מיימת בעופות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

סרטן הערמונית- סיכון למלנומה

מחקר מקיף: לגברים הסובלים מממאירות הערמונית סיכון כפול לחלות בסרטן העור. ייתכן שהסיבה קשורה להורמוני סטרואידים - אנדרוגנים לגברים חולי סרטן ערמונית סיכון גבוה יותר למלנומה, כך עולה מניתוח תוצאות שני מחקרי ענק שנערכו בארה"ב בשנות השמונים של המאה הקודמת. ברקע למאמר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Oncology, מסבירים החוקרים כי הורמוני סטרואידים, בעיקר אנדרוגנים, משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות סרטן ערמונית. היסטוריה אישית של אקנה חמורה, סמן לפעילות אנדרוגנים מוגברת, נקשרה עם סיכון מוגבר לסרטן ערמונית, ומחקר שפורסם לאחרונה הציע כי במתבגרים עם אקנה חמורה קיים סיכון מוגבר למלנומה. מממצאים אלו עלה קשר אפשרי בין סרטן ערמונית לסיכון למלנומה. במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הקשר בגברים בארצות הברית. מדגם המחקר הנוכחי כלל כ-42 אלף אנשי צוות רפואי שתועדו במסגרת סקר HPFS (Health Professionals'...
ללמוד עוד על מיימת בעופות
סרטן הערמונית- סיכון למלנומה-תמונה

מחקר מקיף: לגברים הסובלים מממאירות הערמונית סיכון כפול...

מאת: ד"ר עמית...
02/12/2013
מולטי ויטמינים בריאים לראייה-תמונה

ממחקר גדול שבדק השפעה של נטילה יומיומית של תוספי מזון על...

מאת: ד"ר עמית...
17/12/2013

מיימת בעופות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב, רציתי לשאול- בשנת 2009 ולפי מה שזכור לי עוד לפני (2002), גיליתי גוש בשד ימין בשעה 12. האבחנה הייתה פיברודינומה. הייתי במעקב כל חצי שנה, שנה. ביצעתי US וממוגרפיות ואף MRI. בשנת 2009 ביצעתי ביופסיה - LCIS. ביצענו רוויזיה לביופסיה בתל השומר והאבחנה הייתה PHS.

לא סיימת את השאלה, באופן עקרוני אענה שפיברואדנומה וPASH הם ממצאים שפירים , אך עם זאת ממליצה לך בחום להיבדק אצל כירורג שד על מנת לעקוב ולראות מה קרה במהלך השנים..

סליחה, ניסיתי לשלוח פעמיים את המשך השאלה אך משום מה לא נשלח. בינואר השנה עשיתי ממוגרפיה שוב- גושים סדירים מפוזרים בשני השדיים. הסתיידויות עדינות מעטות. המראה שפיר מבחינה רנטגנית. ברוך השם. ב US- שד שמאל- ציסטות עד אורך 3.51. גוש מוצק בקוטר 1.14 ועוד אחד 0.99 צמוד לעטרה. בשד ימין- ציסטות עד קוטר 1.06. הגוש המדובר- 3.65 בשעה 12, מרקם אחיד. (ב US קודם היה 5 ס"מ). אני בטיפולי פריון ובגיל יחסית מבוגר. אני מתלבטת מאוד אם להוציא את הגוש היות והוא קטן וגדל ביחס למחזור החודשי. לפעמים במישוש אני כמעט ולא מרגישה אותו ולפעמים הוא גדל מאוד. כמו כן אני קרובה יחסית לגיל המעבר ואולי הגוש שניזון מאסטרוגן יעלם בגיל המעבר? אני חוששת מניתוח גם בגלל שיש לי בעיה לבבית קטנה ואני מפחדת מהרדמה. מה את ממליצה? תודה.

16/07/2012 | 15:11 | מאת: לירון
מתוך פורום מחלות זיהומיות

שלום רב, בחודש מרץ השנה הייתי חולה כשבועיים עם חום גבוה, הזעות, דלקת גרון ויראלית וחולשה כללית. בבדיקות הדם שערכו לי אז לא מצאו דבר וכמו כן בצילום הריאות. בחודש מאי עקב בחילות קשות חוסר תיאבון ועייפות רבה ערכו בדיקות דם ושם מצאו: ALK PHS: 313 GOT: 1192 GPT: 1012 GGT: 174 BILIRUBIN DI: 1.74 אושפזתי בבי"ח ושם מצאו שאני חולה ב q fever igm-positive וטופלתי בדוקסילין. כיום כ-3 חודשים אחרי ערכי תפקודי הכבד התייצבו על ערכים דיי גבוהים (ללא שיפור משמעותי בין בדיקה לבדיקה אחת לשבוע), בבדיקות האחרונות: ALK PHS: 381 GOT: 795 GPT: 528 GGT: 174 BILIRUBIN DI: 0.75 כמו כן בבדיקה נוספת סרולוגיה : IGG גבולי IGM חיובי. מה משמעות תוצאה זו? האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי נוסף?? תודה על העזרה!

שלום לירון, לא ברור לי משאלתך האם במהלך מחלתך בוצעה לך בדיקת 'אקו' כדי לשלול זיהום על אחד ממסתמי הלב; מה היתה האבחנה המדויקת של מחלתך (דהיינו, באיזה איבר נצפתה הדלקת); כמה זמן טופלת ב'דוקסיציקלין'; ובאיזה מינון. לפי התאור שלך יתכן ואת סובלת מסיבוך נדיר של 'קדחת Q' שנקרא Chronic Q fever Hepatitis שבה מטפלים בד"כ בשתי תרופות. הרבה בריאות אפי

16/07/2012 | 20:09 | מאת: לירון
מתוך פורום מחלות זיהומיות

תודה על התשובה המהירה. ביצעתי אקו-לב לפני כשבועיים- תקין. במהלך אישפוזי טופלתי במשך שבועיים בדוקסילין 100mg ליום*2 אינני יודעת היכן נצפתה הדלקת מפני שה-us בטן היה תקין. האם במצב כרוני מטופלים באופן קבוע בתרופות? האם יש סיכוי להחלמה? כמו כן האם מותר להכנס להריון במצב כזה? אני בת שלושים , לידה ראשונה לפני שנה.

שלום לך!! אבי בן 80. לפני 4 שנים התגלה אצלו סרטן הערמונית, אבי טופל בהקרנות בתל השומר אצל דר צבי סיימון , וביקורת תקופתית. הביקורת האחרונה היתה לפני חצי שנה עם psh 3.1 הרופא אמר לחזור עוד חצי שנה . לפני שלושה שבועות אבי חש לא בטוב וזה כבר היה לפני חודשיים אבל לא רצה להתפנות לבית חולים או לראות רופא.לפני שלושה שבועות פינינו אותו בכוח לבית חולים ואז הגיע במצב קשה קריטנין 20 אושפז בבית חולים ולאחר ניקוז נפרוסטום הקריטנין ירד נכון להיום ל1.6 . בבדיקות לאחר התגלה שיש לא חסימה בשופכנים, והוא יצטרך להיות עם הנקזים כל ימיו , מאחר ובגילו לא מבצעים ניתוחים . [ההבחנה היא פרוסטטה מוגדלת] רציתי לשאול אם יש שיטה להקטין ולצמק את הפרוסטטה שלא תגרום לחסימה? האם יש ניתוח. ? עדיין לא היינו אצל אורולוג לקבוע למה הפרוסטטה מוגדלת . ממה יכולה הפרוסטטה להגיע למצב שהיא חוסמת את השתן?

דר עוד שאלה .. אבי עומד על phs 5.2 לפני האישפוז ביומיים .. האם דרגה של 5.2 גורמת לעצירת שתן ? הרופאים קבעו לו תור לעוד שבוע וחצי לעשות הרחבה של צינורות השופכה וממה שהבנתי זה רק זמני ןזה חוזר למצב של היום, השאלה איזה טיפול ניתן לטפל במצבו להקטנת הערמונית ניתוחי, תרופתי אפילו טיפול פרטי אם יש שמבוצע באופן פרטי ..

שלום רב, לפי מה שציינת לאביך היה סרטן בערמונית לפני מס' שנים ואף טופל בהקרנות. לא ציינת האם היה במעקב מבחינת PSA אך בהמשך כתבת שכעת הוא עומד על סביב 5. יכול להיות שהגדלת הערמונית נובעת ממחלה סרטנית שחזרה (זה כמובן תדיר בגילו, בעיקר לאור העובדה שסבל בעבר מסרטן בערמונית) אבל גם הגדלה שפירה משמעותית יכולה לגרום לחסימה של השופכנים ומכאן נוצרה אי ספיקת הכליות שהחמירה. ניקוז הכליות הוא הפתרון האידיאלי. לגבי טיפול- הגיל אינו מחייב וניתן לערוך ניתוחים למבוגרים מעל גיל 80 אבל זה במקרה שהם במצב כללי טוב מאוד וסה"כ בריאים, ואם אביך חלש ובעל מחלות רקע מרובות יכול להיות זו הסביה להמנעות מניתוח. בכל מקרה ניתן לנקז את הכליות בצינורות חיצוניים כפי שבוצע (נפרוסטום) או בצינורות פנימיים (סנטנ)- אך בכל מקרה יהיה צורך להחליף את הצינורות האלה אחת לתקופה כי הם נוטי להסתם או להזדהם. היתי מליצה לכם להתייעץ גם עם אונקולוג לשקול צורך בביופסיה לערמונית לראות אם יש מחלה סרטנית ואולי הוא צריך הקרנה חוזרת שתקין את הערמונית. בנוסף,אם הערמונית בבדיקה גופנית ובהדמיה(US, CT) נראית מאוד מוגדלת ניתן לנסות להקטינה בעזרת תרופה כמו אבודרט אולם מדובר בתהליך איטי מאוד וממושך,שלא תמיד באמת מקטין בצורה מספקת את הערמונית, ולכן הפתרון האידיאלי הוא הסרה בניתוח, או ניקוז כליתי כפי שהוצע לכם.

שירה בבקשה בבלינסון אמרו לי שהגיל שלו לא מאפשר ניתוח. אבי אדם בריא היה הולך קילומטרים שחיין וספורטאי.. ללא מחלות סכרת לב לחץ דם ץ בשביל זה אני לא יודעת למה לא מנתחים אותו ונותנים לו לסבול.. האם יש אפשרות פרטית? אולי את יודעת שיטות חוץ מבתי חולים תציבוריים , לא מעניין כסף כמה שצריך ..

ד"ר שלום, אני בן 35 ונתגלה אצלי בקע מפשעתי דו צדדי בצד אחד קטן ובשני גדול. ניסיתי קצת לחקור את הנושא ואני מקבל תשובות קצת סותרות בין מנתחים שונים אודות השיטה המועדפת. היו כאלו אשר המליצו על השיטה הפתוחה UHS\PHS ,היו אחרים אשר המליצו על ניתוח לפרוסקופי ידוע לי מה ההבדלים בניהם,אך אשמח אם תוכל להבהיר לי: 1.מה באמת היתרונות והחסרונות של שיטה ? 2.חשוב מזה מהם הסיכונים בכל שיטה לאחר הניתוח ? 3.האם יש נתונים מדויקים על שיעור ההשנות בכל שיטה ? ומהם ? תודה רבה , אבי

ראשית אני רוצה לומר לך שאני מנתח בשתי השיטות ויש לי העדפה חד משמעית לשיטה הלפרוסקופית. כאשר אני מנתח בשיטה ה"פתוחה" אני משתמש ברוב המקרים ב PHS או UHS ובשיטה הלפרוסקופית ברשתות של מיקרוול. בשיטה הפתוחה הרשת מוחדרת בשכבה שטחית יותר. (כמו לתקן מכנסיים קרועים עם טלאי שמונח מבחוץ) בשיטה הלפרוסקופית הרשת בשכבה עמוקה יותר (הטלאי מונח עח המכנסיים מבפנים) שתי השיטות טובות אך כאשר יש בקע דו צדדי או בקע חוזר היתרון בשיטה הלפרוסקופית גדול יותר. בשיטה הלפרוסקופית יש פחות כאב ובידיים טובות התוצאות מבחינת חזרה לפעילות רגילה ושיעור חזרת הבקע עדיפות. אני מקווה שעניתי לך