תוצאות חיפוש עבור בעיות-כלי-דם-וזרימת-הדם

אתה מבין נכון. הנושא בתחום ההתמחות הנוירולוגית:מומלץ ייעוץ תואם.

שאלה מצוינת שהתשובה עליה מורכבת. באופן כללי כל התרופות שציינת נחשבות "מדללי דם" או טיפול "אנטי-תרומבוטי" קרי כזה המונע היווצרות קרישי דם. אספירין, פלביקס, ברילינטה, אפיינט ועוד תרופות פחות בשימוש הן תרופות העובדות במנגנון של עיכוב צימות טסיות הדם שהן חלק מקריש הדם ובכך מפחיתות את הסיכוי שיווצר קריש דם. קומאדין, קלקסאן, אליקוויס, פרדקסה, קסארלטו הם תכשירים המכבים פקטורי קרישה ובכך מעכבים יצירת קריש דם במנגנון שונה. באופן כללי נוגדי קרישה הם יותר פוטנטיים מנוגדי צימות טסיות ולכן גם מסכנים יותר בתופעת לוואי של דימומים. אחרי שבץ מוחי יש צורך להבין את המנגנון החולני בעטיו התרחש השבץ ולהתאים לו טיפול מונע במדללי דם לפי הסיבה הספציפית שבעטיה אירע השבץ (טרשת עורקים, מחלת כלי דם קטנים, פרפור עליות ועוד). לא נותנים את אותו הטיפול לכל סוג של שבץ מוחי. אם מדובר במקרה ספציפי הדורש החלטה מומלץ להתייעץ בנוירולוג מומחה לשבץ מוחי באחת ממרפאות שבץ המוח בבתי החולים. נשמח להמשיך ולדון בקבוצת הפייסבוק של החברה הישראלית לשבץ מוחי (חי"ש) או באופן פרטני אם יש צורך. בהצלחה

לגלי ערב טוב, שאלת כבר את השאלה ב 10.1.11 ואני חוזר כאן על תשובתי: הסיבה למחלת BEHCET אינה ידועה. המחלה מאופיינת בתהליך דלקתי שיכול לפגוע בכל מערכת בגוף. פגיעה בכלי דם במידות שונות מקטנים מאוד ועד לגדולים יכולה להיות בלבדית או קשורה לנגיעות באיברים אחרים. בצורה של NEUROBEHCET הנזק הוא לרקמות במוח בצורה של דלקת סביב כלי דם קטנטנים אך ללא פגיעה ישירה בכלי הדם, מכל מקום יש לה ביטוי בצורה של סימנים עצביים לפי המקום הניזוק. לעתים קרובות יש גם נזק ישיר לכלי דם גדולים - חסימה ו/או התרחבות עד כדי קרע שיכולים לגרום לסימני אירוע מוחי קשים יותר. אם את שולטת באנגלית להלן קישור שירחיב את ידיעותיך בנושא. http://radiographics.rsna.org/content/28/5/e31.full

זה אומר שהMRI מדגים מחלת כלי דם קטנים של המוח שהיא בדרך כלל תוצאה של יתר לחץ דם וגורמי סיכון קלאסיים אחרים. בכדי למנוע שבץ במצבים אלו יש לאזן באופן אגרסיבי גורמי סיכון ווסקולריים. בכל מקרה בכדי לודא שנעשות כל הפעולות הדרושות יש לסור לבדיקה אצל נוירולוג שבץ עם דיסק הMRI והחליט האם יש צורך בהמשך בירור. אין פרטים כאן על המטופל וגורמי הסיכון ולכן לא ניתן לדעת כיצד להמשיך

במצב תקין כל כליה תורמת כ 50% מסך התפקוד הכלייתי. הבדל של עד 5% בין הכליות נחשב תקין. זה אומר שכליה אחת יכולה לתרום 45% וכליה שניה 55% מסך התפקוד הכלייתי . מכאן ברור שהמיפוי תקין. בהערת אגב המיפוי נותן מידע רק על תפקוד הכלייתי היחסי אבל לא על התפקוד הכלייתי הכולל. זה אומר שיכול להיות מצב של ירידה בתפקוד (שתי) הכליות עם מיפוי תקין. תפקוד הכליות מוערך בבדיקות דם ושתן. לאחר אבחנה של יתר לחץ דם מבוצעת הערכת מצב לדרגת הנזק שלחץ הדם גרם (נקרא בירור לפגיעת אברי מטרה), ובמטופלים מסוימים (בניהם בנך כפי שכתבת עובר סידרת בדיקות) נעשה בירור לשלול מחלה שגרמה ליתר לחץ הדם (המכונה לחץ דם שניוני). יתר לחץ דם שניוני עלול להגרם על ידי ממחלות כליות, מחלות כלי דם, מחלות אנדוקריניות ועוד. במרבית המאובחנים עם יתר לחץ דם לא מניתן להצביע על גורם אחד ברור ליתר לחץ דם (מכונה יתר לחץ דם ראשוני) . בהצלחה

מדובר בממצאים שכיחים המעידים על מחלת כלי דם קטנים בדרגה נמוכה. בכדי למנוע אירועי מוחי ולשמור על מוח בריא יש לאזן גורמי סיכון ווסקולריים בראשם סוכרת ,יתר לחץ דם, עודף משקל ולא לעשן. מומלץ לעסוק בפעילות גופנית באופן יומיומי

שלום רב, כפי שתארת את מצבך יש לך פרפור פרוזדורים התקפי- Paroxysmal Atrial Fibrillation. כדי להוריד סכנת אירוע מוחי מקובל לתת תרופות לדילול דם - Aspirin. תרופות כמו Coumadin, Xarelto, Eliquis, Pradaxa מתחילים רק עם יש התוויות (אינדיקציות) לטיפול כגון: סכרת - נקודה 1 גיל מעל 75 - 2 נקודות יתר לחץ דם - נקודה 1 אי ספיקת לב - נקודה 1 אירוע מוחי בעבר - 2 נקודות מחלת כלי דם משמעותית - נקודה 1 ברגע שלחולה יש שתי נקודות מתחילים טיפול בקסרלטו. אצלך יש רק סכרת! זאת אומרת שאין צורך בנטילת קסרלטו! בהצלחה דר' ויקטור רובצ'בסקי ממליץ לפנות לרופא משפחה שלך כדי לברר האם להמשיך טיפול

התלונה על הגרד ברגליים הינה נפוצה למדי , שעלולה לנבוע מסיבות שונות שלא נראות לעין עקב מחלה או תהליך התחלתי של פריחה . כל תחושה מעידה על מצב פיזי או נפשי שונה , ויכולה להצביע על בעיות או הפרעות נוירולוגיות, בעיות בכלי הדם ועוד. סיבות לגרד ברגליים ? סיבות לגרד ברגליים יכולות להיות שונות ומגוונות , במידת היעדר מחלה אקוטית מוכרת או מחלה כרונית ידועה , הבירור להימצא סיבה לגרד יתחיל כתחלואת עור. סיבות המוכרות לנו היום לגרד ברגליים הן : מחלת הסכרת שימוש בסבונים שלא מתאימים לעור שימוש באבקות כביסה שמעוררת גרד טפילים מתחת לעור הפרעות נוירולוגיות עקיצות פרעושים מחלות עור כגון אטופיק דרמטיטיס בעייה עצבית מחלות דם כגון פוליציטמיה הפרעה פסיכולוגית חשיפה לאלרגן סביבתי כגון פריחה בעונות המעבר לחץ נפשי הצטברות דם בורידי הרגליים אי שימוש בקרם גוף או כל תכשיר אחר להענקת לחות לגוף בנוסף לגרד שפוקד אותנו , לעיתים התחושה מלווה בכאב עז עקב הצטברות הדם התוך ורידי שגורם לדליות ברגליים או היווצרות סדקים ואפילו קשקשת בעור שלא רק שאינם נעימים לתחושה ולמגע, אך גם גורמים לכניסת מזהמים ובכך יורדת ההגנה של העור על הגוף . להמשך יעוץ WWW.SPORTOPED.COM פיסבוק: ספורטופד-ניר באבו-מעבדה אורתופדית ניידת 0509705544

לרוב מדובר בסוג של דלקת בכלי הדם ממקור שאינו זיהומי אלה 'אוטואימיוני' כלומר שהגוף עצמו גורם לדלקת. כלי הדם במצב זה נעשים שבירים ועלולים להתפקע וליצור דימומים פנימיים במידה ויש תנאים של לחץ דם מאד מוגבר ותרופות נוגדות קרישה, או שהדלקת עלולה לחסום כלי דם מסויימים.

מודאגת יקרה, ההדמייה שוללת MS. ההדמייה איננה מתאימה לדמנציה. ההדמייה איננה מתאימה לגידול. ״הבנתך״ שאת זקוקה לניתוח - כלל איננה מבוססת.. המוקדים המתוארים בחומר הלבן יכולים להתאים למיקרו-אנגיופתיה=מחלת כלי דם זעירים במח:הטיפול בה אינו ניתוחי. מומלצת בדיקתך,עיון ב MRI ודיון טיפולי בהתאם לממצאים

לאור שלום, הממצאים מעל הקו-תקינים. הממצאים מתחת לקו שייכים לתחום מומחיות נוירולוגית: ממליץ על בדיקת ועל ייעוץ נוירולוג

הבדיקה מרמזת על קיומה של היצרות משמעותית בכלי דם המספק את הלב. ההחלטה על צנתור בעקבות המיפוי היא החלטה קלינית ותלויה בעיקר בתלונות, במחלות הרקע, בתפקודי הכליות ועוד. השלב הבא יכול להיות צנתור או לחילופין טיפול תרופתי בלבד

שאלה מצוינת.המאמר שהזכרת פותח את הנושא מצוין. הנתונים במאמר הדזה נכונים. מצוטטים עבודות ומחקרים מספרות רפואית מקובלת וידועה. הנושא לא פשות. ניסיון של טיפול ב-Omega-3-fatty acids למניית מחולות קרדיווסקולריות (מחלות כלי דם/לב) הוא ארוך שנים. התוצאות לא חד משמעיות. ועבודות האלה כן הועלתה שאלה האם טיפול הזה מעלה סיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים ואכו, כנראה זה המצב. פה חשוב לציין: 1. המידע היא סטטיסטית. אין מחקרים שבוצעו בדיוק בשאלה הזאת, אלא הנתונים נלקחו מעבודות שהעלו שאלות יותר "כלליות". במקרים האלה תמיד יש להתייחס לתוצאות בזהירות. 2. אחוזים שאתה מצטט גם צריך להבין. מדובר באחוזים "יחסיים". בכל הקבותות שיעור פרפור פרוזדורים היה באחוזים ספורים (בעבודות שונות בין 2 ל- 7 אחוזים). ועליה ב"50%" זה לדומה אליע מ-2% ל-3% סיכון. אז לשאלתך האם להמשיך לקחת. אני בד"כ לא ממליץ על טיפול הזה בהעדר מידע מבוסס וברור על תועלת. לגבי תופעות לוואי- כגון פרפור - תמיד צריך לקחת בחשבון.

ישנן סיבות רבות לכאבים ברגל אך הייתי ממליצה לבצע דופלקס עורקי רגליים כדי לוודא שאין מחלת כלי דם מעורבת.

אוטמים לקונריים הם נזקים איסכמיים של מחלת כלי דם קטנים, הנגרמת לרוב מיתר לחץ דם אותו יש לאזן בקפידה כמו גם מחלת הסוכרת. הרחבת החדרים הקלה מעידה על הצתמקות קלה של רקמת המוח שהיא תלוית גיל וגורמי סיכון ווסקולריים אותם יש לאזן באדיקות

בדרך כלל אלו שינויים שקשורים לגורמי סיכון כגון לחץ דם, גיל וכו'

נחמן שלום, הגדלה קלה של עלייה שמאלית אינה קשורה למחלה הכלילית, והיא שכיחה במבוגרים, בעיקר עם יתר לחץ דם והפרעה בהרפייה של הלב. תודה על פנייתך לפורום

שאלה נהדרת שהתשובה עליה מורכבת. אנא הצטרפי אלינו בפייסבוק לחברה הישראלית לשבץ מוחי ושם תשאלי את השאלה, תוכלי לקבל תשובה ממיטב המומחים למחלה זו ובכלל. https://www.facebook.com/groups/strokesociety

אכן יש מצב , נדיר, אבל קיים.

1. אני לא מכירה יחס שמבוטא באחוזים. בדרך כלל נהוג לבטא את היחס במ"ג אלבומין לגרם קראטינין. 40 מג/גרם זה ערך שנחשב לא גבוה. אני מניחה שערכי החלבון והאלבומין היו יותר גבוהים סביב האירוע. בדרך כלל פרוטאינוריה שמשויכת לרעלת הריןן חולפת לאחר 3 חודשים אם כי לעיתים לקוח אפילו שנה עד העלמותה. 2+4 .יש לך סיכון מוגבר להישנות הרעלת. היסטוריה של רעלת היא גורם סיכון אחד, גילך שני, אם את מתכננת הריון נוסף בעזרת טיפולי פוריות אז יש עוד גורם סיכון להישנות. אם את מכננת הריון יחסית צמוד לזה שבו חווית רעלת ואם את בעודף משקל קבלי גורמי סיכון נוספים ואולי יש עוד. לדעתי לא כדאי לך להיכנס לעוד הריון. אם תבחרי בכל זאת להיכנס להריון את תהיי כמובן הריון בסיכון (עקב ההיסטוריה וגילך). נותנים אספירין במהלך ההריון לנסות להוריד את הסיכון, מומלץ לרדת במשקל (אם את בעודף משקל). 3. הריון הוא בדרך כלל התרופה לרעלת. העובדה שלחץ הדם חלף היא ביטוי להבראה מהאירוע החריף אבל נוסף לך גורם סיכון קרדיוסקולארי להמשך החיים. זה אומר שהסיכון שלך לפתח מחלות כלי דם ולב עולה. מומלץ לא לעשן ולהיות במעקב רפואי (רופא משפחה)

לרוב נמק מתחיל מפצע אך בכל מקרה יש ורצוי להיות במעקב שנתי אצל כירורג כלי דם

דוד שלום, מחקרים רבים הראו קשר ברור בין עישון לבין מחלות כלי דם, ארועי לב ומוח. העישון גורם להזדקנות מוקדמת של העורק, ולטרשת רכה ופגיעה המעלה את הסיכון לפצע ברובד הטרשתי ולאוטם שריר הלב בגיל צעיר. תודה על פנייתך לפורום

אין להפסיק טיפול במדללי דם ללא אישור רופא.

יתכן מדלקת אך גם מעישון מחלת כלי דם קטנים . הפסקת עישון מניעה מקור לפי הצורך לכירורג כלי דם