מבחן מאמץ

(11)
לדרג

מדריך בדיקות רפואיות: מבחן מאמץ (ארגומטריה) הוא מבדק להערכת השפעת פעילות גופנית על הלב. מהן מטרות הבדיקה, כיצד להתכונן והאם זה מסוכן?

מאת: ד"ר עקירוב

בחן מאמץ (ארגומטריה) הינה בדיקת סקירה המשמשת להערכת ההשפעה של פעילות גופנית על הלב.

אופן ביצוע הבדיקה

הטכנאי יניח עשר מדבקות הקרויות אלקטרודות על בית החזה של הנבדק. אלו מחוברות למוניטור אק"ג, המאפשר מעקב אחר הפעילות החשמלית של הלב במהלך הבדיקה. הצבת האלקטרודות על בית החזה יכולה לעורר תחושה קלה של צריבה או עקצוץ. לפני הבדיקה יערכו בדיקות לתיעוד קצב הלב ולחץ הדם בטרם התחלת המאמץ.

במהלך הבדיקה הנבדק הולך על הליכון או רוכב על אופני התעמלות באופן הדרגתי (לרוב כל שלוש דקות), הנבדק יתבקש ללכת או לדווש מהר יותר ובשיפוע עולה, בדומה להליכה מהירה או ריצה במעלה גבעה. בזמן המאמץ, הערכת פעילות הלב מבוצעת באמצעות אק"ג וכן נערך מעקב אחר מדדי לחץ הדם. שרוולית לחץ הדם המונחת על הזרוע תנופח מספר פעמים, במרווחים של דקות.

הבדיקה תימשך עד להופעת אחד מהבאים:

• השגת דופק המטרה של הנבדק.
• הופעת כאבי חזה או שינוי מטריד בלחץ הדם.
• שינויי אק"ג המעידים כי אין אספקת דם מספקת לשריר הלב.
• הנבדק עייף מדי או מתלונן על תסמינים אחרים, דוגמת כאבים ברגליים, שאינם מאפשרים לו להמשיך בבדיקה.

הנבדק יהיה במעקב למשך 10-15 דקות לאחר סיום המאמץ, או עד לחזרת קצב הלב לערכי הבסיס. משך הבדיקה בכללותו נע סביב כ-60 דקות.

כיצד להתכונן לבדיקה

יש להימנע מאוכל, עישון או שתיית משקאות המכילים קפאין או אלכוהול במשך לפחות שלוש שעות לפני ביצוע הבדיקה. יש לנעול נעליים נוחות ולבחור ביגוד מתאים, שיאפשר לבצע את המאמץ הגופני.

יש לבדוק מול הרופא המטפל אם נדרש שינוי כלשהו בטיפול התרופתי הקבוע ביום הבדיקה. חלק מהתרופות עשויות לשבש את תוצאות הבדיקה. אין להפסיק טיפול תרופתי ללא התייעצות עם הרופא המטפל.

יש לעדכן את הרופא במידה ונוטלים טיפול ב-Sildenafil Citrate (ויאגרה), Tadalafil (סיאליס), או Vardenafil (לויטרה) ואם טיפול זה ניתן במהלך 24-48 השעות האחרונות.

לרוב יומלץ לנבדקים להימנע מצריכת קפאין במשך 24 שעות לפני הבדיקה, כולל צריכת תה וקפה, כל המשקאות הקלים (כולל אלו המתויגים כמשקאות ללא-קפאין), שוקולדים ומשככי כאבים מסוימים המכילים קפאין.

מטרות הבדיקה

מבחן מאמץ מבוצע במקרים שונים:

• הערכת כאבי חזה – להערכת נוכחות מחלת עורקים כליליים – היצרות של העורקים המספקים דם לשריר הלב

• החמרה בחומרת או תדירות אנגינה

• חולים לאחר התקף לב

• חולים לאחר צנתור כלילי או ניתוח מעקפים

• מטופלים העתידים להתחיל בתכנית אימונים גופניים עם מחלות לב או גורמי סיכון מסוימים, דוגמת סוכרת

• זיהוי שינויים בקצב הלב העשויים להופיע בזמן מאמץ גופני

• הערכה נוספת לזיהוי הפרעות בפעילות מסתמי הלב (דוגמת היצרות מסתם מיטראלי או מסתם הוותין)

ייתכנו סיבות נוספות בגינן הרופא המטפל ימליץ על השלמת מבחן מאמץ.

תוצאות הבדיקה

תוצאות הבדיקה תלויות בסיבה לביצוע הבדיקה, גיל הנבדק וההיסטוריה הרפואית שלו. בחלק מהחולים קשה לעיתים לפרש את תוצאות מבחן המאמץ.

תוצאות חריגות יכולות לנבוע משינויים בקצב הלב במהלך המאמץ הגופני, שינויים באק"ג המעידים על חסימה של העורקים המספקים דם לשריר הלב (מחלת עורקים כלילית). במצבים בהם הבדיקה מעידה על תוצאות חריגות, ייתכן כי יומלץ על בדיקות אחרות להערכת פעילות הלב, כולל צנתור כלילי, מיפוי לב או אקו-לב במאמץ.

סיכונים

באופן כללי, מבחן מאמץ הינה בדיקה בטוחה. חלק מהנבדקים עשויים להתלונן על כאבי חזה או להתעלף במהלך הבדיקה. התקף לב או קצב לא-סדיר ומסוכן הן תופעות נדירות והנבדקים המועדים לסיבוכים הם לרוב אלו עם פעילות לבבית ירודה, ועל-כן אינם נשלחים לרוב לבדיקה זו.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום