תוצאות חיפוש עבור דליריום

לעדי שלום, אם ההחמרה במצבו אכן חלה בטווח הימים או השבועות הבודדים האחרונים, ולא נמצא פתרון במסגרת אמבולאטורית -- כדאי להשלים את הבירור באשפוז. כדאי להביאו לאשפוז דרך חדר מיון בהקדם. בברכת בריאות, כרמל ערמון

שי שלום, זה מעניין מה שאתה אומר אבל אני לא מכירה את זה אולי זה קורה לפעמים אבל זה לא מאד נפוץ.

שלום בן דוב, ברפואה (כמעט) הכל אפשרי, אך פחות סביר שיווצרו שינויים בהתנהגות כתוצאה מדלקת בכיס השתן מבלי שיש חום או סימנים אחרים (כגון CRP מוגבר) לזיהום סיסטמי. הרבה בריאות אפי

לא סביר

שלום רב. זיהום בדרכי השתן בחולים דמנטיים קשישים עלול לגרום לבלבול ולמצב דליריום גם ללא נוכחות חום ומדדי דלקת. ניתן לזהות זאת באמצעות בדיקת שתן ולקיחת תרביות. בהצלחה

שלום עמית, אני ממליץ לך להתייעץ בנושא עם אחד הרופאים/ות הנוירולוגים/יות שעובדים/ות ב'אסף הרופא'. הרבה בריאות אפי

מדובר בתשובה שלא נתן לתת במסגרת פורום זה מפאת אורכה!הייתי מציע שבשלב ראשון תנסה להעזר בגוגל לצורך קבלת מידע בסיסי בנידון

השאלה מורכבת מאוד. תפקוד קוגנטיבי הינו מושג רחב מאוד הכולל קשב, זיכרון, למידה, תכנון, פתרון בעיות, תפקוד פסיכומוטורי ועוד. תרופות אשר עובדות על מערכת העצבים המרכזית עלולות לפגוע/לשנות בצורה זו או אחרת תהליכים אלה. תרופות אנטיכולנרגיות הינן תרופות המקושרות לשכיחות גבוהה של תופעות לוואי קוגנטיביות (למשל 20% מהקשישים המטופלים). אנטי היסמין כגון פנרגן הינו בעל פעילות פעילות אנטיכולנרגית. תרופות ממשפחת האנטיפסיכוטים הן מהדור הראשון והן מהדור השני עלולות לגרום עייפות, נמנום סדציה וסחרחורת ובעלות פוטנציאל לשבש יכולת שיפוט, חשיבה ויכולות מוטוריות. תרופות אנטיאפלפטיות, הניתנות לטיפול במחלה ביפולרית כגון טגרטול ודפלפט, עלולות לגרום לבלבול, עייפות ולפגוע ביכולות מנטליות שונות. שימוש בבנזודיאזפינים מקושר סיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות, דליריום ודמנציה. תרופות אנטידכאוניות גם מקושרות לתופעות לוואי קוגנטיביות בשכיחות של 0.5%. קיימים גורמי סיכון לתופעות קוגניטיביות ביניהם גיל (קשישים וילדים בסיכון מוגבר), פגיעה במצב קוגניטיבי בבסיס, פגיעה מוחית, מועדות גנטית וריבוי תרופות. מחלות אקוטיות, הפרעות מטבוליות, התייבשות/תת תזונה, ניתוח ועלייה במינון של התרופות יכולים לתרום להופעת תופעות לוואי קוגניטיביות. על מנת למנוע ולצמצם תופעות לוואי קוגניטיביות יש צורך בהתאמת מינוני התרופות למצב הרפואי של המטופל, הפחתת מספר התרופות הכולל (כאשר אפשרי), עליית מינון הדרגתית, שימוש בתרופות, אשר פחות מקושרות לתופעות לוואי קוגניטיביות. כאשר מופיעות תופעת לוואי קוגניטיביות, לאחר שמאפיינים את הסיבות לתופעה (מבחינים בין תסמיני המחלה לבין תופעות לוואי מתרופות), ניתן להפחית מינון התרופה החשוד או להפסיקה, להשתמש בפורמולציות לשחרור מבוקר (כשקיימות ואפשרי), לספק טיפול תומך/ שיקום קוגניטיבי. אציין כי תסמיני גמילה של חלק מהתרופות שצוינו, כאשר מפחיתים אותן בפתאומיות גם יכולים לכלול תסמינים קוגניטיביים. לאור מידע זה, כאשר נדרש משטר טיפולי מורכב בהתוויות פסיכיאטריות, יש לעקוב אחר תופעות הלוואי הקוגניטיביות ובמידת הצורך להתאים טיפול עפ"י מצבו הרפואי של המטופל.

אנחנו ממש לא יכולים להסביר מדוע לא ניתן לנתח. את זה קובעים רק צוות הרופאים שמטפלים בחולה,רואים אותו ,בודקים אותו,מעריכים את הסיכונים והסיכויים.. ומחליטים .

בפנייתך ציינת כי לאחר עליית מינון ה Dekinet אחיך החל לסבול ממחשבות שונות ולהתנהג כמו "זומבי". חלק מתופעות הלוואי של Dekinet (אשר החומר הפעיל בו הינו Biperiden) הינן שינויים בהתנהגות ואגיטציה. יתכן כי העלייה במינון הובילה להחמרה בתופעות לוואי אלו. בפנייתך ציינת בנוסף שמאז תחילת נטילת התכשיר entumine (אשר החומר הפעיל בו הינו Clotiapine) במקביל לתרופות הנוספות- חל שינוי בהתנהגות של אחיך. בהקשר זה יש לציין כי שילוב של Dekinet עם תכשירים אנטיפסיכוטיים (כגון Entumin ו Clozapine) עלול לגרום לתופעות לוואי אנטיכולינרגיות ולסינדרום אנטיכולינרגי המתבטא (בין השאר) בעליית קצב לב ובשינויי התנהגות הכוללים בלבול, הזיות, היפראקטיביות ועצבנות. בנוסף, שילוב של Dekinet עם תכשירים אחרים אשר מדכאים את מערכת העצבים המרכזית (כגון Clonex) עלול להחמיר סימפטומים סדטיביים ולגרום לישנוניות, אפאטיות וירידת רפלקסים. ההשפעה האנטיכולינרגית של Leponex ו Entumine עלולה לקדם מצב של דליריום המתבטא באי שקט, הפרעות בהתמצאות והזיות. אינטרקציה זו עלולה להתקדם ל- Neuroleptic Malignant Syndrome, תסמונת המחייבת התערבות רפואית דחופה ומאופיינת, בין השאר, בירידה בכושר התנועה, אי שקט, עלייה בדופק ובלחץ הדם. שילוב התרופות הנ"ל עם Clonex, המשפיע על מערכת העצבים המרכזית, עלול להוביל לדיכוי אדיטיבי של מערכת העצבים ולדיכוי נשימה. מפנייתך משתמע כי מדובר בטיפול מורכב, הכולל אינטקרציות בין תרופתיות רבות. מומלץ ליידע את הרופא המטפל בכל שינוי בהתנהגות ולהיוועץ עימו על המשך הטיפול התרופתי וניהול תופעות הלוואי.

שלום רב, בחולים מבוגרים, נוטלי סמים או אלכוהול, ישנה תופעה של בלבול, דליריום, הזיות, לאחר ניתוח והרדמה. ברוב המקרים זה חולף. ישנם חולים מבוגרים שהדרדרות קוגנטיבית שלהם נשארת לאורך זמן. בברכה, פרופ' ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה

מפנייתך משתמע שהמטופל היה מיוצב על הטיפול התרופתי הקבוע, וכי תופעות הלוואי החלו רק לאחר השינוי שנעשה בטיפול התרופתי אותו הוא מקבל. ככלל, הופעת תופעות לוואי אשר מתרחשת בסמוך לשינוי בטיפול תרופתי מעלה את הסבירות לקשר בין הטיפול לתופעות (אך כמובן שיכולות להיות סיבות אחרות להחמרה במצב הרפואי). הפסקה של נטילת תרופות ממשפחת ה beta blockers (Normiten) עלולה לגרום לאפקט ריבאונד, בו קצב הלב עולה- במיוחד כאשר הטיפול נפסק באופן פתאומי. חלק מתופעות הלוואי של Dekinet (אשר החומר הפעיל בו הינו Biperiden) הינן שינויים בהתנהגות ואגיטציה. בנוסף, שילוב של התכשיר עם תכשירים אחרים אשר מדכאים את מערכת העצבים המרכזית (כגון Clonex) עלול להחמיר סימפטומים סדטיביים ולגרום לישנוניות, אפאטיות וירידת רפלקסים. שילוב של Dekinet עם תכשירים אנטיפסיכוטיים (כגון Entumin ו Clozapine) עלו לגרום לתופעות לוואי אנטיכולינרגיות ולסינדרום אנטיכולינרגי המתבטא (בין השאר) בעליית קצב לב ובשינויי התנהגות הכוללים בלבול, הזיות, היפראקטיביות ועצבנות. חשוב לציין כי גם בשילוב התרופות ה"קבועות" אשר המטופל נטל לפני השינוי קיים פוטנציאל לאינטרקציות המשפיעות על ההתנהגות ומצב הרוח. ההשפעה האנטיכולינרגית של Leponex ו Entumine עלולה לקדם מצב של דליריום המתבטא באי שקט, הפרעות בהתמצאות והזיות. אינטרקציה זו עלולה להתקדם ל- Neuroleptic Malignant Syndrome, תסמונת המחייבת התערבות רפואית דחופה ומאופיינת, בין השאר, בירידה בכושר התנועה, אי שקט, עלייה בדופק ובלחץ הדם. שילוב התרופות הנ"ל עם Clonex, המשפיע על מערכת העצבים המרכזית, עלול להוביל לדיכוי אדיטיבי של מערכת העצבים ולדיכוי נשימה. נוכל לסכם כי שילובים של תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית ניתנים כאשר התועלת הצפויה מהשילוב עולה על הסיכון מתופעות הלוואי. מדובר בטיפול מורכב וכל שינוי בו דורש הדרגתיות, השגחה וניטור. לא ברור, מה היה מצבו בטרם השינוי ובאיזו מסגרת בוצע השינוי התרופתי. מומלץ ליידע את הרופא במצבו ולהיוועץ עימו על המשך הטיפול התרופתי.

Leponex (אשר החומר הפעיל בו הוא Clozapine) ו Entumine (אשר החומר הפעיל בו הינו Clotiapine) הינם תרופות אנטיפסיכוטית. Leponex מתאפיינת בעיקר בתופעות לוואי אנטיכולינרגיות (כולל בלבול ואגיטציה) ובסדציה, בעוד ש Entumine מאופיינת בעיקר בתופעות לוואי של דיסטוניה (התכווצויות שרירים ממושכות), אקטיזיה (אי שקט גופני) ופרקינסוניזם (איטיות בתנועה וקישיון שרירים). ההשפעה האנטיכולינרגית של התרופות עלולה לקדם מצב של דליריום המתבטא באי שקט, הפרעות בהתמצאות והזיות. קיימים דיווחים גם על התפתחות דליריום בטיפול משולב של leponex ובנזודאזפינים (clonex הינה תרופה השייכת למשפחה זו). שילוב התרופות הנ"ל עם Clonex, המשפיע על מערכת העצבים המרכזית, עלול להוביל לדיכוי אדיטיבי של מערכת העצבים ולדיכוי נשימה. Serenada, אשר החומר הפעיל בו הוא Sertraline, הינו תכשיר השייך למשפחת ה SSRI (מעכבי רי-אפטייק סלקטיבי לסרוטונין במוח), ונטילה שלו במקביל ל Leponexעלולה להעלות את רמות ה Leponex בדם ובכך להגביר את תופעות הלוואי שלו. בנוסף, שילוב של Leponex עם Entumine עלול להעלות את הסיכון ל Neuroleptic Malignant Syndrome, תסמונת המאופיינת, בין השאר, בנוקשות שרירים, ירידה בכושר התנועה ואי שקט. בנוסף, ניתן להבחין בעלייה בחום גוף, הזעה, עלייה בדופק ובלחץ הדם. תופעת לוואי זו מחייבת התערבות רפואית דחופה. שילוב תרופות הפועלות על מערכת העצבים בכלל עלול לגרום לתופעות לוואי שונות ביניהן תופעות נוירולוגיות בחלק מהמשתמשים. עם זאת, השילובים ניתנים כאשר התועלת הצפויה מהשילוב עולה על הסיכון מתופעות הלוואי. מדובר בטיפול מורכב וכל שינוי בו דורש הדרגתיות, השגחה וניטור. לא נוכל לייעץ בפורום זה על שינוי כלשהו שיש לבצע בטיפול התרופתי לשם כך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל.

שלום רב, בחולים שהיו מורדמים תקופה ארוכה לצורך הנשמה, לעתים קרובות נצפו שינויים במצב ההכרה. יתכן שמדובר במצב הנקרא דליריום. אם ישנן תקופות של הכרה מלאה או כמעט מלאה, התקווה שהמצב ישתפר עם הזמן גדולה יותר. בברכה, ד"ר ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה

שלום רב, בחולים שהיו מורדמים תקופה ארוכה לצורך הנשמה, לעתים קרובות נצפו שינויים במצב ההכרה. יתכן שמדובר במצב הנקרא דליריום. אם ישנן תקופות של הכרה מלאה או כמעט מלאה, התקווה שהמצב ישתפר עם הזמן גדולה יותר. בברכה, ד"ר ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה

שלום עדי מצבים של ניתוק ממציאות עכשוית תוך שימוש של זיכרון רחוק שכיחים בגיל המבוגר ויכולים לנבוע ממצבי בלבול- דליריום על רקע מחלה רפואית או השפעה של תרופות או על רקע של דמנציה- הזדקנות מואצת של המח. בכל מקרה כדאי להתיעץ עם פסיכוגריאטר לצורך אבחנה מדויקת ומתן טיפול מתאים בהצלחה

שלום שלי אכן מצב מורכב וכואב. לדעתי העזרה הכי קרובה זה לקבל קצת תרופות נוגדות דיכאון, אני בדרך כלל לא ממליצה על תרופות ומאמינה בקבוצה ובטיפול פרטני אך אפשר לעשותם גם יחד. לדאבוני הרב אין בארץ כמעט קבוצות תמיכה למרות שהנחיצות לכך עצומה וזה נובע מהמון סיבות שלא כאן המקום לפרטן. האפשרות הנוספת היא לנסות בעמותה שנקראת תשקופת, תכנסי לאתר שלהם ואולי שם תוכלי לקבל תשובה כל שהיא. הם עושים עבודה מצוינת. אשמח להיות בשבילך כאן באתר אם תרצי בברכה נטע מוזר

שלום יניר אם הבנתי נכון אזי מצבים בילבוליים זמנים של הזיקנה נקראים דלריום ויכולים להגרם בגלל שינויים בחיי היום. לפנות לטיפול ולברר את הסיבה לכך! בהצלחה!

דליריום הינו מצב מסכן חיים ! לא נמשךלאורך זמן

גלית שלום לפי השתלשלות הארועים שאת מתארת אין מדובר בתהליך טבעי של זקנה אלא בשילוב של שני דברים או מחלות: האחד ארוע מוחי שבו לקתה סבתך (הדימום) שבעקבותיו כנראה נפלה ואז שברה את הרגל, השני הוא כנראה מה שנקרא דלריום (חפשי באינטרנט את המושג) ומתאפיין בדיוק בהתנהגות שאת מתארת כאשר הגורמים לכך יכולים להיות הארוע שעברה, השבר ובעיקר עצם האשפוז, אין זה נדיר שאישה בת 99 תסבול מדלריום לאור כל מה שקרה לה, זהו בדרך כלל מצב רפואי אקוטי שחולף, אם כי לא תמיד ברור תוך כמה זמן. בינתיים השמירות עליה הם הדבר היחיד שאתם יכולים לעשות, לפעמים יש צורך במתן תרופות הרגעה מתאימות כדי שלא תפגע בעצמה.היות שהיא באשפוז גריאטרי היא גם נמצאת תחת השגחה רפואית וזה בעצם מה שהיא צריכה כרגע בתקווה שהדלריום יחלוף.

נטלי שלו בלבול ואי שקט פסיכומוטורי כמו שהופיעו אצל סבך הם תופעה ידועה אצל קשישים הן בעקבות מחלה חריפה והן בגלל עצם האשפוז. שני הגורמים האלה ביחד ולחוד עלולים לתת בדיוק מה שאת מתארת עד כדי צורך לתת לחולה תרופות הרגעה. העובדה שאת מציינת כי מדובר באדם צלול ופעיל לפני האשפוז רק יכולה לחזק השערה זו והקשר היחיד לגיל הוא עצם העובדה שזה קורה בעיקר אצל קשישים. התופעה הפיכה בדרך כלל אם כי קשה לחזות כמה זמן תימשך, לעיתים גם זמן מסויים אחרי ההחלמה מהמחלה.יש צורך כמובן בהשגחה כדי שלא יזיק לעצמו בנסיונות לרדת מהמיטה וכדומה, רצוי שבתקופה הזאת יהיה תמיד מישהו מוכר לידו משום שכאמור סביבה זרה ואנשים זרים הם חלק מהגורמים לבלבול בנוסף למחלה עצמה (לפעמים עליית חום לבדה תגרום לזה)ליע נוסף חפשי את המושג דלריום באינטרנט.

שלום רב, בלבול, דליריום, כל שינוי במצב ההכרה הינם תופעות שכיחות מאוד לאחר ניתוח באנשים ישישים. בלבול משמעותי כפי שאתה מתאר כרוך בסיבוכים אחרים ואף מעלה את אחוזי התמותה. לא ניתן לצפות מראש האם בגילו נשמרו מספיק כוחות גוף לצורך התאוששות. במידה והוא יתאושש, ההחלמה עלולה לקחת זמן רב, אך במקרה זה, כעבור שנים, המצב השכלי יכול להתאושש דיו. בברכה, ד"ר ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה

גליה שלום אתחיל דווקא מהשאלה האחרונה - דמנציה היא תהליך הדרגתי שאינו מאופין ב"התקפים" של בלבול או ירידה קוגניטיבית וחזרה לנורמה. אלא בירידה קוגניטיבית מתמשכת. דלריום לעומת זאת הוא מצב חד של בלבול שכלי שעלול להתבטא בהזיות, חוסר התמצאות או אי-שקט קיצוני. דלריום מתפתח במהירות תוך שעות עד ימים, לפעמים עם תנודות במהלך היום, חייבת להיות סיבה רפואית ברורה לדלריום!! במיוחד אם זה חוזר על עצמו כל חודש, הסיבות יכולות להיות שונות:זיהום חריף, כשל כבדי או כלייתי, הפרעה פרכוסית, היפרגליקמיה, שימוש בתרופות (אנטי כולינרגיות), אלכוהול, סטרואידים ואפילו חוסר שינה. אני מניח שיש מקום להמשיך בברור ובין היתר להתייעץ אולי גם עם נוירולוג ו/או רופא פנימאי, יש מקום לבצע בדיקות כלליות ובדיקות הדמיה כדי לנסות להבין את הסיבה למה שקורה לסבתך.

שלום. בהחלט יכול להיות. מצבים של חוסר חמצן יכולים לגרום למצב הקרוי "דליריום" שיכול להתבטא בהזיות שונות. יחד עם זאת - אם ההזיות נמשכו זמן רב ללא קשר לקוצר הנשימה - יש לחשוב גם על כיוונים אבחנתיים אחרים. בכל מקרה יש לעבור הערכה אצל פסיכיאטר לפני שמגיעים למסקנות סופיות. בברכה, ד"ר אהוד ססר