בצקת ברגליים נגרמת עקב הצטברות נוזלים בגלל עודף משקל, חוסר...
סובלים מכאב שיניים ובולעים משככי כאבים? מתעקשים על בדיקת CT...
כך עולה מהודעתו של פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי...
פגים נולדים עם חוסר בשלות של מע' רבות בגוף כגון הכליות....
בדיקה בודדת בה רמת האשלגן גבוהה אינה מעידה על בעיה אם בבדיקה חוזרת רמת האשלגן היא בטווח התקין. זאת אומרת ראשית כל לחזור על הבדיקה לפני שמתחילים לחשוב מדיי עקרונית להסתכל על תפקוד כילייתי ושאר המחלחים בבדיקה לראות אם יש כיוון לאבחנה אם זה מתמיד - לבצע אקג לשלול הפרעת קצב בלב ישנם מצבים שבהם ההיפרקלמיה אינה אמיתית, כלומר שרמת האשלגן הנמדדת במעבדה אינה באמת רמת האשלגן בדם של הנבדק. זה נובע מהרס של תאי דם אדומים בזמן לקיחת הדם, או כתוצאה מחוסם ורידים שנקשר חזק מדי, שייתכן וזו הסיבה של ההיפרקלמיה אצלך. היפרקלמיה אמיתית מתרחשת כתוצאה מהרבה יותר סיבות, כגון: אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית, הפרעה בתפקוד בלוטת יותרת הכליה, מחלות זיהומיות, סוכרת, הרס תאים מוגבר ועוד רבות אחרות. אחת הסיבות השכיחות והחשובות לעלייה ברמת האשלגן הן תרופות. קיימות תרופות רבות שגורמות לתופעת לוואי זו, החל מתרופות ליתר לחץ דם, משתנים מסוג מסויים, תרופות נוגדות כאבים ועוד. אז דבר ראשון יש לחזור על הבדיקה מצב בו רמת האשלגן גבוהה מהנורמה נקרא היפרקלמיה. ראשית כל, בדיקה בודדת בה רמת האשלגן גבוהה אינה מעידה על בעיה כלל וכלל, בעיקר אם בבדיקה חוזרת רמת האשלגן היא בטווח התקין. רופא המשפחה שלך צודק. אם רמת האשלגן גבוהה ללא כל הפרעה אחרת בבדיקות הדם, כולל תפקודי הכליות והמלחים האחרים, ואין כל סימפטומים אחרים, אין מקום לדאגה. הסיבות להיפרקלמיה רבות ביותר. ראשית ישנם מצבים שבהם ההיפרקלמיה אינה אמיתית, כלומר שרמת האשלגן הנמדדת במעבדה אינה באמת רמת האשלגן בדם של הנבדק. זה נובע מהרס של תאי דם אדומים בזמן לקיחת הדם, או כתוצאה מחוסם ורידים שנקשר חזק מדי, שייתכן וזו הסיבה של ההיפרקלמיה אצלך. היפרקלמיה אמיתית מתרחשת כתוצאה מהרבה יותר סיבות, כגון: אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית, הפרעה בתפקוד בלוטת יותרת הכליה, מחלות זיהומיות, סוכרת, הרס תאים מוגבר ועוד רבות אחרות. אחת הסיבות השכיחות והחשובות לעלייה ברמת האשלגן הן תרופות. קיימות תרופות רבות שגורמות לתופעת לוואי זו, החל מתרופות ליתר לחץ דם, משתנים מסוג מסויים, תרופות נוגדות כאבים ועוד. אם אכן אתה נוטל תרופות שמעלות את רמת האשלגן, עליך לשוב ולבדוק את רמת האשלגן, ואם היא אכן גבוהה - יש מקום לשינוי תרופתי ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא מומחה לרפואת משפחה, גמילה מעישון ורפואה טבעית עמוד פייסבוק : ד"ר מיכאל ויינפאס מוזמנים לעשות לייק לעמוד אתר www.refoua.co.il
לא נותנים לאצירת שתן פוסיד. פוסיד נותנים כשיש קושי של הכליה להפריש עודפי מים ומלח והדבר נובע פעמים רבות מאי ספיקת לב ו/או כליות. פוסיד עלול לגרום לעליית קראטינין אם הוא גורם להתיבשות וצריך למצוא את המאזן הנכון. אפשרות נוספת היא שבאישפוז התחילו לה טיפול תרופתי נוסף ליתר לחץ דם, אי ספיקת לב או לסוכרת שמשפיעים על הכליות. מומלץ להתיעץ עם הנפרולוג שמכיר אותה.
אין הבדל משמעותי בין שתי קבוצות התרופות ואין המלצה להעדפת תרופה אחת על פני האחרת. יכול להיות שיש תרופות מסוימות שהן פוטנטיות יותר להורדת לחץ דם אך לאו דווקא להורדת פרוטאינוריה. הכל שאלה של מינון - האם הוא מקבל את האקספורג במינון מכסימלי. בכל מקרה נראה שהגיע ליעדי הטיפול מבחינת ערכי האלהומינוריה, השאלה אם לחצי הדם מספקים.
בצקת ברגליים נגרמת עקב הצטברות נוזלים בגלל עודף משקל, חוסר...
סובלים מכאב שיניים ובולעים משככי כאבים? מתעקשים על בדיקת CT...
כך עולה מהודעתו של פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי...
פגים נולדים עם חוסר בשלות של מע' רבות בגוף כגון הכליות....
היפוגליקמיה, ירידה חדה ברמת הסוכר בדם, היא תופעה מסכנת...
מהן תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות? איזה תכשירים...
האם צבע הורס את השיער ומה הן הסכנות בהחלקת שיער? על הכימיה...
יישור שיניים ניתן לעשות בכל גיל. כיום, בזכות טכניקות...
כיצד משפיעות בעיות לב על אי ספיקת כליות ולהפך? מה מציעה...
קשיים בריכוז, נטייה לפזרנות, שכחנות, היפראקטיביות...
אונקופלסטיקה היא שיטת שחזור שד, המאפשרת לנשים שעברו כריתה...
בלב, המשאבה המניעה את זרימת הדם לכל רחבי הגוף, יש ארבעה...
בדיקה בודדת בה רמת האשלגן גבוהה אינה מעידה על בעיה אם בבדיקה חוזרת רמת האשלגן היא בטווח התקין. זאת אומרת ראשית כל לחזור על הבדיקה לפני שמתחילים לחשוב מדיי עקרונית להסתכל על תפקוד כילייתי ושאר המחלחים בבדיקה לראות אם יש כיוון לאבחנה אם זה מתמיד - לבצע אקג לשלול הפרעת קצב בלב ישנם מצבים שבהם ההיפרקלמיה אינה אמיתית, כלומר שרמת האשלגן הנמדדת במעבדה אינה באמת רמת האשלגן בדם של הנבדק. זה נובע מהרס של תאי דם אדומים בזמן לקיחת הדם, או כתוצאה מחוסם ורידים שנקשר חזק מדי, שייתכן וזו הסיבה של ההיפרקלמיה אצלך. היפרקלמיה אמיתית מתרחשת כתוצאה מהרבה יותר סיבות, כגון: אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית, הפרעה בתפקוד בלוטת יותרת הכליה, מחלות זיהומיות, סוכרת, הרס תאים מוגבר ועוד רבות אחרות. אחת הסיבות השכיחות והחשובות לעלייה ברמת האשלגן הן תרופות. קיימות תרופות רבות שגורמות לתופעת לוואי זו, החל מתרופות ליתר לחץ דם, משתנים מסוג מסויים, תרופות נוגדות כאבים ועוד. אז דבר ראשון יש לחזור על הבדיקה מצב בו רמת האשלגן גבוהה מהנורמה נקרא היפרקלמיה. ראשית כל, בדיקה בודדת בה רמת האשלגן גבוהה אינה מעידה על בעיה כלל וכלל, בעיקר אם בבדיקה חוזרת רמת האשלגן היא בטווח התקין. רופא המשפחה שלך צודק. אם רמת האשלגן גבוהה ללא כל הפרעה אחרת בבדיקות הדם, כולל תפקודי הכליות והמלחים האחרים, ואין כל סימפטומים אחרים, אין מקום לדאגה. הסיבות להיפרקלמיה רבות ביותר. ראשית ישנם מצבים שבהם ההיפרקלמיה אינה אמיתית, כלומר שרמת האשלגן הנמדדת במעבדה אינה באמת רמת האשלגן בדם של הנבדק. זה נובע מהרס של תאי דם אדומים בזמן לקיחת הדם, או כתוצאה מחוסם ורידים שנקשר חזק מדי, שייתכן וזו הסיבה של ההיפרקלמיה אצלך. היפרקלמיה אמיתית מתרחשת כתוצאה מהרבה יותר סיבות, כגון: אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית, הפרעה בתפקוד בלוטת יותרת הכליה, מחלות זיהומיות, סוכרת, הרס תאים מוגבר ועוד רבות אחרות. אחת הסיבות השכיחות והחשובות לעלייה ברמת האשלגן הן תרופות. קיימות תרופות רבות שגורמות לתופעת לוואי זו, החל מתרופות ליתר לחץ דם, משתנים מסוג מסויים, תרופות נוגדות כאבים ועוד. אם אכן אתה נוטל תרופות שמעלות את רמת האשלגן, עליך לשוב ולבדוק את רמת האשלגן, ואם היא אכן גבוהה - יש מקום לשינוי תרופתי ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא מומחה לרפואת משפחה, גמילה מעישון ורפואה טבעית עמוד פייסבוק : ד"ר מיכאל ויינפאס מוזמנים לעשות לייק לעמוד אתר www.refoua.co.il
לא נותנים לאצירת שתן פוסיד. פוסיד נותנים כשיש קושי של הכליה להפריש עודפי מים ומלח והדבר נובע פעמים רבות מאי ספיקת לב ו/או כליות. פוסיד עלול לגרום לעליית קראטינין אם הוא גורם להתיבשות וצריך למצוא את המאזן הנכון. אפשרות נוספת היא שבאישפוז התחילו לה טיפול תרופתי נוסף ליתר לחץ דם, אי ספיקת לב או לסוכרת שמשפיעים על הכליות. מומלץ להתיעץ עם הנפרולוג שמכיר אותה.
אין הבדל משמעותי בין שתי קבוצות התרופות ואין המלצה להעדפת תרופה אחת על פני האחרת. יכול להיות שיש תרופות מסוימות שהן פוטנטיות יותר להורדת לחץ דם אך לאו דווקא להורדת פרוטאינוריה. הכל שאלה של מינון - האם הוא מקבל את האקספורג במינון מכסימלי. בכל מקרה נראה שהגיע ליעדי הטיפול מבחינת ערכי האלהומינוריה, השאלה אם לחצי הדם מספקים.
חמורה זה דרגה 4-5. כלומר gfr 30 ומטה
ככלל, כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות ללואי בחלק מהמשתמשים, אך לא בכולם. ככל שעולה מספר התרופות עולה הסיכון להשפעות גומלין ביניהן ולתופעות לוואי. למשל בשילוב שתואר טגרטול עלול להוריד את רמות סרוקוול ומירו בדם, סרוקוול להעלות את רמות המטבולט הפעיל של טגרטול ופרוקסטין עלול להעלות את רמות מירו בדם. בנוסף עלולה להיות השפעת גומלין בפעילות. עם זאת, לעיתים שילוב תרופות הוא חיוני וזאת לאחר שמעריכים תועלת מול סיכון ומחליטים כי התועלת הצפויה מהשילוב עולה על הסיכון הפוטנציאלי. בהתייחס לתופעות הלוואי הכבדיות והכלייתיות של התכשיר שציינת: סרוקוול- עלייה באנזימי כבד הינה תופעת לוואי שכיחה לטיפול ממושך בתרופה, קיימים דיווחים נדירים של פגיעה כבדית אקוטית ודיווחים לאחר שיווק (נדיר) של כשל כלייתי אקוטי. טגרטול- עלייה באנזימי כבד הינה שכיחה ולרב הפיכה, אך תתכן גם רעילות כבדית, עם כי לא שכיחה. קיימים דיווחים על פגיעה כלייתית, סרוקסט- עלייה באנזימי כבד לרב מתונה ואינה דורשת התאמת מינון או הפסקת טיפול. קיימים דיווחים נדירים ביותר על פגיעה כבדית יותר משמעותית וכן כשל כלייתי אקוטי –נדיר. מירו- עלייה באנזימי כבד לרב מתונה ואינה דורשת התאמת מינון או הפסקת טיפול. קיימים דיווחים נדירים על פגיעה כבדית יותר משמעותית. לסיכום, חשוב להבין כי לא כל המטופלים התרופה מפתחים תופעות לוואי וכי השילוב התרופתי ניתן עפ"י שיקולי תועלת מול סיכון בהתאם למצב הקליני. אין להפסיק את הטיפול על דעת עצמך. מומלץ להעלות את החששות שציינת בפני הרופא ולהיוועץ עימו על הטיפול והמעקב המתאימים לך עפ"י מצבך הרפואי.
פגיעה כלייתית חדה לאחר חשיפה לחומר ניגוד על בסיס יוד , מופיעה על פי רוב כ-48 שעות לאחר הזרקתו, על פי רוב הפגיעה לא מתבטאת בירידה בתפוקת השתן.(הפגיעה מתבטאת בעליית קריאטינין בבדיקות הדם). והיא נוטה להופיע אצל אנשים עם פגיעה כלייתית משמעותית מלכתחילה. הפגיעה הכלייתיתגם כשמופיעה הינה על פי רוב הפיכה. אין ביכולתי להעריך את מצבך ולקבוע האם התפתחה אצלך פגיעה כלייתית בעקבות החשיפה לחומר הניגוד. אני סבור ששתיה נאותה תביא לעליה בתפוקת השתן. באם מיעוט השתן ממשיך ,יש לפנות לבדיקת רופא ולהשלים בדיקות עזר בהתאם לממצאיו. על מנת להעריך את מצב הכליות יש צורך בהשלמת בדיקות מעבדה.
דיאליזה לא תקצר את משך ההחלמה מאי ספיקת הכליות אך תספק טיפול כלייתי חליפי עד להחלמתן. קשה לתת המלצה מבלי להכיר את המקרה בצורה יסודית, אך על פניו קראטינין 19 שלא משתפר אכן דורש טיפול בדיאליזה. זה משקף תפקוד כלייתי אפסי ולהצטברות הרעלים בגוף עשויות להיות השלכות כגון פגיעה באיברים השונים
כן
שלום, נראה כמו מחלה וירלית והוא מעט אנמי. רופא המשפחה שלכם יסביר לכם בפירוט על התוצאות
רקמת הכליה לא סדירה, אולי בגלל אירועים קודמים של אי ספיקת כליות חדה, הצטלקויות של הכליה, זיהומים חוזרים ועוד
Tenofovir disoproxil fumarate שהוא אחד המרכיבים בתרופת המשלב עשוי לגרום לפגיעה כלייתית בדרך כלל בשימוש כרוני של שנים. מקרים של פגיעה חדה דווחו גם הם אבל הם נדירים יותר.
רוב הסיבוכים הם קלים יחסית וכוללים המטומה או שתף דם באתר הניקור ואו דיסקציה של עורק הכליה. מדווחים בין 5-15% מהםרוצדורות . באחד המחקרים (astral שמו) כחצי מהסיבוכים היו חמורים לרבות פקקת או ניקוב בעורק הכליה (לפעמים מצריך ניתוח),פגיעה חריפה בכליות עקב מחלה אתרואמבולית (שעשויה להיות בלתי הפיכה) או מתגובה ליוד המוזרק במהלך הפרוצדורה (שהיא לרוב הפיכה). לעיתים רחוקות, סיבוכים אלה מובילים למוות.
אכן תוארו בארץ עשרות מקרים של פגיעה כלייתית חריפה כתוצאה מהחלקת שיער על רקע שקיעת החומר בכליה. לא תוארו מקרים דומים בשימוש בקרמים.
