פונופוביה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

היפראקוזיס: כשהרעש בלתי נסבל

רובנו נתקשה להתמודד עם רעש חריג, אך הסובלים מהיפראקוזיס יתקשו להתמודד גם עם רעשים שגרתיים דוגמת קולות לעיסה. מהו הטיפול הפיזיולוגי והנפשי בבעיה? היפראקוזיס היא רגישות יתר לרעשים חיצוניים מסוגים שונים ובעוצמות שונות - רגישות הנובעת מהפרעת בקרה במערכת השמיעה ההיקפית והמרכזית. היא נקראת גם חוסר סבילות לרעש, וקיימת אצל כ 10% מהאנשים. חלקם סובלים גם מצפצופים באוזניים (טינטון, טיניטוס). החולים הסובלים מרגישות יתר לקולות יכולים לחוש אי נוחות עד כדי כאב של ממש באוזניים. הם נעשים עצבניים וכעוסים כאשר הם נחשפים לצלילים מסוימים ולא תמיד הדבר קשור לעוצמת הצלילים. לעתים התגובה החריפה היא בהקשר לרעש שהוא חזק או לא נעים, למשל רכבים בכביש, רכבת או שהייה בקניון, מסעדות עם מוזיקה וכו'. במקרים אחרים, התגובה החריפה מופיעה גם בחשיפה לרעשים שוליים לכאורה, כמו למשל מזגנים, הדחת מים בשירותים, קולות לעיסה של בני משפחה וכדומה.   אילו סוגי...
ללמוד עוד על פונופוביה
היפראקוזיס: כשהרעש בלתי נסבל-תמונה

רובנו נתקשה להתמודד עם רעש חריג, אך הסובלים מהיפראקוזיס...

מאת: ד"ר טליה...
21/05/2016
לקראת תכנית ההתנתקות - אוכלוסיה תחת פחד וחרדה-תמונה

מהו טרור ומהי חרדה? כיצד מתמודדים עם מציאות חיים שיכולה...

מאת: מערכת zap...
20/06/2001
מיגרנה: תוצאות הסקר הגדול-תמונה

כל מי שסבל מהתקף מיגרנה יודע שמדובר בחוויה קשה, העלולה...

מאת: מערכת zap...
06/08/2015
מיגרנה: זהירות ממחלות אחרות-תמונה

מיגרנה כרוכה בסבל לחולה ולמשפחתו. היא עלולה לפגוע גם במצב...

מאת: מערכת zap...
28/10/2015

פונופוביה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב, בחודשיים האחרונים בני בן השנה ו8 מראה פחד רב כמעט מכל רעש - משאית שעוברת, מקדחה שקודחת, מטוס שעובר מרחוק ועוד.. לפני כן כמעט ולא היה מראה פחד מרעשים כאלה.. כשהוא מפחד הוא שם יד על הלב ואומר אואואו ומנסה להבין מאיפה הרעש.. אנחנו ההורים כמובן מרגיעים ומחבקים ומסבירים שזו רק משאית/מטוס ועוד.. האם יש צורך לדאגה והאם את ממליצה לטפל בכך באיזשהי צורה?

הי אור, חשוב מאוד להמשיך ולהרגיע כפי שאתם עושים. מעבר לזה כדאי לדבר איתו במהלך היום על אופנועים, משאיות, מכוניות בלנדרים :) כל דבר שמרעיש, ולדבר על הפונקציה של הרעש - מאיפה זה מגיע - מהמנוע, למה - כדי שאפשר יהיה לזוז וכו'..להתחיל להפוך את הרעש הזה לבעל משמעות ועם סיבה מסוימת. גם אם בנכם לא יבין במאה אחוז את ההסברים המכניים...הוא יוכל לחבר את הרעש למהות מסוימת וזה לא ישאר רק בגדר דבר מבהיל ומפחיד. הוא בעצמו מנסה להבין את זה כפי שאתם מספרים בעצמכם, אז פשוט תעזרו לו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

נביחות של כלבים וציוצי ציפורים מוציאים אותי מדעתי בכלל אני טיפוס שנמשך לשקט ומוטרד מרעש-האם זו מיסופוניה?יש לי את הבעיה הזאת כ30שנה אני היום בן 58

היי אבי, מיסופוניה מוגדרת כרגישות או אי סבילות לרעשים מסוימים, ולכן זה בהחלט נשמע כך. אפשרי לטפל בבעיה באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שמשתמש בדה-סנסיטיזציה - הפחתה של הרגישות על ידי חשיפה הדרגתית לרעש. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

אני סובלת מטינטון חזק 24/7 כבר חמישה שבועות. ברמה שאני מתעוררת בלילה מהצליל אחרי שעה שעתיים ומתקשה לישון ללא כדור שינה. הטינטון הופיע אחרי צינון וגודש בגרון ובאוזניים, ירידה בשמיעה באוזן אחת ואחכ השמיעה השתפרה חשבתי שהחלמתי ולאחר שבוע קמתי עם טינטון צרצרי חשמלי בכל הראש ובעיקר באוזן שמאל צליל חד וגבוהה מאוד קיבלתי סטרואידים כשבוע וחצי אחרי שהחל הטינטון. אחרי 3 שבועות הצליל עבר בעיקר לצד השני, אחרי שבוע וחצי שוב עבר לצד הראשון. בנוסף סובלת מרגישות לרעש, הכל צורם ומתכתי כך שהטינטון גובר גם ברעש וגם בחדר שקט כי אז אין הסחות. עברתי דופלר כלי דם בצוואר יצא תקין וכן mra ראש וצוואר שיצא תקין. (אני סובלת גם מכאב צוואר כרוני) בבדיקת שמיעה ישנה ירידה בתדרים הגבוהים 8000 הרץ. מומחה לטינטון שלח אותי לאיפיוני טינטון שעל פי התוצאות קבע שהטינטון מגיע מהמוח והפנה אותי לeng +ב.קלורית וויט וכן מיפוי מוח ספקט כדי לדעת מהיכן נובע הטינטון. בינתיים רשם לי קלונקס בטיפות וגאבאפנטין לראות אולי זה יעזור. ישנם ימים בלתי נסבלים שמונעים ממני לתפקד ולעבוד וישנם ימים בודדים של הטבה קלה בה אני יכולה לתפקד באופן יחסי ומועט. שאלתיי 1. האם אחרי 5 שבועות בעוצמה כזו חזקה ועם רגישות לרעש זה עוד יכול לחלוף מעצמו? 2. האם הקלונקס יכול לגרום להחמרת הטינטון כפי שאני רואה בתגובות באינטרנט וכן התרופה השניה שרשם לי? אם כן איזו תרופה יכולה להועיל לטינטון ולשינה אם אני לא נרדמת מהצליל הנורא? 3. האם אני צריכה למנוע מעצמי מלח סוכר קפה וגלוטן אם הטינטון מקורו במוח? 4.האם תוספים כמו גינקו בילובה מגנזיום קומפלקס בי, קיו 10, ויטמין d. אבץ, כורכומין, אודיו גארד וכדומה יכולים להועיל? האם הם יכולים להזיק בצריכה מוגברת? אני נוטלת אותם והאם הם יכולים להתנגש עם תרופות שאני נוטלת? 5. נטלתי בשנתיים האחרונות מדי פעם זאלדיאר בגלל כאבי צוואר. האם יתכן שהטינטון נגרם מהתרופה הזו? אני בת 34 תודה מראש

1. כן 2. כן 3,4,5 לא. ואני לא ממליצה, ואפילו מתנגדת לרוב הבדיקות. לא נעימות או יקרות ומיותרות. TRT מומלץ. שינוי גישה חשוב, www.tinnitus.co.il

א.לא מבין למה לא מוצע לך לבצע בדיקות שמיעה עד תדרhz 14000?הרופאים חוטאים למצב שנקרא אובדן שמיעה סמויה והוא ירידת שמיעה של תדרים מעל 8000hz,ומזניחים אותו,כשרגישים לרעש סובלים מכאבים איומים בתדרים גהוהים אלה יותר משאר התדרים .יש רופא אוטונירולוג ברחוב הגפן אם אינני טועה בחיפה או באזור שיש לו אפשרות לבדוק זאת. אם לא קיימת ירידת שמיעה משמעותית יש לשמור עדיין כמה שיותר ולהימנע מרעש שכואב,הדבר יגרום לnihl. ב.תעשי בדיקת אפיון טינטון תראי אם התדר של הטנטון הוא בגבוהים ולא מחייב. ,האם התכוונת לקיום בעקומת האודיוגרף בור ב -notch)8000).לעיתים תדר ירידת השמיעה החזקה ביותר הוא תדר הטנטון הקיים. ג. החשוב ביותר שתעשי מהר בדיקות שמיעה כמו טימפונמטריה ורפלקס אקוסטי ,אם הרפלקס אקוסטי יצא לא תקין,יתכן שזה מצב הפיך של תיקון שריר שמחובר לעור התוף על ידי ניתוח-לרוב זה היפראקוסיס חד צצדי במצב זה -זה בכדי לוודא שאין לך פגיעה של מרכיבי שריר עצם אוזן תיכונה.לגבי בדיקת מצב תאי השיער החיצוניים בצעי בדיקות de-oae ,dp-oae. dp יתן לך ברוב המכונים עד 4000hz,ותצטרכי למצוא כזה של עד 14000hz,כדי לדעת אם מקור הבעיה הוא סנסורי - תאי השיער החיצוניים שבשבלול -סנסורי)או לא-השלכות מתאי שערה פנימיים או בעיה במסלול סיבי השמע או מרכזי שמיעה. לגבי bera -לדעת אם קיימת ירידה שמיעה עצבית ומה מיקומה בכל גרעיני השמיעה-יהיה קשה למצוא כזו מתחת ל90db תוך אוזני..ואת עם היפראקוסיס,זה בהחלט לא בריא ואף מסוכן לעיתים.לכן אם בדיקות השמיעה של סעיף ג יראו תקינות,צר לי לבשר לך שהפגיעה שלך ברמה עצבית(תפקוד לקוי של תאי עצב שמיעה) או פגיעה בגרעיני שמיעה עד כולל מרכז שמיעה ראשוני. אני יודע שאני קצת בוטה,אבל חבל שיסבנו אותך.לגבי אם המצב הפיך או לא-כיום רק trt ורק במקום שקט אולי יועיל .לחלק הועיל.לקשים ממש לא הועיל,הקשים הכוונה לאחוזי הכאב חרדה בהלה ומצבי פחד מרעשים ולא לאחה שיש חהםולא לוותר.טנטון יכול להיחלש גם אם היה גבוה ..זה תלוי בחומרת הפגיעה. ד.בצעי בדיקת l dlאו בשמה השני tol,זוהי הבדיקה שתוכיח שיש לך היפראקוסיס. ה. כדי שתרכשי לך אוזניותnfc טובות.הן יעזרו לך קצת יותר אפילו מאטמים טובים לא יעזרו לבד מול תדרים גבוהים אם הרגישות שלך שם גבוהה. ו.אל תלכי לשום מכון לטנטון שיאמר לך לבצע trt ברחוב או במבנים עם רעש קל שיכאיב לך. ז.מלח וקפאין זה תלוי אינדיבידואלי.לפי סורוקה אין כלל השפעה לטנטון ולהיפר. ח.תכנבי לאתרשל איגוד ata,תורידי את קובץ התרופות המסכנות שמיעה טנטון והיפראקוסיס.שווה שתיצמדי להנחיות שבמחקר-לא לצרוך בכמויות רציניות לאורך הרבה זמן... מקווה שזה יתברר כהפיך. יש ווצאפ לתמיכה אם תרצי.

בעקבות מעבר דירה העברנו את הילד שלנו, בן 9.5, בית ספר. בחופש הגדול רשמנו אותו לקיטנת בית ספר, ניסינו לחבר אותו לילדים בני גילו בישוב כדי להפוך את המעבר לכמה שפחות טראומתי. לצערי הילד פיתח חרדה חברתית (שיושבת על אישיות מרצה וביישנית מלכתחילה) נכון להיום 3 חודשים מתחילת הלימודים הילד מסרב ללכת לבית הספר, לאחר מספר גדול של נסיונות להתמודד. בית הספר מעורב, מאפשרים לו לבוא רק לשעתיים שלוש עד שירגיש בטוח, מאפשרים לו לצאת מהכיתה ולהזמין ילד מהכיתה לשחק משחק קופסא מחוץ לכיתה. המחנכת אמורה לחכות לו בכניסה ולקחת אותו ממני וללוות אותו לכיתה. הבעיה היא שלקח זמן עד שבנינו את התוכנית וכשהמחנכת והיועצת התחייבו בפניו שיוכל לפנות אליהן כשקשה לו, בפועל הן לא היו זמינות כשחיפש אותן. והוא איבד אמון. הוא מוכן ללכת רק כשאני איתו יושבת מחוץ לכיתה והוא יוצא אליי בכל פעם שקשה לו לנשום (התקף חרדה) כשהוא בכיתה. בינתיים הוא כן הצליח להתחבר מעט לשני ילדים ואנחנו מיצרים מפגשים אחהצ. אבל הוא טוען שאף אחד לא באמת עוזר לו שם. והחברים החדשים לא כמו הישנים שלו. יש המון בכי, התקפי זעם בבית. הוא מאוד מתוסכל כי מבין שהימנעות היא לא פתרון אבל זו הדרך היחידה שלו להתמודד כרגע. התחלנו לפני 3 שבועות טיפול רגשי אבל גם כאן יש תהליך של אמון והוא לא משתף בהכל עדיין. הדבר היחיד שהוא מבקש זה לחזור לבית הספר הקודם. טכנית הדבר אפשרי (יקח קצת זמן) השאלה, שגם המטפלת לא ידעה לומר לי באופן חד (או שמנסה בעדינות להביא אותי למקום של להמשיך להתמודד), האם זו החלטה נכונה , עכשיו שהחרדה כבר בחוץ ומהווה עבורו "תירוץ" לקושי, מה שלא מבטיח שכשיחזור לבית הספר הקודם (שם היה לו טוב, הרבה חברים, תלמיד טוב) לא תתפרץ החרדה בכל פעם שיתקל בקושי - ויש לו קשיים שמלווים אותו כבר כמה שנים כמו רגישות לקולות חזקים, צעקות, קשה לו במקומות הומים, לדבר מול הכיתה וכו'. אבל בגלל שהוא תלמיד טוב וילד מאוד נעים וחייכן וחברותי מאוד, אף אחד לא ראה את הקשיים האלה כבעיות ותמיד הנחנו שככל שיתבגר הוא יתגבר ויחזק את הביטחון. בעקבות המעבר שהפך לטריגר - הקשיים הפכו לחרדה וכרגע אני עומדת מול ילד שאני לא יודעת איך לעזור לו (חשוב לציין שבעלי ואני שני ניגודים - בעלי מאוד נוקשה בגישתו ומאוד שכלתני ואני מאוד מגוננת, ומרגישה צורך גבוה יותר בהקשר של הילד בגלל רגישותו - וכן אנחנו מבינים היום עם הטיפול שזו אחת מהבעיות מול הילד שמגבירות את החרדה ועובדים כרגע על אמצע..) אני כרגע מתלבטת האם ללכת עם התוכנית של המטפלת הרגשית, שמציעה שאלך איתו כל יום לבית הספר ואחכה עד שיתחיל לפתח את הביטחון (מהלך שיתחלק ביני לבעלי ולחמותי כי אין לי אפשרות מבחינת עבודה..) או כן להחזיר אותו לבית הספר הקודם ולהמשיך לטפל בקשיים הרגשיים ממקום רגוע יותר ודרך סביבה שבה הוא מרגיש בטוח יותר ?

הי לילי, מכיוון שאתם בתהליך טיפולי, עם מטפלת שמכירה אתכם, את בנכם ואת הנסיבות הרבה הרבה יותר טוב ממני... אני חשה שלא יהיה זה אחראי מצידי להביע דעה - אם כדאי לכם לעבור בית ספר או לא, אם נכון שתמשיכי ללוות אותו לבית הספר או לא..אני שמחה שאתם בטיפול וחושבת שזה המקום הנכון להתלבט בתוכו. אמא יקרה, עכשיו אני רוצה להדגיש בפנייך משהו נוסף. אם כבר בחרתם טיפול ובחרתם מטפל, חשוב יהיה שתשימו בו את מבטכחם! כי אם אתם לא תצליחו לעשות זאת - בנכם בוודאי שלא יעשה זאת. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

קודם כל תודה. אני סומכת על המטפלת. וכרגע פועלת בהתאם להמלצותיה. בגלל חוסר בטחון שלי לגבי הפתרון רציתי לשמוע דיעה נוספת.