך תצטרכי גם ניתוח להחלפת המסתם - אבל זה רק לאחר הערכה טובה של כל הממצאים תודה

לילך שלום . לפי תיאורך אינך נמנית על קבוצות הסיכון הדורשות כיסוי אנטיביוטי מקדים . החלטה אם לתת כיסוי אנטיביוטי מונע קודם טיפול פולשני כירורגי , לפציינטים עם מחלת לב מסתמית היא נתונה להחלטת הקרדיולוג או הפנימאי המטפל שרופא השיניים מציג לו את הבעיה ונועץ בו . ההחלטה איננה נתונה לרופא השיניים אשר אינננו מכיר את ה"אקוקרדיוגרם " של הפציינט ואת חומרת מצבו . ישנה מדיניות מקובלת בכל מחלקה קרדיולוגית לגבי מי יקבל טיפול פרופילקטי באנטיביוטיקה ומי לא ובהתאם לכך הדברים נקבעים - אם כי הסיכוי לחלות בדלקת קרום הלב קטן מאוד.מצבהסיכון איננו שונה באופן משמעתי בין אנשים שקיבלו טיפול מונע כזה לבין אלה שלא קיבלו .יחד עם זה וכדי למנוע גם את הסיכוי הקלוש שתתפתח דלקת כזו שהיא בעלת אחוזי תמותה גבוהים נהוג לנקוט באמצעים לגבי קבוצות הסיכון המוגדרות . הדלקת אם היא מתפתחת (והסיכוי במצב אותו את מתארת הוא אפסי) יכולה להופיע תוך שבוע ימים עד חודשים מחדירת החיידקים לזרם הדם . כמו שכבר אמרתי בראשית דברי על פניו אין את לפי תיאורך שייכת לקבוצות הסיכון לחלות במחלה .

שלום אן כמה פעמים בשנה הם " לעתים קרובות " ? האם בכל אירוע הוכחו סטרפטוקוקים ? מהו המרווח בין אירוע אחד למשנהו ? האם משך הטיפול כולל 10 ימי טיפול מלאים ? בעקרון רוב דלקות הגרון אינן חיידקיות אלא וירליות. מקובל כי זיהומי גרון חיידקיים הגורמים ל 7 דלקות גרון בשנה או 5 בשנתיים( ברציפות) מהווים הורייה לכריתת השקדים, בתנאי שאכן הוכח שמדובר בזיהום חיידקי. במקרים של סיבוכים נדירים בעבר מדלקות גרון או מחלת לב מסתמית ברקע ישנה נטייה לכרות את השקדים בשלב מוקדם יותר. . יש לזכור כי שכיחות הזיהומים החידקיים בלוע הולכת ופוחתת עם ההתבגרות. ישנה אפשרות של טיפול אנטיביוטי מניעתי למשך תקופה ממושכת - זאת במידה שמחליטים להמנע מניתוח מסיבות כל שהן. לסיכום : ברוב המקרים 2-3 אירועים שנה של דלקת גרון חיידקית אצל ילדה בריאה בדרך כלל אינן סיבה לניתוח או טיפול אנטיביוטי ממושך במיוחד על רקע העובדה שעם ההתבגרות שכיחות הזיהומים תפחת קרוב לודאי. בכל מקרה כדאי להתייעץ ברופא א.א.ג המטפל , למסור את המידע המלא אודות המחלה ואז להגיע להחלטה מלומדת יותר. חג שמח