לא נונתים אוגמנטין פעם ביום אלא במצב של אי ספיקת כליות חמורה נותנים 500 מ"ג פעם ביום. המינון המקקובל 875 מ"ג פעמיים ביום כפי שציינת
פרנכימה יחסית אטרופית מעידה על פגיעה מסוימת בתפקוד הכליה, יכול להיות במקרה שלך, בגלל שהיא ממוקמת לאזור ספציפי, בגלל אירוע של אי ספיקת כליות חריפה שחלף. בכל מקרה אם בדיקות הדם בסדר, ואין חלבון בשתן, כנראה שאין לזה משמעות רבה. חומצה אורית מעט מוגברת יכולה לנבוע מתסמונת מטבולית ותזונה. זה מתאים לממצא של כבד שומני בהדמיה. ירידה במשקל (במידת הצורך) ושינוי תזונתי יכולים לעזור. יש גורמים אחרים לעליה החומצה האורית, אבל פחות שכיחים. אני מניחה שהקטונים הם בשתן, ממצא שיכול להופיע לעיתים בצום ממושך. בלוטות הלימפה והציסטה בכליה ידרשו מעקב ובירור
אי ספיקת כליות חריפה משנית לגדולינום היא מצב לא שכיח, ואם קורית - זה יהיה סמוך לבדיקה. לא ידוע לי על פגיעה מצטברת בכליות מגדולינום
טיבעי שהקראטינין פלוקטואטיבי. בשל טווח טעות של מעבדה, תזונה מקדימה כהסברים אפשריים. העליה זעומה ולא נחשבת כהחמרה. זה נכון שבנוסחת הegfr כל תנודה באה לידי ביטוי וזה באמת יכול להראות מפחיד. פגיעה כלייתית חדה מוגדרת כעליה של יותר מ 0.3 מג לד"ל בתיפקוד כלייתי תקין. אם את מודאגת תבקשי לחזור על הבדיקה עוד מספר שבועות לראות מגמה.
יש הבדל משמעותי בין מטופל דיאליזה כרוני ויציב שטס לחו״ל וממשיך טיפולי דיאליזה קבועים במכון בחו״ל, לבין מצב של אי ספיקת כליות חריפה כפי שמתואר כאן. ניתן יהיה לחזור לארץ לאחר התייצבות מצבו ולאחר שהרופאים בבית החולים בו הוא שוהה ורופא חברת הביטוח יאשרו שלא נשקפת סכנה במהלך הטיסה. למשל רמות המלחים, מאזן חומצה בסיס וכו יצטרכו להיות מאוזנים
גדולינום עלול לגרום לסיבוך נדיר מאוד באנשים עם אי ספיקת כליות חמורה, אם כי הסיכון ירד מאוד עם השימוש בתכשירים חדשים כיום. אם אין אי ספיקת כליות חמורה, אין מניעה לבצע את הבדיקה.
אירועים של אי ספיקת כליות חדה מעלים את הסיכון לפתח אי ספיקת כליות כרונית. לא לגמרי הבנתי מה היה האירוע אבל כדאי להמנע ממצבים שמעמידים אותך בסיכון לפגיעה נוספת. מבחינה תזונתית, אם להערכת הרופא המטפל אין לך מחלת כליות, אין צורך בהגבלת חלבון. להמנע מתזונה עתירת מלח זה תמיד מומלץ אבל החלטה האם יש צורך להגביל תתבצע על ידי הרופא המטפל בהתאם למצב הכלייתי, נוכחות יתר לחץ דם ועוד
BUN זה בערך חצי מאוראה ולכן מדובר ב -11. לא מבינה איך 11 חלקי 1.22 נתן ערך של 3. לא הגיוני מתמטית. בכל מקרה זה תקין.
שלום כ, מכל התרופות שהזכרת בשאלתך, התרופה 'רספרים' נחשבת כמתאימה ביותר כטיפול מונע לדלקות חוזרות בדרכי השתן. יחד עם זאת, יש להשתמש בתרופה זו בזהירות אצל חולים עם אי-ספיקה כלייתית. הרבה בריאות אפי
רספרים אינה מומלצת בתפקוד הכלייתי שלו. צריך לנסות ולהבין את הסיכות לזיהומים החוזרים בדרכי השתן - יתכן שיש בעית התרוקנות שגורמת לזיהום. במקרים כאלה אפשר לשקול צנתורים עצמיים בהתאם לממצאים
מהמתואר היתה לך אי ספיקת כליות חדה שהשתפרה. סיבתה לא ברורה ממה שכתבת. כל אי ספיקת כליות חדה עלולה לגרום לאי ספיקת כליות כרונית בשל הנזק שנגרם לכליה. ה eGFR שלך כפי שכתבת הוא בדיוק על הגבול . מתחת ל 60 זה מוגדר כירידה בתיפקוד הכלייתי. מומלץ (המשך) מעקב נפרולוג עם הדמיה כליות עדכנית, כימות חלבון בשתן, משקע שתן ומעקב לחץ דם. בדיקות נוספות בהתאם לסיבת אי ספיקת הכליות החדה שהיתה בהמלצת הנפרולוג המטפל