אריאנה גרנדה, עדן פינס וירידה קיצונית במשקל: מתי רזון הופך לסיכון בריאותי?
הסערות סביב המראה של אריאנה גרנדה ועדן פינס העלו מחדש את השאלה מתי ירידה במשקל עלולה להפוך למסוכנת. ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא סוכרת והשמנה, מסביר מדוע אי אפשר לאבחן אדם לפי תמונה, אילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה ואיך יורדים במשקל בלי לפגוע בגוף.

התגובות למראה של אריאנה גרנדה ועדן פינס מעוררות שאלות על רזון, בריאות והפרעות אכילה. אילוסטרציה: AI
הזמרת אריאנה גרנדה נמצאת בשבועות האחרונים במוקד שיח עולמי בעקבות הירידה הדרמטית במשקלה. התמונות והקליפים האחרונים שפרסמה הציתו גל של תגובות ברשתות החברתיות ובתקשורת, כאשר רבים הביעו דאגה למצבה הבריאותי ואחרים מתחו ביקורת על עצם העיסוק הבלתי פוסק בגופה. לאחרונה הודיעה כי עם סיום סיבוב ההופעות הנוכחי תיקח הפסקה מפעילות ותוותר גם על השתתפותה בהפקה המתוכננת של המחזמר "יום ראשון בפארק עם ג'ורג'", בווסט אנד בלונדון. בהודעה שפורסמה מטעמה נמסר כי ההחלטה התקבלה לאחר תקופה ממושכת של ביקורת ציבורית בלתי פוסקת. גרנדה עצמה סיפרה בעבר כי ההתמודדות עם ההערות על גופה, פניה ומשקלה הייתה קשה, והזהירה מפני הנזק שעלול לגרום שיח כזה.
בישראל התעורר בימים האחרונים דיון דומה סביב הדוגמנית עדן פינס, לאחר שתמונות שפרסמה ברשתות החברתיות הציתו גל של תגובות על משקלה ועל מראה גופה. חלק מהתגובות הוצגו כדאגה לבריאותה, בעוד אחרים מתחו ביקורת על עצם העיסוק הפומבי בגופה של אישה ועל הניסיון להצמיד לה אבחנות רפואיות על סמך תמונות בלבד. פינס עצמה הגיבה לסערה וקראה להפסיק לנהל דיון על גופה.
שני המקרים הציפו מחדש את השאלה היכן עובר הגבול בין דאגה כנה לבריאות לבין אבחון מרחוק של אדם על סמך המראה החיצוני בלבד. ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא סוכרת והשמנה, מסביר מדוע תמונה אינה יכולה להעיד על מצבו הבריאותי של אדם, מהם הסימנים שבאמת צריכים להדליק נורה אדומה, ומתי ירידה במשקל מפסיקה להיות הישג בריאותי והופכת לגורם סיכון.
האם אפשר להסיק על מצבו הבריאותי של אדם לפי המראה שלו בלבד?
"לרוב לא", אומר ד"ר ויינפאס. "תמונה או מראה חיצוני אינם משקפים מדדים רפואיים, בדיקות דם או תפקוד פיזיולוגי. אמנם אפשר להתרשם במידה מסוימת מנתונים כמו מסת שריר גלויה, אך מראה בלבד אינו מדד אמין לקביעת מצבו הבריאותי של אדם.
ספקולציות פומביות ברשתות החברתיות, המבוססות על התרשמות מרחוק, אינן אבחון רפואי. לעיתים קרובות הן אף הופכות לשיח חודרני ופוגעני, גם כשהן מוצגות תחת מעטה של דאגה."
מתי ירידה במשקל מפסיקה להיות הישג בריאותי והופכת לגורם סיכון?
"ירידה במשקל נחשבת להישג בריאותי כל עוד היא משפרת מדדים קליניים, את התפקוד היומיומי ואת איכות החיים, ולא כאשר היא הופכת למטרה קשיחה שאין לה נקודת עצירה.
ברוב המקרים הקליניים מקובל לשאוף לקצב הדרגתי של חצי קילוגרם עד קילוגרם אחד בשבוע. קצב מהיר יותר ייתכן בתחילת התהליך או אצל אנשים עם משקל התחלתי גבוה מאוד, אך השאיפה המרכזית היא שיפור בריאותי ולא רק ירידה במספר שעל המשקל. כאשר משתמשים בשיטות קיצוניות או בדרכים שאינן מוכחות מדעית, התהליך עלול להפוך למסוכן.
סימני אזהרה מרכזיים כוללים ירידה בלתי מתוכננת במשקל, המשך ירידה גם לאחר שהושג יעד סביר, תחושת חולשה, סחרחורות, אירועי התעלפות, דופק איטי או לא סדיר, תחושת קור מתמדת, נשירת שיער, ירידה בכוח השריר, קושי בביצוע מאמצים קלים, הפסקת מחזור אצל נשים, הקאות, שלשולים, שינוי קיצוני בדפוסי האכילה ועיסוק כפייתי במשקל ובקלוריות."
