בחנו את עצמכם: האם אתם סובלים מדכדכת חורף?

(10)
לדרג

דכדכת חורף או דיכאון עונתי, נקראת גם SAD הפרעה רגשית, שלעיתים בא לידי ביטוי בשינוי של מצב הרוח הכללי. התופעה רווחת פי ארבע בקרב נשים, וכן מופיעה גם בגיל הנעורים והבגרות הצעירה. שכיחות התופעה יורדת עם השנים, כאשר מגיעים לבגרות המאוחרת. בדקו את עצמכם

מאת: מערכת זאפ דוקטורס

הפסיכולוג אריה טבעון, פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי, מהפנט ומנהלו של מכון טבעון, מרחיב על מאפייני התופעה ודרכי ההתמודדות והטיפול בה:

כיצד ניתן לזהות את תופעת ה SAD - דכדכת החורף? האם ישנם מאפיינים הקושרים את התופעה למזג האוויר ולשעון הביולוגי?

אכן כן, כיוון שמדובר על תופעה הקשורה גם לשעון הביולוגי, קשה לזהות אותה לעיתים. בדיכאון החורף משתבש מחזור השינה, האדם חווה קושי ליהנות מהחיים (אנ-הדוניה) החיים נתפשים בעיני כ"כבדים", ו"כבוים", בנוסף הוא עשוי לחוות עצבנות ולהתמקד בחשש של "מה עלול להשתבש" ברמה היום יומית. ישנם חוקרים, המקשרים את הSAD להפרעה דו קוטבית, כיוון שהלוקים בדיכאון זה יכולים לחוות מצבים בהם הם חווים את העולם כיפה high)) לעומת מצבי (low) בהם העולם נחווה כמקום, שקשה להסתגל אליו.

מתי זה מתחיל?

"אוי האוקטובר הזה"... ליוויתי כמה מטופלים, שחוו דכדכת חורף. בקיץ, בעיקר בין החודשים יוני- יולי הם מגלים חיוניות רבה, מרגישים, שהחיים מאירים להם פנים והיצירתיות פורצת מהם, אך לקראת ספטמבר- אוקטובר-נובמבר, ישנה התהפכות, שמתבטאת בהיעדר ויסות וקושי רב ביכולת להתמיד במשימות החיים הרגילות.

זה נשמע, שהאדם בעצם משתוקק ל'תרדמת חורף', מדוע לדעתך זה קורה?

בחורף אנו מסתגרים, הן בתוך הבגדים והן בבית פיסית ישובים ומחפשים מקור חום. אוהבי החורף נהנים מתחושת cozy ביתית שמתוארת דווקא כחיובית ונעימה, אולם עבור הלוקים בדכדכת החורף תחושת הביתיות הופכת לתחושה קשה, בלתי מווסתת ואפילו כאוטית. אותה כאוטיות, שאופיינית לילדים ובני נוער בתקופת החופש הגדול, כאשר הם הופכים את היום ללילה, ולהיפך. מדובר פה למעשה על מערכת הוויסות, הקשורה באור, ובויסות החום/ קור ותחושת הנוחות הגופנית הבסיסית שמשתלבת עם הסובב. כיום ישנם מחקרים רבים, שמאששים שהאדם צריך לקבל מנת אור.

והכוונה היא במנת אור מחוץ למרחב המגורים?

אכן כן, בחורף אנשים מסתגרים יותר, וישנם שלא רואים כלל את השמש, לא מחוברים לטבע ולא מחוברים לדברים, שמרחיבים את הנפש. כל חקלאי יודע, שבעלי חיים השוהים זמן רב בשמש נהנים מפוריות רבה יותר, למשל תרנגולות שמקבלות יותר שעות אור מטילות יותר ביצים, ואווזים אוכלים יותר ואין צורך לפטם אותם. גם בבני אדם קיימת מערכת פסיכו-ביולוגית מכוונת אור, והמערכת הסרקזית הזאת נוגעת גם בחומרים החשובים ביותר שקשורים בדיכאון, הסרוטונין. ו crises R.

אנחנו נמצאים כעת בסגר שלישי, ישנם אנשים רבים, שנמצאים בבתים כמעט שנה שלמה, חוששים לצאת ואור היום היחיד, שהם רואים משתקף מבעד לחלון, כיצד הסגר נוגע לעניין דכדכת החורף?

התקופה הספציפית הזאת של מגפת הקורונה נוגעת לכולם אך בעיקר לבני נוער, כיוון שרוב האור, אליו אנו חשופים הוא אור המחשב, זהו אור מזיק ובעייתי, כיוון שהוא פוגע בהפרשה של הורמון המלטונין, ואנו יודעים, שכדי לישון אנו צריכים את מנת המלטונין היומית, הדבר הזה טבעי, יש הירדמות, אבל מחזור השינה מופקע ונעצר ואז קורה דבר הפוך.

אז כיצד נכנסים לשינה במצב זה?

אנו נכנסים לשינה על ידי הפעלת מערכת אקטיבית היוצרת את העיכוב של הערנות וזאת במטרה לייצר הפרשה של הורמון המלטונין, במצב של היעדר מנה מספקת של אור יום -המערכת הזאת מתלבלבת והיא לא פועלת כפי שהייתה צריכה להיות. אנשים עם מבנה ביולוגי רגיש יותר, שאולי חוו בעבר דיכאון דכדוכי עלולים לחוות דכדכת חורף, "לאבד" את עצמם, את תחושת הזמן, את ההתמצאות ביום, לפספס את השעה, את לוחות הזמנים ואף להתרחק. אגב המחקרים מצאו, שבזכות הווסת החודשית, הנשים בריאות ועמידות יותר בהיבט הזה.

אז ממה שניתן להבין, כל אחד צריך לשאוף לקבל "מנת אור יום יומית" ובכלל במזג האוויר הישראלי, שנהנה מריבוי ימי שמש, הדבר לא כל כך מאתגר.

אכן כן, זה מעניין מאוד מבחינה קלינית, מטופלים, הסובלים מדכדכת חורף בדרך כלל נוטים להיות רגישים מאוד לשינויי הסביבה וחלקם כנראה אף בלתי מאוזנים סנסורית. בקליניקה הם אלו שהביעו רגישות לסוג ועוצמת האור, תאורה מסוימת יכולה להפריע להם, הם שמים לב למינון של האור בחלל, זו ממש רגישות חושית, הייתה לי מטופלת שסבלה באופן מובהק מדכאון עונתי/ חורפי. רגישה, בעלת חוש אומנותי, אסתטית (שהכל יהיה סימטרי וישר). היא נהגה לתאר ולצייר את קדרות השמיים, סוגי העננים ומזגי האוויר בתיאורים יפיפיים אך גם מאוד רגשיים ונוגעים בעצב... ו/או בשמחה (זריחה), בהתייחסות למזג האוויר- מעבר למטאפורה אלא כמצב תודעה קונקרטי וקיים. דוקא היום בתקופות הסגר, והקורונה, יש להדגיש הן ברמה החושית והן ברמה המעשית, שאנו חיים בתוך מרחבים סגורים, ולא חשופים לאור יום בכמות המספקת, ואף רואים את העולם דרך אור המדיה הדבר הזה נוגד את האבולוציה שלנו, אנחנו צריכים את החיבור לעולם החיצוני, כיוון שאנו יצירי הטבע כמו כל חיה אחרת.

ובכל זאת, כולנו יצירי הטבע, אך רק חלקנו הם בעלי נטייה לדכדכת חורף, האם יש איזשהו מכנה משותף באין האנשים, שלוקים בתופעה?

כן, ישנם אנשים רגישים יותר, מסורבלים בהסתגלותם לשינויים, אשר תלויים מתאזנים ומתווסתים בעזרת מדדים חיצוניים, בפסיכולוגיה המושג  הזה נקרא: "תלויי שדה". אנשים אלו מתקשים לשמור על שיווי משקל, כשהכול מסביבם משתנה, הם מושפעים הרבה יותר מתנאים חיצוניים ברמה החושית, יש להם נטייה מובהקת לסדר, לצורך בשליטה הם צריכים שהכל יהיה "ישר" ו"במקום", הם יבחינו בשינויים זעירים במרחב, זה מקושר ל-OCD- הם צריכים סדר בחיים והצורך הזה עומד אל מול תחושה של היעדר סדר פנימי, הגישה האסתטית שלהם לחיים מסייעת להם להתמודד עם חרדת הכאוס, עם מנגנוני החרדה, ערנות היתר והזהירות שלהם. אכן במחקרים נמצא הקשר בין רגישות חושית לבין שינויים במזג האוויר, ולשינויים חיצוניים שנוגעים לגוף ולתחושת האיזון.

אילו טיפולים מוצעים כיום לדכדכת חורף?

ישנם מספר טיפולים, חלקם מבוססים על טכנולוגיה, חלקם הורמונליים וחלקם מבוססים על טיפולים התנהגותיים, משולבים ושינוי באורח החיים.

  • טיפולים מבוססי טכנולוגיה- ישנו טיפול ייחודי בחשיפה לאור טבעי, שניתן לביצוע באמצעות תאורה מלאכותית המדמה אור יום. מטופלת שלי למשל קיבלה מכשיר שהוא מעין קופסה עם תאורה מלאכותית, ונדרשה להיחשף אליה במשך שעה ביום (למעלה מחצי שעה לפחות), וזאת במטרה לגעת בחלק הפסיכו-גופני , לעקוף את השכל הגבוה המודע, את החלק המוחי הקורקטלי (כלומר לקליפת המח- 'המח החדש' המודע ו'הרציונאלי יותר'). (אציין שלפני קצת יותר מעשור לא ייחסו חשיבות לסאב-קורטקס כמו היום. זוהי מערכת שנחשבה למערכת "של המח הישן המשותף ליונקים,  והיא נתפשה במידה רבה "מערכת טיפשה, אוטומטית אינסטינקטיבית...", אך היום המצב השתנה מאוד ויש לכך חשיבות עצומה). ההתקדמות בחקר המוח, מראה שקליפת המח הגבוהה מחוברת כולה למערכת הסאב-קורטקאלית, בכל חלק ותפקוד. ראשית המח הראשוני הסב-קורטקס הוא המח שחש חווה ומגיב לשינויי בסביבה כך שכשמזג האוויר "נחווה כאפור וקודר" קודם כל ע"י המח הסנסורי שמחובר לחושים לפני המחשבה. יש לציין שגם המח הרציונאלי הגבוה מקבל מסר ומפרש  זאת בהתאמה. כאשר האדם הסובל מדכדכת כבר יכין את עצמו ל"יום השחור והסגרירי" ויצור נרטיב שלילי סביב החורף, לעומתו אנשים אחרים, שאינם כה רגישים, ייהנו מההצטנפות בחורף ובתגובות מתכנסות ומגוננות, ולעומתם יהיו אלו שירגישו הנאה ושמחה, המביאה אותם לכאורה "לשיר בגשם".
  • הטיפול התרופתי- כאשר מדובר על תרופות קלאסיות יותר, שתפקידן לעכב את הפירוק של הסרוטונין, פרוזק וכדומה. תרופות אלו נותנות מענה מספק לטווח הקרוב, אבל בטווח הרחוק מרחיקות את האדם מחייו, הוא למעשה נהפך לאדם סביל, שאינו חש בדיכאון אך מאבד גם תחושות אחרות בחיים. הוא אומנם נמצא בניתוק מהחלק הכואב אך גם לא עוסק ביוזמה ובניה.
  • טיפול אינטראטיבי– ברוח בודהיסטית/ טאואיסטית- טיפול שאני נוהג ליישם ולשלב עקרונות ממנו, המנסה לחבר את הדכדוך כחלק "ממעגל החיים" ומעגל 'עונות השנה' והמצבים הנפשיים והתודעתיים שבנו", כך שהאדם מייצר דיאלוג עם המצב שלו ומגיע לתובנות של "המעגל השלם". במעגל העונות - האדם מבין שלכל עונה יש תפקיד. כאשר החורף משמש ככר פורה להתפתחות ולצמיחה מוסתרת בתוך האדמה, שתפרוץ בתקופת האביב. ממש כמו זמן הכנה, או זרע, ביצה באינקובטור שממתינים לבקיעתם. האדם מבין, שהוא יכול לנסות ליהנות מהמצב הזה ולאו דווקא להתמכר למצב הסתגלותי, אלא לאפשר לעצמו לקבל את עצמו יותר בתוך הכאב, בתוך הדואליות של חיים יצירתיים. החורף מאפשר לו לחשוב על מה "שיבשל" בתוך "האינקובטור" שלו.
  • טיפול בהיפנוזה ובמיינפולנס לגווניו- כטיפולים שנוגעים בגוף בנפש וברוח, יעילים בוויסות חושי בחרדות ובעצבות -שהם בני דודים. הטיפול מתאים במצבי אובדן האיזון, בטראומות ובתגובות למצבים בהם נחווים שינויים חיצוניים שאפילו איננו מודעים להשפעתם. אנו נולדנו עם תחושה ראשונית והיא "שהגוף והנפש שלנו הם המומחים הטבעיים לאיזון עצמי, וכי יש בתוכנו מנגנוני ויסות ועמידות רבי חוכמה, שיודעים לווסת ולאזן גם אל מול שינויים בין קור לחום, חושך לאור, רעש ושקט, רטיבות ויובש... או כמו בהליכה ובשיווי המשקל הדינמי כשיורדים במדרגות... אנו יכולים לחוש כי קיים בנו חלק שומר ומלווה, שמאזן אותנו מבלי שנצטרך אפילו לחשוב על כך אלא לאפשר לחוכמה הזו שבנו לפעול במיטבה.

        "נוכל לחוש ולזכור שיש לנו עמוד שדרה פיסי... מנטאלי... ואנרגטי..- שמחובר לתודעה  של חוכמת הגוף והנפש ... עם המרכז היציב והדינמי שבנו".                                                    "לתת לעצמנו להיזכר בתחושה ולהפנים מחדש את ה"בטחון הבסיסי הבלתי מותנה במצב המשתנה, שבנו בחורף בקיץ, סתיו ובאביב.  ובמחזור הטבעי שאנחנו חלק ממנו". 

מדובר בטיפול מחזק ומפעיל מחדש כוחות שבנו מייצב ומתחבר לתחושת המסוגלות העצמית ולעמידות הטבעית ... שהתערערה ... והפעלתה באופן מתוחכם בשפה פסיכו-פיסית, בחיבור ללא              מודע החושי והמנטאלי והרוחני אמוני שבנו.

  • טיפול פסיכודינמי וCBT - נועד לסייע לאדם לראות את מצבו ממקום אובייקטיבי יותר ברמה הקוגניטיבית, לזהות תבניות שחוזרות, לבחון משמעויות והקשרים, לקבל את הרע, ולבחון את יחסי האיזון שלו עם הסביבה החיצונית. לא פעם, ראיתי מטופלים שצלחו מצבים פטליסטים, ועברו מהנטייה לחשיבה דיכוטומית שחור לבן קטסטרופאלית, מכלילה "הכל רע" לחשיבה שיש בה תקווה ואפשרות לראות את ההזדמנויות בדרך- ואת אדוות הגלים של יצירתיות שיבואו לאחר החורף. במסגרת הטיפול אני מפנה את תשומת הלב למקומות, המאפשרים יצירה מתוך הצורך בהתכנסות, ואף מעודד את המטופלים ליהנות מההתכנסות הזאת. עצב ודיכאון הוא מצב נורמלי וחשוב לחוות אותו. אנשים, שחוו עצב ודיכאון תופשים את האור ממקום אחר ועמוק יותר. כי יש טוב גם בעצב וחשוב לקבל את המצב הזה ולא להילחם בו.

אריה טבעון, הוא פסיכולוג קליני מומחה, מנהלו של מכון טבעון. מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך, מהפנט מורשה, המתמחה בטיפול בילדים ומבוגרים- מדריך ויועץ ארגוני. מפתח של שיטת "הסמכות השלמה" לנוכחות מיטיבה בימינו (מ1996).

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום