מומי לב מולדים: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

אי ספיקת לב: התמחות ייחודית

במשך שנים רבות, טופלה אי ספיקת לב על ידי קרדיולוגים. עם זאת, בשנים האחרונות הולך ומתברר כי יש צורך בתת התמחות ייחודית ומכונים מיוחדים, על מנת להעניק טיפול מיטבי אי ספיקת לב היא מחלת לב קשה שבה נפגע תפקודו של הלב כמשאבה. סיבות התפתחות המחלה מגוונות. הסיבה השכיחה ביותר היא מחלת לב כלילית עם אוטמים בשריר הלב אשר גרמו לפגיעה בתפקודו. סיבות אחרות כוללות: בעיות מולדות גנטית, כגון אברוני תא הפועלים בצורה לא תקינה או חלבונים שאינם מתפקדים כראוי, כמו גם מומי לב מולדים, אשר עשויים לגרום להופעת המחלה כבר סמוך ללידה ואו בגיל מבוגר יותר. פגיעה בשריר הלב, כתוצאה משימוש בתרופות כימותרפיות מסוימות, עלולה גם היא להוביל לאי ספיקת לב; וכך גם מסתמי לב שאינם מתפקדים והפרעות בקצב הלב. בדקנו עם פרופ' דב פריימרק, מנהל המכון לאי ספיקת לב בבית החולים שיבא מהי אי ספיקת לב ומדוע חשוב לטפל בה במסגרת מרכז ייחודי.האם אי ספיקת לב מאופיינת בתחלואה נוספת? עד כמה היא...
ללמוד עוד על מומי לב מולדים
אקו לב עוברי: מתי - וכיצד?-תמונה

התינוק יקר לליבך? בדיקת אקו לב עוברי מומלצת על רקע התוויות...

מאת: ד"ר רמי...
26/06/2017
אי ספיקת לב: אבחון וטיפול-תמונה

לב האדם הוא כמו ה"מנוע" של הגוף: כאשר הלב לא "סוחב" את...

מאת: ד"ר רוברט...
08/06/2017
צילום חזה-תמונה

מדריך בדיקות רפואיות: מהו צילום חזה? מתי אפשר לבצע צילום...

מאת: ד"ר עמית...
02/07/2014
חלופה לניתוח: מטרייה ללב-תמונה

איכות חיי המטופל נפגעת לאחר ניתוח לב. פתרון רפואי חדש מאפשר...

מאת: ד"ר אברהם...
31/03/2008
אולי יענין אותך לדעת...
בדיקת אק"ג - תמונה
בדיקת אק"ג
מדריך בדיקות רפואיות: אק"ג היא בדיקה לא...
צילום חזה - תמונה
צילום חזה
מדריך בדיקות רפואיות: מהו צילום חזה? מתי...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל למומי לב מולדים?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

מומי לב מולדים: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני מטופל בנושא יתר לחץ דם מזה שנים . לוקח אנלפריל 20 מג ודיסותיאזיד 10 מג. לחץ דם 145 על 65 דופק 60....ספורטאי , גיל 68....לא שמן גבוה 190סמ. לפעמים במעבר מישיבה לעמידה, מרגיש שהדם לא עולה לראש מיד, תוך כמה שניות זה מיסתדר.....מה יכולה להיות הסיבה? ומה מומלץ לעשות???? בזמן ספורט זה לא קורה רק במנוחה.....

יש לבקש מרופא המשפחה/מרפאת אחיות למדוד לך לחץ דם ודופק בשכיבה ובעמידה לראות שאינך "אורטוסטאטי" זאת אומרת שלחץ הדם לא צונח מעבר למקובל בשינויי תנוחה. אחד הגורמים לאורטוסטאטיזם יכול להיות הטיפול בלחץ הדם . חשוב לציין שגם אנשים בריאים לחלוטין אם הם משנים מנח גוף מהר מדי יכולים להרגיש סחרחורת בשינויי תנוחה . מומלץ לשנות תנוחה באופן מדורג. דיזוטיאזיד קיים במינון של 12.5, 25 מ"ג. אין מינון של 10 מ"ג. ל"ד סיסטולי של 145 אינו תקין, ואם אין אורטוסטאטיזם ואכן מאושש במדידות ביתיות/הולטר ל"ד יש לשקול לתגבר טיפול תרופתי בל"ד. בהצלחה

תודה על תשובתך. מי משפיע על הערך העליון ומי על התחתון? איזה ערך חשוב יותר? בלחץ הדם...והאם יתכן שהפער הגדול אצלי בין שני הערכים אחראי להרגשה כשאני קם מישיבה ארוכה לעמידה?

לחץ הדם הסיסטולי הוא הלחץ המקסימאלי בזמן התכווצות החדר השמאלי של הלב, הלחץ הדיאסטולי הוא הלחץ הנמוך ביותר בזמן הרפיית חדרי הלב. הלחץ הסיסטולי עולה בהדרגה ככל שהגיל עולה עקב ירידה בגמישות העורקים הגדולים. הלחץ הדיאסטולי יורד בגיל המבוגר .כך נוצר isolated systolic hypetension . מחקרים מראים שמומלץ לטפל בלחץ הדם הסיסטולי גם אם הדיאסטולי תקין אפילו במטופלים קשישים. לחץ דם דיאסטולי נמוך מדי עלול להגביל פרפוזיה (זרימת דם לשריר הלב ועוד). לחץ דם דיאסטולי בו מרבית הרופאים ירגישו שלא בנוח לתגבר טיפול תרופתי הוא בלחץ דם דיאסטולי הנמדד במשרד הרופא של 60-50 ממ כספית. מדידות בבית הן בדרך כלל נמוכות יותר וכך גם נהוג לקבל ערכי יחוס נמוכים יותר (של הלחץ הדיאסטולי המותר). יש גורמים רבים שמשפיעים על לחץ הדם בניהם מערכת העצבים , תרופות, עישון, תזונה , גנטיקה ולא ארחיב. ערכי לחץ הדם שלך , כולל גם לחץ הדופק (ההפרש בין סיסטולי לדיאסטולי) אינם יוצאי דופן לגילך ובדרך כלל אינם גורמים לתסמינים. אנא פנה לרופא המשפחה להמשך ברור.

שלום רב, ותודה רבה על התשובות עד כה. נוכחתי שבחודשיים האחרונים ללא שינוי בתרופה שאני לוקח, אנלפריל 25 מג, שנים לחץ הדם שלי היה 145 על 80....לאחרונה לחץ הדם מראה על 135 על 60.....האם ערך תחתון נמוך מדי מראה על הסיבה לתופעה שיש לי לאחרונה של מעבר מישיבה לעמידה....דם לא עולה לראש מיד....רופא המישפחה אמר, אז תקום לאט, אבל זה ממש לא לעניין....מה דעתך???

ערב טוב אני דינה בת 37, נשואה ללא ילדים רציתי לדעת האם נטילת אספירין במינון נמוך 75 מל יום כן יום לא זהה לנטילת אספירין בנטילה יומית רצופה מבחינת השפעתו במידה ואני רוצה להפסיק את השימוש ל5 ימים לשם עקירת שן או להזרקת בוטוקס האם זה מסוכן ויכול לגרום לי לאירוע מוחי או התקף לב ? הסיבה שאני נוטלת את האספירין בהמלצת נירולוג למניעת אירוע מוחי כי יש לי מום מולד בלב קראתי שהפסקת האספירין בבת אחת ואילו לצמיתות מעלה את הסיכוי להתקף לב וגם אירוע מוחי ב40 אחוז האם זה נכון ? האם יש משהו זהה לאספירין שפחות מזיק לקיבה ? מתי אתה ממליץ ליטול את האספירין בשעות היום ? קראתי שבלילה יעילותו טובה יותר האם זה נכון ? תודה דוקטור על תשובות דינה

שאלת רק חמש שאלות - אנסה לענות על כולן אין סכנה בהפסקת האספירין לחמישה ימים 40% ממש לא נכון. הפזקת אספירין מסוכנת במצבים אחרים לא במקרה שלך כדור כמו אספירין שלא פוגע בקיבה נקרא פלביקס אספירין ניתן לקחת בכל שעה רצוי לא על בטן ריקה היעילות לא טובה יותר בלילה

שלום דוקטור תודה על הסבלנות לכל השאלות והמענה כמובן לגבי השאלה האם נטילה של האספירין יום כן יום לא פוגעת בהשפעתו ? תודה רבה לך מדינה

לנטילת אספירין יום כן יום לא יש ירידה בהשפעתו על הטרומבוציטים

שלום. אני בן 26, ברקע יש לי קרוהן ודלקת מפרקים פסוריאטית, מטופל עם פנטסה וסלזופירין. בימים האחרונים הרגשתי כאבים באזור עורק הקרוטיד בצוואר הקדמי, צד שמאל. מדובר בכאבים שכבר הרגשתי אותם בעבר, בספטמבר 2020. הכאבים מתגברים במאמץ והפעימות שם כאבו, וגם כואב לי בזמן בליעה של מים ואוכל. בנוסף כשנגעתי באזור הרגשתי שם משהו עבה ונוקשה, לעומת עורק ימין שהוא רך וגמיש .דיברתי עם הראומטולוגית, אצלה אני מטופל בעניין דלקת המפרקים, כי חשבתי שאולי זה מחלת טקיאסו מפני שקראתי שחלק מתסמיני המחלה הם לעיתים כאב בעורק הזה, יחד עם טחול מוגדל (שראו אצלי לאחרונה) למרות שהוא לא כל כך מוגדל. לפני מספר ימים בבדיקת us נוספת, גודל הטחול היה 13.5 ס"מ. בנוסף קראתי שטקיאסו לעיתים קורית ביחד עם מחלות מעי דלקתיות. היא הציעה לי לעשות US לעורקים האלה באופן פרטי כדי שיהיה מהר, על מנת שאפשר יהיה לבדוק בזמן שיש כאב. לפני יומיים עברתי את בדיקת הUS, ונמצא קריש דם שם באזור, תוצאות הבדיקה: "אס דופלר לעורקים קרוטידים- בדיקת דופן העורק- נבדקו עורקי הקרוטיס דו"צ: העורק המשותף, איזור הביפורקציה ולאחר ההתפלצות- ICA וECA. לא הודגמה התעבות דופן העורק- אין סימן לקרוטידניה אם כי הוא מתלונן על כאבים ממש מעל ל-bulb. יש לציין קריש רך קטן ב-ICA ממש לאחר הביפורקציה- עובי של 2 מ"מ צמוד לדופן- אינו גורם להפרעות בזרימה. תירואיד- תקין והומוגני דו"צ ללא קשרי לימפה מוגדלים או פתולוגיים דו"צ. הרדיולוגית שביצעה את הUS אמרה לי בעל פה, שהיא ראתה איזשהו עיבוי וכי לפעמים זה מראה על התחלה של מחלת טקיאסו. פניתי למיון, שם אמרו לי לעשות CT מוח בלי חומר ניגוד, ולאחר מכן CTA עורקי מוח וצוואר. פענוח CT מוח: מחלת קרוהן ופסוריאזיס ברקע. הומוזיגוט לפקטור ליידן וסיפור משפחתי של APLA. בCT אנגיוגרפיה צווארית מבחוץ נראה קריש דם באחד הקרוטידים לא מצוין באיזה צד. המוח מתחת ומעל הטנטוריום תקין. המעבר הקרניו-צרביקלי חופשי. (כשהמפענחת כותבת שנראה קריש דם בCTA זאת טעות, הכוונה היא לקריש שראו בUS. לאחר מכן ביצעתי CTA ולהלן התוצאות: ברקע קרוהן, פסוריאזיס, הטרוזיגוט לפקטור לעידן וAPLA במשפחה. עקב כאבי צוואר CT אנגיוגרפיה אמבולטורית ונמצא קליש בקרוטיד לא ברור באיזה צד. מוצא תקין של העורקים הגדולים מקשת האאורטה. וצמוד לדופן האחורי של קרוטיד משותף דיסטלי משמאל ולדופן המדיאלי של מוצא הקרוטיד הפנימי משמאל תהליך היפודנסי אשר מודד 40 HU ויכול להתאים לומן ישן של דיסקציה בעבר. בהמשך הקרוטיד הפנימי משמאל תקין. מתפצל של MCA ו-ACA תקינים. הקרוטיד המשותף מימין, הביפורקציה והקרוטיד הפנימי מימין תקינים לכל האורך. מתפצל ל-MCA תקין ו-ACA מעט היפופלסטי. וריאנט אנטומי. המערכת הורטברובזילרית תקינה. הוורטברלי הימני דומיננטי. המדור הוויסצרלי של הצוואר ללא ממצא. ללא ממצא דיסקלי קלינית משמעותי או לחץ משמעותי על תוכן התעלה. לסיכום: כנראה עדות לדיסקציה ישנה בקרוטיד משותף מוצא קרוטיד פנימי משמאל. בדיקת אנגיוגרפיה דהיום תקינה. גם בפענוח הזה נכתב שוב בטעות שיש קריש דם בCTA, כשהכוונה היא לקריש שנראה בUS. שיחררו אותי הביתה והמליצו לי לבצע MRI/MRA צוואר ולהתחיל לקחת אספירין, ולהגיע למרפאת שבץ. עכשיו השאלה שלי היא כזאת: מה יש לי ומה אני אמור לעשות? אני רואה שהאבחון לא וודאי כי בפענוח כתוב שכנראה זה דיסקציה מהעבר, אין כאן משהו חד משמעי. ואם הייתה לי דיסקציה בעבר, לא הייתי אמור להרגיש שנקרע לי עורק הקרוטיד? זה לא נשמע לי כמו דבר שיכול לקרות בלי שירגישו משהו משמעותי בזמן שזה קורה. אני מבקש סליחה על השאלה הארוכה, אבל אני חייב עזרה וכיוון. תודה.

שלום רן, תודה ששיתפת. הסיפור והממצאים נשמעים כמו משהו רציני שיש להעמיק בו ואולי לבצע עוד בירור. עליך לסור בהקדם לפגישה עם נוירולוג שבץ בכדי שביצע רוויזיה ויתכלל את הממצאים לכדי החלטה טיפולית (לא בטוח שאספירין מספיק בטווח הקרוב בעיקר נוכח אבחנת הAPLA שאתה מציין). אתה מוזמן אלינו לבילינסון למרכז למניעת שבץ מוחי שם המקרה יעובד ויוצג לדיסיפלינות השונות (נוירולוגה וסקולרית, דימות, ראומטולוגיה, המטולוגיה) בכדי להגיע להחלטה טיפולית וקביעת תכנית עבודה ומעקב. מדובר במצב רפואי שאין להקל בו ראש ועלינו להיות בטוחים שכלל הפרטים הקליניים הובאו בחשבון. צור עימי קשר ונראה איך מתקדמים. raniba@clalit.org.il

ד"ר שלום , אני במעקב ביחידת מומי לב מולדים , עברתי משניידר לבילניסון שבשיינדר עברתי ציתורים רבים ביניהם הרחבת בלון וסטנד באחד העורקים וניתוח לתיקןן מסתם , כיום במעקב בבילנסון והתגלה אצלי הרחבה בקוטר של 5.2 בבדיקה האחרונה של אקו לב , רציתי לשאול ולדעת מה רמת הסכנה הממשית בניתוח כזה? האם נחשב לניתוח יחסית קל או שזהו ניתוח ממש מסוכן?

שלום רב, לפי התיאור שלך, ההרחבה של 5.2 הינה באבי העורקים החזי. הגישה הטיפולית והטכניקה הניתוחית שונה בהתאם למיקום המפרצת. רמת הסיכון בניתוח תלויה בכמה גורמים וכל מקרה לגופו. לכן לא אוכל לענות לשאלתך באופן מדויק. בברכה.