תוצאות חיפוש עבור בזליומה

מדובר בגידול עורי שכיח. מקורו הוא בשכבות המרכיבות את העור השטחי (שכבה בזלית) ובעברית נקרא בזיליומה. גידולים אלו נפוצים אצל מבוגרים בעיקר באזורים שנחשפו לשמש. סוג גידוול זה אינו נוטה לשלוח גרורות ולרוב הטיפול בו קל. מדובר בהסרה כירורגית של הנגע בשלמותו. סרטן זה קשור לחשיפה לשמש ומחייב מעקב שוטף (לפחות כל 4 חודשים) אצל רופא עור. בהצלחה!

שלום רב. חודש אחרי ניתוח האודם אמור להיות בנסיגה. קלוקוט וסיליקון אינם לטיפול באודם אלא לטיפול בצלקת היפרטרופית. מומלץ לפנות לביקורת לרופא המנתח

כן

לא כתבת את תוצאת הביופסיה. בריאות שלמה ד"ר ניר נתנזון

שלום עינת, מה שלומך? אני אתחיל בגילוי נאות ואומר שאיני מבצע ניתוחים בשיטת MOHS, ובהחלט יש לשיטה הזאת יתרונות במצבים מאוד מסויימים ועבור גידולים מסויימים. באופן כללי, אני חושב שאבחנה של DFSP צריכה קודם כל להיות מנוהלת ע"י כירורג אונקולוג מנוסה עם סרקומות, ואז גם אם נלקחת החלטה לבצע ניתוח MOHS, זה נעשה לאחר הערכה מקיפה ומעמיקה, ומותאמת לסיטואציה הנתונה. אחרי הגילוי הנאות הזה, אגיד שדווקא בסיטואציה של DFSP (סרקומה עורית שיודעת להתנהג באופן אגרסיבי מאוד מקומית, ולערב גם רקמות עמוקות) – יש חסרונות רבים לביצוע MOHS לדעתי. אנסה לעמוד על כמה מהם כאן: קודם כל, DFSP זה גידול שנוטה לחדור לעומק הרקמה, ולערב רקמות עמוקות יותר מהשכבה השטחית של העור, לעיתים מערב גם שרירים ואפילו עצם (כשהוא חודר עמוק יותר). טכניקת MOHS נועדה ופותחה כדי להתמודד עם שוליים היקפיים של גידולים עוריים, ועם עומק יחסית דק של רקמה מתחת לפני העור. כשניתוח מחייב כריתה עמוקה יותר, הטכניקה הזאת הופכת לפחות מתאימה, וסביר שלמבצע הטכניקה יש פחות נסיון בכריתות עמוקות יותר עם מעורבות של רקמות רכות. שנית, ב- MOHS יש תלות גדולה מאוד ביכולת של מבצע הבדיקה להסתכל על הרקמה שנכרתת תחת מיקרוסקופ, ולזהות תאי גידול כדי לדעת מה מצב השוליים של הכריתה, והאם צריך לכרות עוד רקמה. הבעיה האמיתית היא שכדי לזהות תאי גידול מסוג DFSP, דרושות בדיקות פתולוגיות יותר מעמיקות (מה שאנחנו מכנים בכותרת-על "אימונוהיסטוכימיה"), ומדובר בבדיקות שאין שום דרך לבצע בזמן אמת תוך כדי הפעולה. בנוסף, צורת הצמיחה של הגידול היא מאוד לא טיפוסית, ותאי גידול קטנטנים יכולים להסנין את רקמת השומן ולהקשות מאוד על מבצע הבדיקה לזהות תאי גידול. ומאותם נימוקים – DFSP הוא גידול נדיר, עשרות בודדות של מקרים בשנה בישראל, והכלל היסודי ביותר בניתוחי MOHS הוא שהניתוח מתבסס על הנסיון של המבצע ויכולתו לזהות את תאי הגידול ב"זמן אמת", הנסיון הזה מוגבל יותר כשמדובר בגידול נדיר. נימוק לא פחות חשוב מאלו שנאמרו למעלה, הוא תת-סוג של DFSP שנקרא Fibrosarcomatous DFSP, וזו לא רק סמנטיקה – מדובר בתת-סוג אגרסיבי הרבה יותר שמחייב התייחסות אחרת. ישנם נתונים קריטיים עבור הצוות המטפל כדי לקבל החלטות טיפוליות, שניתן לקבל אותם רק מכריתה מלאה ושלימה של הגידול (מה שנקרא "מקשה אחת"), וניתוח MOHS פשוט לא מאפשר את זה (הגידול נכרת הרבה פעמים בחתיכות, עם קושי להעריך את הארכיטקטורה השלמה של הגידול). בתהליך הזה יכולים "ללכת לאיבוד" ממצאים שימנעו למשל ממטופל לקבל לאחר הניתוח קרינה, בסיטואציה בה יש בכך צורך של ממש. וכדי להקשות עוד על הפרוצדורה בקונטקסט של DFSP, בגלל היקף הכריתה המתחייב לרוב בגידולים מהסוג הזה, ותבנית הצמיחה והחדירה של הגידול לרקמות ההיקפיות – היתרונות כביכול של MOHS ברמה הקוסמטית כמעט ואינם קיימים, ובאופן אישי ראיתי כמה מקרים שבהם התוצאה הסופית הייתה לכל הפחות לא אופטימלית. ולבסוף, הטיפול בסרקומות למיניהן (ומדובר בעולם ומלואו של מחלות שונות עם ביולוגיה שונה) מחייב טיפול במסגרת צוות סרקומה ייעודי ומנוסה, הדבר משנה לחלוטין את הפרוגנוזה וסיכויי ההחלמה, והדבר מגובה במחקרים רבים שנערכו בנושא. אני חושש שניתוח MOHS בסיטואציה של סרקומה במקרים רבים נעשה מחוץ לצוותי עבודה מומחים לסרקומה, ויכולות להיות לכך בעיות. לסיכום אגיד שאיני שולל לחלוטין את הטכניקה בהקשר של DFSP, היא בוודאי טובה ומצויינת לגידולים מסויימים כמו SCC או BCC (הרבה פחות מומלצת למלנומה, יש לציין), אבל במקרים מאוד מסויימים ולאחר הערכה יסודית. כמובן שמוזמנים בחום להגיע אלי למרפאה לפגישה והערכה יסודית, ונוכל לדון על הדברים ברמה הפרקטית ובאופן שמותאם אישית לסיטואציה של אימך. שתהיה הרבה בריאות! ד"ר מני ברכה.

כחלק מהערכה של מטופל עם מיאלומה נפוצה, בודקים שינויים גנטים בתאי המחלה על ידי בדיקת FISH. על פי המצאות או העדר של שינויים ספציפיים ניתן להעריך את הסיכוי של המחלה להגיב לטיפול ולהשיג הפוגה ממושכת במחלה. אחד השינויים הגנטים שנבדקים במיאלומה נפוצה הוא חסר של הגן P53 הנמצא בכרומוזום 17. לצערי חסר כזה, מבחינה סטטיסטית, כרוך בתוצאות פחות טובות .

גנטטרים היא משחה אנטיביוטית ואינה יעילה כלל כנגד גידולים. דרמדן עוזר לריפי פצעים ואינו מטפל כלל בסרטן. למיטב ידיעתי, אין כל מניעה לנתח את אביך גם אם ישתמש במדללי קרישה. אני מציע כי אביך יפנה בהקדם לכירורג פלסטי ולא יהיה הרופא של עצמו- הגידול עלול להתפשט ולהיות אגרסיבי ללא טיפול.

סרטן העור ניתן לריפוי מלא בניתוח פשוט. אינני ממליץ על גרעיני משמש ד"ר יוסף ברנר

טיפול ביולוגי הוא שם כללי שיווקי לתרופות הפועלות במנגנון מסוים. יש תרופות ביווגיות למספר גדול של מחלות. ל-BCC הטיפולים המקובלים אינם "ביולוגים".

שלום יוסי. כדאי לגשת להבדק משום שצריך לראות את עור האוזן. רופא.ת עור הוא הכתובת המתאימה.

כדאי לפנות לכירורג פלסטי שמנתח את BCC בשיטת מוס, ואז כבר בזמן הניתוח בודקים במיקרוסקופ אם הכל יצא. בשביל שקופת חולים תסכים לממן לך ניתוח זה, פנה לרופא העור המחוזי שלכם, שהוא ימליץ. או אולי תוכל לבצע באופן פרטי דרך ביטוח המשלים של קופת חולים.

שלום רב BCC אינו גידול מסכן חיים, ברוב המוחלט של המיקרים אינו שולח גרורות. אם הוא חוזר מספר פעמים צריך לשקול להסירו בשיטת מוהס, כדי לודא שהוסר בשלמות ולמנוע הסבל בניתוחים מיותרים. אין צורך באונקולוג, אך אם חוזר באותו מקום מספר פעמים, הייתי ממליץ על דעת רופא עור נוספת בהצלחה

אם הנגע נמצא בתוך הנחיר רק רופא א.ג. מטפל. פנה לרופא א.א.ג. אחר.

טיפול פוטודינמי מתאים לרוב המקרים של BCC באף. את מוזמנת למרפאתי לבדיקת התאמה ללא תשלום.

המראה של התאים במיקרוסקופ. בפועל מדובר באותו גידול ..

אין קשר בין מיפוי עצמות לסרטני העור. ניתוח מוהס מבוצע בעיקר על הפנים- אין בו צורך בגב (שם מבצעים אקסיזיה רגילה).

ראשית, לימפומת עור היא סיבה מצוינת לביופסיה... ולא ניתן לאבחן לימפומת עור ללא ביופסיה. כך שהביופסיה לא היתה לשווא. בכל מקרה, לא מקובל לבצע ביופסית מחט ללימפומת עור (או לכל גידול עורי שהוא) מאחר שאם הנגע קטן, אזי רצוי להסיר את כולו בצורה כירורגית.

הגידול עלול לגדול ולהפוך לפצע גדול- ואף לחדור לרקמות הסמוכות ולפגוע בהן. במקרים נדירים מאוד הגידול יכול לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים..

שלום לך אין בעיה להסיר את שני הנגעים באותו ניתוח

שלום לך כל חתך משאיר צלקת, והצלקת תלויה בעיקר בסוג בעור שלך מיקומה וכן איכות התפירה אבל צלקת תהיה אפשר אחכ לטפל בצלקת ולשפר אותה בכל מיני אמצעים אם צריך בהצלחה

אין סיבה לדאגה. מחלת Bowen היא כבר בעצמה SCC (סרטן תאי הקקשקש) ברמה נמוכה, וחלק מהנגעייי יהפכו עם הזמן לסרטן תאי קשקש "מלא". עם זאת, הסיכוי לגרורות נמוך, וסיכויי הריפוי גבוהים מאוד. המיקום הבעייתי העיקרי הוא נגעים על הפנים - וגם הם לרוב דורשים הזנחה ניכרת עד ששולחים גרורות.

המשמעות היא שהנגע לא הוסר בשלמות. מאחר ומדובר בגידול שאינו מסוכן, אין לכך משמעות רבה ורק נדרש ניתוח נוסף להרחקה מלאה של הנגע.

זהו גידול נדיר ממקור זקיק השערה. נדיר ששולח גרורות. כמו BCC, יכול להתפשט מקומית. הסרה כירורגית היא הפיתרון המקובל.

שלום לך בעקרון יש לחכות עם קלוקוט עד שהפצע נסגר לחלוטין היות והסיליקון בג'ל או ביריעה מפריע לריפוי הפצע ההבדל בין יריעה לג'ל הוא בעיקר בנוחות השימוש גם לייזר הוא אפשרות טובה לשיפור צלקת ואני ממליץ בעיקר על עיסוי הצלקת ידנית כל אלו חשובים בחודשים הראשונים בהצלחה