כשהלב כואב מבדידות: מהו המחיר הבריאותי של חיים ללא אהבה? מיוחד לוולנטיין

עיקרי הדברים:

בדידות רומנטית, רגשית וחברתית מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב ב-34% - נמצאה כגורם סיכון חמור יותר אפילו מתחושת בדידות.

זוגיות תומכת מורידה באופן מדיד את רמות הורמוני הלחץ בגוף ומעלה אוקסיטוצין - "הורמון האהבה", שמשפר את בריאות הלב.

גברים רווקים נמצאים בסיכון כפול למוות מהתקף לב - ההשפעה החיובית של נישואין על בריאות הלב חזקה יותר אצל גברים.
_____________________________________________________

בעידן שבו בדידות הפכה למגיפה שקטה, נתונים חדשים מהעולם הרפואי חושפים קשר מדאיג בין מצב משפחתי לבריאות הלב. פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג מוביל בעל שם עולמי, חושף בראיון לרגל יום האהבה את הממצאים המדעיים שמוכיחים: אהבה וזוגיות הן לא רק עניין של רגש - הן יכולות להציל חיים. לדבריו, "זוגיות תומכת ואינטימיות פיזית, כמו חיבוקים, מפחיתות משמעותית את הסיכוי למחלות לב, מורידות את הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול ומעלות אוקסיטוצין. מנגד, מתח זוגי או היעדר מגע עלולים להגביר סיכונים לבביים".

איך בדיוק פועל המנגנון ההורמונלי הזה?

"אנחנו יודעים שאהבה משנה את ההורמונים בגוף באופן שמפחית לחץ. למשל, במחקר שהעלה את האפשרות שמערכת יחסים משנה את ההורמונים בגוף, נבדקה רמת הקורטיזול בסטודנטים לתואר שני בעת  מבחן אקדמי משמעותי. החוקרים בדקו ומצאו כי נבדקים משני המינים שלא היו בזוגיות מחייבת היו בעלי רמות גבוהות יותר של קורטיזול, הורמון הלחץ, בהשוואה לנבדקים בזוגיות. המחקר הזה העלה את האפשרות שאנשים שלא נמצאים במערכת זוגית מגיבים יותר ללחץ פסיכולוגי".

האם יש עוד עדויות מדעיות לקשר הזה?

"יש עדויות מדעיות על כך שמערכות יחסים תומכות משפרות באופן ישיר את בריאות הלב. התאוריה המובילה היא שמערכת יחסים אוהבת מעלה את רמות האוקסיטוצין ומורידה את הורמוני המתח כמו אדרנלין וקורטיזול, מה שמשפר את לחץ הדם ואת הבריאות בכלל".

 מה הן השפעותיו של האוקסיטוצין, "הורמון האהבה"?

"האוקסיטוצין משתחרר במוח בעת מגע פיזי כמו חיבוקים, נשיקות ואינטימיות גופנית. הוא מקדם יצירת קשר ותחושת אמון תוך כדי הפחתת מתח. מחקר משנת 2019 הציע שאוקסיטוצין יכול לעכב ואפילו להפוך הצטברות של שומן וכולסטרול ברקמות, כלומר להאט התקדמות של מחלת לב כלילית.

פרופ' אדלר. "לא רק אהבה רומנטית משפרת את הבריאות. רשת חברתית תומכת של חברים ומשפחה תורמת לבריאות"

"מחקרים אחרים מראים שאנשים נשואים עם מחלות לב נמצאים בסיכון נמוך יותר להתקף לב או למוות ממחלות כלי דם. מחקר משנת 2017 הוכיח שברווקים יש שיעור תמותה ממחלות לב גבוה ב-45% בהשוואה לנשואים. מסקנת החוקרים היתה שמעבר להשפעה החיובית של זוגיות, קיימת חשיבות לנוכחות בן או בת זוג שמזכירים למשל לקחת תרופות ולשמור על אורח חיים בריא".

האם ההשפעה זהה אצל נשים וגברים?

"ההשפעה החיובית של נישואין על בריאות הלב חזקה יותר אצל גברים. מחקר משנת 2023 הראה שגברים רווקים נמצאים בסיכון כפול למוות מהתקף לב, בהשוואה לגברים נשואים".

האם רק זוגיות רומנטית משפיעה על בריאות הלב?