מהם הנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם מירידה מהירה או קיצונית במשקל?
"כאשר הגירעון התזונתי גדול מדי, הגוף אינו מאבד רק שומן, אלא גם מסת שריר, מים, מלחים ורכיבי תזונה חיוניים. אובדן שריר מוביל לחולשה, עייפות ופגיעה בתפקוד, ובמצבים קיצוניים אף שריר הלב עלול להיפגע.
תת־תזונה והפרעות במאזן האלקטרוליטים עלולות לגרום ללחץ דם נמוך, לדופק איטי, להפרעות בקצב הלב ולהתעלפויות.
במערכת ההורמונלית הגוף עובר למצב של חיסכון באנרגיה. אצל נשים עלולים להופיע שיבושים במחזור עד כדי הפסקתו, ירידה ברמת האסטרוגן ופגיעה בפוריות. אצל גברים עלולה להופיע ירידה ברמת הטסטוסטרון, וביחד עם מחסור בחלבון, בסידן ובוויטמין, עלולה להיגרם פגיעה בבניית העצם, שתוביל לירידה בצפיפות העצם ולסיכון מוגבר לשברים.
בנוסף, ירידה מהירה במשקל, מלווה לעיתים באנמיה, במחסור בברזל, ב – B-12, בחומצה פולית ובאבץ, בנשירת שיער, בפגיעה במערכת החיסון, בהפרעות במערכת העיכול ובסיכון מוגבר להיווצרות אבני מרה".
איך יורדים עשרות קילוגרמים בעזרת תרופות כמו ויגובי, אוזמפיק או מונג'רו בצורה בטוחה?
"המטרה הטיפולית אינה להגיע למשקל הנמוך ביותר האפשרי, אלא למשקל שמביא לשיפור במדדים רפואיים, כמו סוכרת, לחץ דם, כבד שומני, איכות השינה והתפקוד, תוך שמירה על מסת השריר ותזונה מספקת", מסביר ד"ר ויינפאס.
"טיפול בטוח כולל התאמה נכונה של התרופה והמינון, עלייה הדרגתית במינון, מעקב אחר קצב הירידה במשקל ותופעות הלוואי, הקפדה על צריכת חלבון מספקת, ביצוע אימוני כוח, שתייה מספקת ומעקב מעבדתי. התרופות מיועדות להינתן כחלק משינוי תזונתי ואורח חיים, ולא במקומם.
יש לשקול האטה בקצב העלאת המינון, הפחתת מינון או הפסקת הטיפול כאשר המטופל ממשיך לרדת מעבר ליעד הרצוי, מתקשה לאכול כמות מזון מספקת, מאבד כוח ומסת שריר, סובל מהקאות או משלשולים מתמשכים, מפתח סחרחורות או מציג בדיקות דם לא תקינות.
המינון הגבוה ביותר אינו בהכרח המינון הנכון. המינון המתאים הוא המינון הנמוך ביותר שמשיג תועלת קלינית, ללא מחיר תזונתי או תפקודי."

המטרה בטיפול תרופתי היא להגיע למשקל שמביא לשיפור במדדים רפואיים – ולא למשקל הנמוך ביותר. אילוסטרציה: AI
מה ההבדל בין רזון הנובע מהפרעת אכילה, ממחלה גופנית או מטיפול רפואי?
"בהפרעת אכילה קיימת בדרך כלל הפרעה ביחס למזון, למשקל ולדימוי הגוף. האדם עשוי לצמצם את צריכת המזון באופן מכוון, לחוש פחד מוגבר מעלייה במשקל, להסתיר אכילה, להישקל באופן תכוף, לבצע פעילות גופנית כפייתית או להשתמש בהקאות ובמשלשלים. חשוב לציין שהפרעת אכילה אינה תלויה במשקל נמוך בלבד, והיא יכולה להתקיים גם אצל אדם בעל מדד BMI תקין או גבוה.
בירידה במשקל הנובעת ממחלה גופנית, הירידה לרוב אינה רצונית. לעיתים מתלווים אליה תסמינים כמו חום, הזעות לילה, כאבים, שלשול ממושך, דפיקות לב, רעד, צמא מוגבר או שינויים במצב הרוח. הגורמים לכך מגוונים וכוללים פעילות יתר של בלוטת התריס, סוכרת לא מאוזנת, מחלות מעי, זיהומים, מחלות כרוניות ומחלות ממאירות.
בטיפול תרופתי מבוקר, הירידה במשקל היא צפויה ומתוכננת, אך גם היא עלולה להפוך לבלתי תקינה אם היא מתרחשת בקצב מהיר מדי, נמשכת ללא יעד מוגדר או מלווה בתת־תזונה ובאובדן תפקוד.
הבירור הרפואי מתחיל בתחקור קליני ובבדיקה גופנית, לצד בדיקות מעבדה הכוללות ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, אלקטרוליטים, מדדי סוכר, THS, מדדי דלקת, ויטמינים ומלחים. לעיתים נדרשות בדיקות עזר נוספות והערכה של אנשי מקצוע בתחום התזונה ובריאות הנפש. חשוב לזכור שבדיקות דם תקינות אינן שוללות מצב תזונתי לקוי או הפרעת אכילה."
עד כמה אידיאל הרזון ברשתות החברתיות משפיע על התפתחות הפרעות אכילה?
"ההשפעה משמעותית מאוד. כאשר כוכבים ומודלים לחיקוי מציגים מראה כחוש, מופעל לחץ סביבתי ונוצר חשש לנרמול של מודל יופי בלתי מציאותי, בעיקר בקרב נערים, נערות וצעירים.
הבעיה ברשתות החברתיות היא כפולה: מחד, ירידה במשקל מתוגמלת לעיתים קרובות בלייקים ובמחמאות, גם כשהיא נובעת ממצב לא בריא; ומאידך, היא מחוללת שיח רעיל, שיפוטי וחסר רגישות כלפי האדם עצמו. המסר החשוב אינו לשפוט את גופם של אחרים ברשת, אלא להבין שערכו ובריאותו של אדם אינם נמדדים בלייקים או בהיקף המותניים."

לא כל ירידה במשקל מעידה על אותו מצב רפואי. רק בירור מקצועי יכול להסביר מה עומד מאחורי השינוי. אילוסטרציה: AI
אילו סימנים מוקדמים יכולים להעיד על התפתחות הפרעת אכילה או תת-תזונה?
"לעיתים השינוי ההתנהגותי מקדים את השינוי הפיזי הנראה לעין. בין סימני האזהרה ניתן למנות דילוג על ארוחות, הימנעות מאכילה בחברה, חיתוך המזון לחתיכות זעירות, הגדרת מזונות רבים כ'אסורים', בדיקה כפייתית של קלוריות, עזיבת השולחן לטובת חדר השירותים מיד לאחר הארוחה, שקילות חוזרות, בדיקות גוף תכופות מול המראה ואימונים גופניים גם בזמן מחלה או פציעה.
מהבחינה הגופנית ניתן להבחין בעייפות, חולשה, סחרחורות, תחושת קור, נשירת שיער, עור יבש, עצירות, ירידה בריכוז, הפרעות בשינה והפסקת מחזור אצל נשים.
סימנים המחייבים הערכה רפואית דחופה כוללים דופק איטי מאוד, לחץ דם נמוך, אירועי התעלפות, כאבים בחזה, בלבול, הקאות חוזרות או חולשה קשה."

ד"ר מיכאל ויינפאס, צילום: האלבום הפרטי
מהם שלושת הכללים החשובים ביותר לירידה בריאה במשקל?
"הכלל הראשון הוא הגדרת יעד בריאותי ולא יעד אסתטי בלבד. המטרה המרכזית צריכה להיות שיפור המדדים הרפואיים, התפקוד ואיכות החיים. מומלץ להגדיר מראש את טווח היעד ואת נקודת המעבר משלב הירידה לשלב השמירה על המשקל.
הכלל השני הוא שמירה על הפיזיולוגיה של הגוף לאורך התהליך. יש להבטיח צריכת חלבון מספקת, לשלב אימוני כוח, להקפיד על שתייה ושינה ולעקוב אחר המצב הגופני והתפקוד, ולא רק אחר המשקל. תפריט מאוזן שניתן להתמיד בו לאורך זמן עדיף על דיאטה קיצונית שמובילה לקריסה.
הכלל השלישי הוא התאמה אישית ומעקב מקצועי. גיל המטופל, המשקל ההתחלתי, מחלות הרקע וההיסטוריה הרפואית משפיעים על התוכנית הנדרשת. אין קצב ירידה אחד או משקל אחד שמתאימים לכולם.
הטעות השכיחה ביותר היא למדוד את ההצלחה לפי המשקל בלבד. ירידה נכונה ובריאה במשקל צריכה להביא את האדם למצב בריא יותר, חזק יותר ומתפקד טוב יותר - ולא רק לקל יותר, מסכם ד"ר ויינפאס.
ד"ר מיכאל ויינפאס הינו רופא סוכרת והשמנה המתחזק עמוד אינסטגרם עם חומרים רפואיים מבוססי מדע בתחום.
*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected]
**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי