שאלון דיכאון

שלום לכולם. אני מגיעה לכאן בעקבות קריאת הניוזלטר של האתר, שעסק השבוע בנושא דיכאון. האמת, עד שקראתי את הניוזלטר לא חשבתי שכיום אני בדיכאון אבל הקריאה גרמה לי לחשוב קצת על הדברים. אני יכולה לענות בחיוב על הרבה מהשאלות שהוצגו במאמר שכלל בתוכו מעין "מבחן דכאון". תופעות של חוסר מנוחה וחוסר שקט, עצבנות, עייפות, בעיות בעיכול וירידה בלתי מוסברת במשקל (אם כי התיאבון שלי תקין בדרך כלל) וגם מצבי רוח משתנים... אלה יכולים, על פי המאמר להיות סימנים של דיכאון אבל אני חייבת לציין שאני גם סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס (ומטפלת בבעיה הזאת) וכל התופעות שהזכרתי יכולות גם לנבוע מאותה בעיה. בעצם גם דיכאון יכול להיות סימפטום לחוסר האיזון ההורמונאלי. מצד שני בהחלט יכולות להיות גם סיבות חיצוניות לתחושות שתיארתי: חרדה קיומית (מצב כלכלי קשה), קושי ביצירת קשרים עם אנשים ומכאן גם בדידות מסוימת. יש גם דברים שמשפרים אצלי את ההרגשה, כמו פעילות גופנית, תרגול יוגה וכו' אבל באופן כללי אני מרגישה ירידה באנרגיה... השאלה שלי היא איך אני יכולה בעצם לדעת אם התופעות שהזכרתי הן לחלוטין נפשיות או שפשוט קשורות לעובדה שבלוטת התריס שלי עדיין לא מאוזנת?

גידי ערב טוב, רציתי לשאול כיצד נבנה שאלון הדיכאון המקוון שבאתר שלך ומה התוקף שלו. תוצאות השאלון מראות שאני סובלת מסימפטומים מובהקים של דיכאון. סבלתי בעבר מדיכאון ואמנם אני מדוכדכת ו"העיניים הפנימיות" עובדות שעות נוספות (מה שגם מקשה עליי לישון), אבל זה בשום אופן לא נחווה אצלי כדיכאון כבד ו"אמיתי".. כיצד היית מציע להתייחס לתוצאות השאלון? תודה והתראות, לילך.

תודה רבה על התשובה המהירה!! אני בכל זאת חושבת שכדאי להיות קצת פחות נחרצים... השאלון חשוב מאוד לדעתי, וכוחו ביכולת שלו להצביע על סימפטומים ולהמליץ על פנייה להערכה מקיפה יותר. יחד עם זאת, אותי הוא קצת הלחיץ, ולדעתי שלא לצורך. השאלון אולי עונה על סימפטומים רבים, אבל 28 נבדקים זה לא הרבה, וודאי שלא בהעדר קבוצת ביקורת של אנשים שאינם סובלים מדכאון.. נדודי שינה הם סימפטום לדיכאון, אך גם להפרעות שינה. אולי דווקא מלטונין הוא הפתרון.. אני בטוחה שישנם סימפטומים נוספים אותם ניתן לייחס לקשיים אחרים, כמו להפרעת קשב וריכוז למשל.. אני מאוד מעריכה את דעתך ונהנית לקרוא את המאמרים שכתבת, אך ביחס לשאלון הזה נדמה לי שזהירות ואמירות שיש סימן שאלה בסופן תתאמנה יותר מאלה עם סימן הקריאה. אני כרגע בתחילתו של טיפול פסיכולוגי ונוטה לייחס את הקשיים והדכדוך דווקא לשם- לטיפול ולתכנים שהוא מעלה. ההצעה להתחיל טיפול תרופתי קצת צרמה לי, אני מודה, כאילו זה עניין של מה בכך. בקריאה חוזרת של הדברים שכתבתי אולי יצא לי קצת בוטה. זו לא הייתה כוונתי. אני מאוד מעריכה את כל העבודה הקשה שאתה משקיע כאן ואת המסירות והנכונות לסייע. נהנית מאוד גם לקרוא את תגובותיך בפורום ובכלל. זו רק הערה קטנה ביחס לשאלון ולדברים שכתבת בעקבותיו.. מקווה שתבין אותי כמו שהתכוונתי, ותודה שוב, לילך