"כאן אני חייב להדגיש: לא רק אהבה רומנטית משפרת את בריאות הלב. רשת חברתית תומכת של חברים ומשפחה יכולה גם לשפר את הבריאות. ידועה גם ההשפעה החיובית של חיות מחמד, כלבים וחתולים, על  בריאות הלב. מחקרים מציגים פחות לחץ דם גבוה בבעלי כלבים. כנראה שלנוכחות הכלב יש השפעה על הורדת לחץ דם".

מה הן ההמלצות המעשיות שלך לשיפור בריאות הלב דרך קשרים חברתיים?

"קודם כל, חיזוק הקשר הפיזי - יצירת מגע. חיבוקים לעשרים שניות והחזקת ידיים לעשר דקות גורמים לשחרור הורמון האהבה, האוקסיטוצין, מורידים את הסטרס, מורידים לחץ דם, משפרים שינה ומקדמים את הרווחה. אורח חיים משותף - הקפדה על תזונה נכונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון - כל אלה יחד מפחיתים את הסיכון למחלות לב ומשפרים את התפקוד המיני. כמובן, גם לתמיכה רגשית ולהתמודדות משותפת עם לחצים יש תרומה להפחתת מתח נפשי".

מה לגבי הצד השני של המטבע. מה אומרים המחקרים על בדידות?

"יש מחקרים שמוכיחים באופן חד משמעי שבדידות מגבירה את הסיכון למחלות לב ולתמותה מוקדמת. אנחנו יודעים במשך שנים שבדידות לא טובה לבריאות, אבל מחקרים חדשים יותר הוכיחו שיש לכך ביטוי פיזיולוגי. בדם של אנשים בודדים נמצאו רמות גבוהות יותר של חלבונים שקשורים בהתפתחות דלקות שגורמות למחלות לב, לשבץ ואפילו לתמותה מוקדמת".

האם בדידות חברתית שונה מבדידות רומנטית?

"זו הבחנה חשובה. מטא-אנליזה של 90 מחקרים מצביעה על הקשר בין חיים במצב של בדידות חברתית וחוסר קשרים תומכים לבין עלייה בסיכון למוות מוקדם. העבודה הזאת מציגה מעל שני מיליון נבדקים בוגרים מגיל 18, במעקב של עד 25 שנה. נמצא שבידוד חברתי היה יותר חמור מתחושת בדידות רומנטית. אנשים באוכלוסיה הכללית שחוו בידוד חברתי היו בסיכון גבוה ב-32% לתמותה מכל הסיבות. תחושת בדידות רומנטית העלתה את הסיכון ב-14% בלבד.

"בנוסף, הסיכון לתמותה מסרטן גדל ב-24% במצבים של בידוד חברתי והיה גבוה ב-9% במצבים של תחושת בדידות כללית. הסיכון לתמותה ממחלות כלי דם היה גדול ב-34% במצבים של בידוד חברתי. אנשים שהיו בודדים חברתית סבלו יותר ממחלות כלי דם, מהתקפי לב, משבץ מוחי ומתמותה. כשניתחו את הסיכון, ראו שהתמותה מכל הסיבות עלתה ב-28% בהשוואה למחלות כלי דם ללא תחושת בדידות".

האם קיימים ממצאים דומים גם לגבי חולי סרטן?

"אנשים בודדים חברתית שחלו בסרטן היו בסיכון גבוה ב-47% לתמותה מכל הסיבות ובסיכון גבוה ב-29% לתמותה מהסרטן. נעשה בעבר מחקר על נשים עם סרטן שד שבו חילקו אותן לקבוצת נשים אופטימיות, שמחות וחיות במשפחה, לאלו שלא ונמצא הבדל בתמותה. נשים עם סרטן שד שחוו בידוד חברתי נמצאו בסיכון גבוה ב-51% לתמותה מכל הסיבות וב-33% יותר ממחלת הסרטן, בהשוואה למתמודדות עם סרטן שד שלא חוו תחושת בדידות".

מדוע נושא הבדידות כל כך קריטי היום?

"בדידות הפכה בשנים האחרונות לאתגר במערכות הבריאות בעולם והיקפה  הולך וגדל גם כתוצאה מאירועים כמו מגיפת הקורונה והמלחמות, אבל גם בגלל העלייה בתוחלת החיים. כאשר תוחלת החיים עולה, אחד מבני הזוג נפטר ומשאיר את השני לבד, מה גם שחלה הזדקנות כללית באוכלוסיה ואנשים מאבדים כך חברים. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי מיולי 2021 מעריך ש-20% עד 34% מהאנשים המבוגרים בסין, באירופה, באמריקה הלטינית ובארצות הברית חיים במצב של בידוד - שליש מהאוכלוסיה המבוגרת".

מה המצב בישראל?

"בישראל, לפי נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ביולי 2022, 20% מהאנשים בגיל 20 ומעלה מדווחים שהם חשים בדידות לפעמים או בתדירות גבוהה. זאת אומרת, מדובר על תופעה שכיחה. במגיפת הקורונה, עם כל מדיניות הסגרים, הרבה מאוד אנשים הצטרפו למעגל  הבדידות ובהתאמה עלו  הנזקים הבריאותיים כתוצאה מבדידות.

"בשנת 2022 הוקם בישראל במשרד לשירותים חברתיים פרויקט לאומי לבדידות, במטרה להוציא לפועל תוכנית לאומית להפחתת הבדידות באוכלוסיה המבוגרת. בבריטניה מונתה בשנת 2018 שרה לנושא הבדידות על רקע ההשפעות המדידות של התופעה. זה מראה עד כמה הנושא קריטי במערכות הבריאות".

כרופא, איך אתה מתמודד עם נושא הבדידות בקרב המטופלים שלך?

"התופעה ניכרת במיוחד בקשישים, שהמשפחה צריכה לדאוג להם. אני מברר אם הקשיש גר בגפו ומדריך את המשפחה - לא טוב היות האדם לבדו".

מה קורה כשהמשפחה אינה מעורבת בחיי הקשיש?

"זו תופעה עצובה וקשה, קשישים שגרים לבד והילדים מזניחים אותם. יש גם אנשים עריריים, או שהילדים שלהם גרים בחו"ל. אני תמיד בודק מה המצב המשפחתי של המטופלים".

איך זה משפיע על גישת הטיפול?

"אני לא משנה את הבדיקות בגלל שהמטופל בודד אבל אני מדריך את המשפחה כשיש משפחה, ומודע למצב הכולל של החולה".

האם יש קשר בין תפקוד מיני לבריאות הלב?

"בהחלט. הפרעה בתפקוד המיני היא מעין אינדיקטור למצב כלי הדם, גם אצל גברים וגם אצל נשים. אצל נשים, מחלות לב מלוות בשכיחות לא נמוכה של דיכאון וירידה בתפקוד המיני. עד 60% מהנשים אחרי אוטם לב סובלות מירידה בתפקוד המיני, מה שמדגיש את הצורך בתמיכה רגשית וזוגית".

מה הן ההמלצות שלך למטופלים אחרי מחלת לב?

"חיזוק הקשר הפיזי, יצירת מגע, אורח חיים משותף, הקפדה על תזונה נכונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון. כל אלה יחד מפחיתים את הסיכון למחלות לב ומשפרים את התפקוד המיני. וכמובן, תמיכה רגשית - התמודדות משותפת עם לחצים והפחתת מתח נפשי".

____________________________________

פרופ' יהודה אדלר, נשוי ואב לשלושה ילדים, הוא פרופסור לקרדיולוגיה מהמובילים בארץ ובעולם ומומחה בתחום רפואת הלב, שיקום הלב ורפואה מונעת, עם יותר מ-250 פרסומים מדעיים בכתבי עת מובילים. פרופ' אדלר כיהן כיו"ר החוג לשיקום לב של האיגוד הקרדיולוגי בישראל  כיו"ר האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב ויו"ר הנוקלאוס האירופאי למחלות קרום ושריר הלב. הוא מוביל כבר שנים רבות את כתיבת ההנחיות העולמיות לטיפול במחלות אלו. בין תפקידיו הרבים היום ובעבר: חבר במועצה הלאומית למניעת מחלות לב וכלי דם במשרד הבריאות, חבר מועצת הנגידים של קרן ישראל-גרמניה למחקר ופיתוח מדעי, מנהל פרויקט תלפיות (טיפוח דור המנהיגות הרפואית) בשיבא ועוד.