כיצד גרמה הקורונה לעלייה חדה בדיכאון, שבץ וחרדה ברחבי העולם? מחקר חדש חושף

מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת ז'ג'יאנג בסין בראשות פרופ' שיגוי יאנג ושותפיו ופורסם השבוע בכתב העת הרפואי BMJ חושף לראשונה את היקף ההשפעות הבלתי ישירות של מגיפת הקורונה על מחלות אחרות. החוקרים בחנו נתונים של 174 מחלות שונות מרחבי העולם בשנים 2020-2021 וגילו כי מעבר לנזקים הישירים של הקורונה, המגיפה הביאה לזינוק במספר מקרי דיכאון, חרדה, שבץ מוחי ומחלות לב. הממצאים מסבירים תופעות שרבים חוו במהלך השנים האחרונות.

דיכאון וחרדה: עלייה של 15% בעולם

הממצא הבולט במחקר: זינוק של 618 מקרים חדשים של דיכאון לכל 100,000 נפש ו-102 מקרים חדשים של חרדה לכל 100,000 נפש. מספרים אלה מייצגים עלייה של 14%-15% בהשוואה לשנים שקדמו למגיפה, במיוחד בקרב נשים.

"הבידוד החברתי, החרדה מהמחלה, חוסר הוודאות הכלכלית וקריסת מערכות התמיכה - כל אלה יחד יצרו סופה מושלמת למחלות נפש", מסבירים החוקרים. הנגיף עצמו גורם לדלקת במוח המשפיעה על ויסות רגשי. במקביל, השירותים הרפואיים השוטפים קרסו - מה שהוביל לעלייה גם בשחפת ובמחלות עיכול.

שבץ ומחלות לב: המבוגרים משלמים מחיר

מבוגרים מעל גיל 70 שילמו מחיר כבד: שלושה מקרי שבץ נוספים לכל 100,000 נפש ו-11.3 מקרים חדשים של מחלות לב איסכמיות לכל 100,000 איש. באירופה ובאמריקה, שם מערכות הבריאות היו עמוסות במיוחד, המספרים היו גבוהים עוד יותר.

הסיבות מורכבות: אנשים נמנעו מלהגיע לבתי חולים מחשש להידבק, הסטרס מהמגיפה גרם לעלייה בלחץ דם, והנגיף עצמו מעלה את הסיכון לקרישי דם. גם שירותי חיסונים שוטפים נפגעו, מה שהוביל לעלייה במחלות מידבקות נוספות.

מלריה בילדים: עלייה של 13% באפריקה

באפריקה, ילדים מתחת לגיל חמש שילמו מחיר נורא: 769 מקרי מלריה נוספים לכל 100,000 ילדים ו-8.8 מקרי מוות נוספים לכל 100,000 ילדים. המספרים מייצגים עלייה של 13%-14% במלריה ובתמותה ממנה.

משאבים רפואיים הוסטו לטיפול בחולי קורונה, מה שגרם לקריסת תכניות מניעה ועיכובים באבחון. "זו מכה קשה ליעדי ארגון הבריאות העולמי למיגור המלריה עד 2030", מזהירים החוקרים.

מי נפגע הכי קשה?

המחקר מגלה פערים חדים בין קבוצות אוכלוסיה, כאשר כל קבוצה נפגעה בצורה שונה מסיבות שונות:

נשים - הנפגעות הכבדות ביותר ממצוקה נפשית - נשים חוו עלייה גדולה יותר בדיכאון וחרדה בהשוואה לגברים - פער של כ-20% במקרים החדשים. הן גם נפגעו יותר מהפרעות אכילה ומאלימות במשפחה. במהלך הסגרים, נשים נשאו בעומס כפול של עבודה מהבית לצד טיפול בילדים וחינוך ביתי. רבות איבדו מקומות עבודה, במיוחד בתחומים כמו שירותים ומסעדנות. בנוסף, הבידוד החברתי פגע קשה במערכות התמיכה הנשיות המסורתיות.

גברים - פגיעה קשה במחלות לב וכלי דם - גברים נפגעו יותר ממחלות לב ושבץ - עלייה של 15%-20% יותר מנשים בקבוצות הגיל הבוגרות. הם גם חוו עלייה במחלות ריאות כרוניות. המחקר מצא שגברים מבוגרים נמנעו יותר מנשים מלפנות לטיפול רפואי מחשש להידבק בקורונה. בנוסף, התמודדותם עם מתח נטתה להיות פחות מילולית ויותר פיזית, מה שהוביל לעלייה בלחץ דם ובעישון.

צעירים (15-49) - - הקבוצה הצעירה חוותה עלייה חדה ביותר בדיכאון וחרדה - עלייה של 22% בדיכאון ו-17% בחרדה. צעירים איבדו עבודות, נאלצו לחזור לגור עם הורים וחוו קריסה של תכניות קריירה. אי הוודאות לגבי העתיד, הפסקת לימודים ובידוד מחברים יצרו מצע למצוקה נפשית. בקרב סטודנטים, המעבר ללמידה מרחוק גרם לירידה במוטיבציה ולעלייה בחרדות.

מבוגרים (70+) - הקבוצה הפגיעה ביותר פיזית - מבוגרים מעל גיל 70 חוו עלייה חדה במחלות לב וכלי דם - 169 מקרים נוספים לכל 100,000 במחלות לב ו-27 מקרים נוספים לכל 100,000 בשבץ. הפחד הכפול - מהקורונה ומבתי החולים - גרם לרבים מהם לוותר על בדיקות שגרתיות ועל טיפולים חיוניים. רבים הפסיקו לקחת תרופות או לא חידשו מרשמים. הבידוד החברתי פגע קשה במבוגרים שחיים לבד, מה שהוביל לדיכאון ולהזנחה עצמית שהשפיעה על מצבם הפיזי.

גם בישראל

גם בישראל דווח על עלייה בפניות לטיפול נפשי, עיכובים בניתוחים ובאבחון מחלות כרוניות. קופות החולים דיווחו על זינוק במקרי דיכאון וחרדה, במיוחד בקרב נשים וצעירים. עם זאת, מערכת הבריאות הישראלית הפגינה גמישות יחסית, עם פיתוח מהיר של שירותי טלה-רפואה, הרחבת השירותים הנפשיים והמשך הטיפול במחלות כרוניות.

מה צריך לעשות לקראת המגיפה הבאה?

החוקרים ממליצים על מערכות מעקב רב-מחלות שיזהו בזמן אמת השפעות עקיפות של משברי בריאות. "מערכות הבריאות צריכות לפתח גמישות ויכולת התמודדות עם משברים מרובים בו זמנית", הם מדגישים. המסר המרכזי הוא שהכנה למגיפות עתידיות חייבת לכלול גם הכנה להשפעות העקיפות שלהן על הבריאות הנפשית והפיזית.

לסיכום, המחקר מוכיח כי מגיפת הקורונה היתה משבר מערכתי שגרם לגלי הדף בכל תחומי הבריאות, ולא רק משבר בריאות חד מימדי. המחיר האמיתי היה גבוה הרבה יותר ממה שחשבנו ופגע באוכלוסיות רבות.

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילומים: שאטרסטוק)