עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
מתי בעיות עיניים מצריכות טיפול דחוף?
כאבים בעיניים, אדמומיות ושינויים בשדה הראייה הם תסמינים שמצריכים בדיקה כדי לשלול תהליכים שעלולים להביא לאובדן הראייה. ד"ר יצחק סוויד, רופא עיניים בעל מרפאה פרטית בירושלים הפועלת במתכונת חירום, מרחיב על מקרים אלה
אני מבינה את החשש מניתוח אולם לעיתים אנחנו חוששים במקרים של דימום בזגוגית שיהיה קרע נוסף לא מאובחן שיכול לגרום להפרדות רשתית שלא ניתן לטפל בו בלייזר או לזהות אותו בגלל הדימום. במידה והדימום נספג מהר ומאפשר בדיקה וטיפול טובים ברשתית ניתן להמתין מספר ימים אולם במידה והוא לא נספג ויש סכון לפספוס קרע ברשתית שיגרום להפרדות רשתית אז הסכון בהמתנה וחוסר טיפול גבוה יותר מהסכון הניתוחי. כל מקרה לגופו ואתה צריך לדון בכך עם הרופאים שמטפלים בך ומכירים היטב את המקרה שלך.
היפרדות זגוגית אינה מחלה, זהו תהליך טבעי, ובמידה ועובר ללא בעיות - אף רצוי .. הסכנה היחידה בהפרדות זגוגית - היא במידה וכתןצאה מהתהליך - נגרם קרע ברשתית, או דימום בזגוגית . במידה ונבדקת ללא נמצא קרע - אז אין מה לחשוש. בכל מקרה של ספק - כדאי להבדק על ידי מומחה רשתית. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 08-9760247, WhatsApp – 052-8100644
שלום אלמונית, דימום ברשתית - RETINAL HEMORRHAGE - ובמיוחד דימום במאקולה - שהיא מרכז הרשתית, יכול להתרחש בקוצר ראייה ניווני - DEGENERATIVE MYOPIA - עקב תהליך ניווני של רקמות. לפעמים דימום בזגוגית - VITREOUS HEMORRHAGE - ניגרם בקצרי רואי עקב תהליך של הפרדות הזגוגית - VITREOUS DETACHMENT. איזה סוג בדיוק של דימום ושל קוצר ראייה - שאלה שעלייך להפנות לרופאת העיניים. לייזר אינו מזרז את ספיגת הדימום. לפני לידה מומלץ לעבור בדיקת רשתית ולהחליט אם רצוייה לידה בניתוח קיסרי או לידה רגילה. מידע באינטרנט תוכלי למצוא ע"י חיפוש המונחים באנגלית. בברכה, ד"ר דניאל רוזנבאום
מתי בעיות עיניים מצריכות טיפול דחוף?
כאבים בעיניים, אדמומיות ושינויים בשדה הראייה הם תסמינים שמצריכים בדיקה כדי לשלול תהליכים שעלולים להביא לאובדן הראייה. ד"ר יצחק סוויד, רופא עיניים בעל מרפאה פרטית בירושלים הפועלת במתכונת חירום, מרחיב על מקרים אלה
אני מבינה את החשש מניתוח אולם לעיתים אנחנו חוששים במקרים של דימום בזגוגית שיהיה קרע נוסף לא מאובחן שיכול לגרום להפרדות רשתית שלא ניתן לטפל בו בלייזר או לזהות אותו בגלל הדימום. במידה והדימום נספג מהר ומאפשר בדיקה וטיפול טובים ברשתית ניתן להמתין מספר ימים אולם במידה והוא לא נספג ויש סכון לפספוס קרע ברשתית שיגרום להפרדות רשתית אז הסכון בהמתנה וחוסר טיפול גבוה יותר מהסכון הניתוחי. כל מקרה לגופו ואתה צריך לדון בכך עם הרופאים שמטפלים בך ומכירים היטב את המקרה שלך.
היפרדות זגוגית אינה מחלה, זהו תהליך טבעי, ובמידה ועובר ללא בעיות - אף רצוי .. הסכנה היחידה בהפרדות זגוגית - היא במידה וכתןצאה מהתהליך - נגרם קרע ברשתית, או דימום בזגוגית . במידה ונבדקת ללא נמצא קרע - אז אין מה לחשוש. בכל מקרה של ספק - כדאי להבדק על ידי מומחה רשתית. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 08-9760247, WhatsApp – 052-8100644
שלום אלמונית, דימום ברשתית - RETINAL HEMORRHAGE - ובמיוחד דימום במאקולה - שהיא מרכז הרשתית, יכול להתרחש בקוצר ראייה ניווני - DEGENERATIVE MYOPIA - עקב תהליך ניווני של רקמות. לפעמים דימום בזגוגית - VITREOUS HEMORRHAGE - ניגרם בקצרי רואי עקב תהליך של הפרדות הזגוגית - VITREOUS DETACHMENT. איזה סוג בדיוק של דימום ושל קוצר ראייה - שאלה שעלייך להפנות לרופאת העיניים. לייזר אינו מזרז את ספיגת הדימום. לפני לידה מומלץ לעבור בדיקת רשתית ולהחליט אם רצוייה לידה בניתוח קיסרי או לידה רגילה. מידע באינטרנט תוכלי למצוא ע"י חיפוש המונחים באנגלית. בברכה, ד"ר דניאל רוזנבאום
בדיקות OCT ואולטרסאונד נועדו לבדוק אספקטים שונים של מצב העין, במיוחד לאחר אירוע של הבזקים וחוטים מרחפים. OCT (אופטיק קוהרנס טומוגרפיה): בדיקה זו מספקת תמונה מפורטת של שכבות הרשתית ומאפשרת לראות שינויים ברקמת הרשתית או במבנה המקולרי. היא יכולה לזהות נזק קל לשכבות הפנימיות של הרשתית ולסייע באבחון מצבים כמו היפרדות של זגוגית העין (vitreous detachment) והשפעתה על הרשתית. אולטרסאונד: אולטרסאונד עיני משמש להדמיית מבנים עמוקים בעין, כולל הזגוגית והרשתית, והוא יכול לזהות מצבים כמו קרעים ברשתית, הפרדות רשתית מלאה או חלקית, או דימום בזגוגית, שאולי לא נראים בבדיקת OCT בלבד. השילוב של שתי הבדיקות מאפשר קבלת תמונה מלאה יותר של מצב העין. ה-OCT מתמקד בשכבות הרשתית הפנימיות, בעוד שהאולטרסאונד בודק את המבנים הפנימיים של העין בצורה רחבה יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il
הרבה שאלות.. ניתן לעבור את הניתו בהרדמה מקומית - או כללית. בעיקרון אם אין סיבה אחרת ה- מקובל להוציא את הסיליקון תוך מספר חודשים, לעיתים רחוקות - משאירים אפילו שנה ויותר. הראיה - מה שיחזור תלוי כמוה=בן בכך שהרשתית תישאר במקום לאחר הוצאת השמן, וכן כמה נזק כבר נגרם מכך שהייתה מופרדת . לעיתים רבות - יש גם קטרקט, ובמידה שלא נותח - צריך לנתח את הקטרקט כאשר הוא מפריע. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 08-9760247, WhatsApp – 052-8100644
כעיקרון במטופלים צעירים - לרוב כדאי לא להשתהות עם הניתוח, המחלה לעיתים "סוערת " ועשויה לגרום נזקים לא הפיכים. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית, קטרקט וניתוחים משולבים תיאום ייעוץ - 052-8100644
אין צורך לישון בישיבה. אלא אם יש דימום בזגוגית - ואז הכוונה היא שהדם ישקע למטה (כוח הכבידה) ויפריע פחות בציר הראיה. רצוי להימנע מס שבועות מפעילות נמרצת ומטלטלת, כדי לאפשר לצלקות להדביק טוב יותר את הרשתית סביב הקרע.
דימום בזגוגית עשוי להפריע בביצוע הגבלת הקרע ולעיתים צריך יותר מפעם אחרת לבצע את הליזר היכן להמשיך את הטיפול והמעקב נתון לשיקולך
פגיעה מסכרת בעיניים יכולה להיות קשה לעיתים וחשוב מאד איזון סכרת וטיפול במחלה בכדי למנוע עיוורון. טיפול בזריקות אבסטין שכיח מאד לטיפול בסבוכים של סכרת בעיניים כגון בצקת במרכז הראיה על רקע של סכרת או דימום בזגוגית על רקע של סכרת שגשוגית. בדרכ מתחילים ב 3 זריקות אבסטין אחת לחודש במידה והוחלט שיש התוויה להזרקה וממשיכים בהתאם לתגובה. השיפור בראיה לא מיידי ולא מתרחש בכל המקרים.
ייתכן שההחלטה להימנע מסטרואידים קשורה לחשש מזיהום או מעליית לחץ. בדרך כלל כן נעזרים בטיפות סטרואידליות. אם יש דימום בזגוגית, לפעמים לוקח זמן רב עד שהוא נספג ואז הראיה חוזרת. צריך סבלנות.
השאלה העיקרית היא אם אין נזר או קרע ברשתית. כל זמן שלא נספג הדמן=ום במלואו - לא ניתן לשלול זאת בוודאות. הנושא של פעילו גופנית לאחר שבוע אינו מהווה מגבלה.
צריך לבצע צילום OCT ולהתייעץ עם מומחה רשתית. לא אמור לפגוע בעין השניה.
שלום בתיה השיקולים אינם קלים. בכל מקרה אכן שוקלים בעד ונגד- ולא ממהרים להציע בשליפה. אכן - רצוי להמנע מטלטול ניכר כדי להקטין התזוזות בג'ל העין והסיכוי לקרע/הפרדות
יונתן שלום, אני ממליץ לך בהחלט לעבור בדיקה יסודית ע"י רופא עיניים בהקדם האפשרי, היות ומכה כהה מסוג זה עלולה לגרום לפגיעה פנימית בעין כולל דימום בזגוגית או פגיעה ברישתית. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
דמום עשוי להיות מסיבות מגוונות, כולל קרע חדש ברשתית. כדאי להיבדק על ידי מומחה רשתית.
שלום הדימום יכול להיגרם מקרע ברשתית - שיכול להחמיר להיפרדות רשתית. חכן יש צורך בביקורת תכופה עד שבטוחים במצב הרשתית (כשהדימום פוחת יותר קל לראות את הרשתית)
אין תשובה "כללית", ההחלטה מושפעת מגורמים רבים ושונים. מחייב בדיקה ע"י מומחה לניתוח רשתית.
אם אין סכנהלרשתית - למשל בגלל איזורי משיכה או צלקות - אכן מקובל לחכות לספיגה עצמונית של הדמום. כמה זמן לחכות - תלוי בעיקר ברצונו של הפציינט ובסבלנותו. לרוב כחודשיים, ואם לא נספג - לניתוח.
שלום רב, יתכן והסיבה לטשטוש הראיה העכשווי הוא שאריות דימום בזגוגית הגורמים לתחושת עירפול או מים ולעיתים גם קיימת בצקת חולפת ברישתית המרכזית לאחר טיפול לייזר בקרע של הרישתיות. הבעיה תחלוף תוך מס' חודשים. ממליץ על מעקב אחר מצב הרישתית והזגוגית. בברכה, פרופ' קרמר ישראל
בדיקת רופא רשתית לשלול קרע ברשתית או דימום בזגוגית
מיכל שלום, 1. לעיתים עין אחת מחלימה מהר יותר מהעין השנייה כתוצאה מתהליכי ריפוי שונים או יובש בדרגה שונה, יש להמתין לפחות שישה חודשים כדי להיווכח האם תהיליכי הריפוי והיובש נעלמו והאם נותר איזשהו מספר או צילינדר הדורשים תיקון. 2. האדמומיות נובעת מכתמי דם בגלגל העין מטבעת הואקום אשר בה משתמשים בשלב הראשון של הניתוח, הם נספגים לאחר חודש לערך ואינם מושפעים מכל תרופה. 3. יש להזהר מחבלה ישירה בקרנית בברכה, פרופסור ישראל קרמר
מיכל שלום, 1. לעיתים עין אחת מחלימה מהר יותר מהעין השנייה כתוצאה מתהליכי ריפוי שונים או יובש בדרגה שונה, יש להמתין לפחות שישה חודשים כדי להיווכח האם תהיליכי הריפוי והיובש נעלמו והאם נותר איזשהו מספר או צילינדר הדורשים תיקון. 2. האדמומיות נובעת מכתמי דם בגלגל העין מטבעת הואקום אשר בה משתמשים בשלב הראשון של הניתוח, הם נספגים לאחר חודש לערך ואינם מושפעים מכל תרופה. 3. יש להזהר מחבלה ישירה בקרנית בברכה, פרופסור ישראל קרמר
שלום רב, 1+2.יתכן מאד וההפרשות נובעות מבעיה של יובש כרוני שהתפתח אחרי טיפולי הקריו בילדות. אני מציע לנסות תחליפי דמעות ללא חומר משמר מסוג היפוטירס מס' פעמים ביום (כל 3 שעות), במידה וטיפות אנטיביוטיות מסוג אופלוקס לא עוזרות. 3. הדימום בזגוגיות נספג בד"כ רק אחרי תקופה ארוכה, לעיתים מס' שבועות, עד 4-5 חודשים. יש להיות במעקב רישתית ולעבור בדיקת אולטרסאונד. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
אבי שלום רב, אם קיים דימום בזגוגית יש לברר ממה הוא נובע? בכל מקרה כדאי להמתין עד הספיגה של הדימום כדי שתתאפשר בדיקת המוסתרת ע"י הדימום . במידה והדימום אינו נספג יש לנקותו ע"י ניתוח כריתת ושאיבת הדימום והזגוגית. דימום בזגוגית עלול להגרם מקרע קטן של הרשתית שאינו נראה באולטראסאונד . בברכה , פרופסור קרמר
מומחים ומכונים
