נגישות
נגישות

לא רק שומן טראנס: 5 רכיבים מסוכנים במזון שאנחנו אוכלים

(44)
לדרג

עוגיות, חטיפים, משקאות קלים ומוצרים קפואים - הם מזונות העלולים להכיל רכיבים מזיקים לבריאות. בעזרת תזונאית קלינית וטכנולוג מזון ריכזנו את המסוכנים ביותר מביניהם. וגם: מדוע ניטריטים וצבעי מאכל הם פחות גרועים ממה שחשבתם?

בית רופאים
053-9374656 (מספר מקשר)

ישנן סיבות רבות לבחור במזון תעשייתי, ובהן קלות ההכנה, הזמינות והטעם. אבל, האם עצרתם וחשבתם פעם מה מוצר כזה עלול להכיל? ובכן, מסתבר כי בין כל צבעי המאכל הסינטטיים, המייצבים והחומרים המשמרים, ישנם כמה רכיבים מזיקים במיוחד, מהם רצוי להימנע.

בעזרת ד"ר אולגה רז, תזונאית קלינית וראש תחום התזונה הקלינית באוניברסיטת אריאל, ריכזנו עבורכם את חמשת הרכיבים המזיקים ביותר. כך, שבפעם הבאה שאתם יוצאים לסיבוב קניות בסופר, כדאי שתבחנו היטב את הרכיבים המפורטים על גבי אריזות המזון ותדעו על אילו מוצרים כדאי לוותר.

 

באופן כללי, קיים חשש מפני השימוש ברכיבים המסומנים באות E. צילום: שאטרסטוק

סירופ תירס: השמנת יתר ובעיות בריאות

סירופ זה אשר מופק מעמילן התירס, ידוע במתיקותו הרבה. מדובר ברכיב זול מאוד לייצור, המשמש בעיקר לשם המתקת מזונות, כגון: משקאות קלים ומיצים למיניהם, חטיפים מתוקים וחטיפי גרנולה, משקאות אנרגיה, ריבות, דגני בוקר וכן רטבים כגון קטשופ ורוטב ברביקיו.

כמו כן, כאשר מצוין ברשימת הרכיבים כי סירופ התירס עשיר בפרוקטוז, מדובר בסירופ מתוק יותר ואף פחות בריא. זאת מאחר שפרוקטוזה, הוא סוכר פירות המזיק לגוף אפילו יותר מסוכר רגיל.

יש הטוענים כי לסירופ תירס יש חלק גדול במגפת ההשמנה. בעוד שגלוקוזה משמשת כאנרגיה לכל תאי הגוף, הפרוקטוזה עוברת מטבוליזם בכבד, וצריכה גדולה שלה עלולה לגרום לכבד שומני, להשמנת יתר ולעלייה ברמות הטריגליצרידים.

בשורה התחתונה, סירופ תירס על כל צורותיו, עלול לגרום לשורה של בעיות בריאות ולכן כדאי להימנע ממנו.

 

סולפיטים - (E220-228): מיגרנות, אסטמה ועוד

ראשית, חשוב לציין כי רכיבים אלה נמצאים באופן טבעי במזון ובאופן עקרוני מדובר בחומר בטוח לשימוש.

בתעשייה, סולפיטים משמשים בעיקר למטרת שיפור צבע המוצר, הארכת חיי המדף שלו ועוד. ניתן למצוא אותם במזונות כמו: פירות יבשים, יין אדום, סירופ לשתייה וכן במוצרים קפואים.

למרות בטיחותם של הסולפיטים, הם עלולים להיות בעייתיים בקרב אנשים שרגישים לחומר זה. כך למשל, במקרים מסוימים, אנשים שצורכים מזונות עם סולפיטים עלולים לסבול מתופעות מטרידות כמו: אסטמה, כאבי ראש ואלרגיות. בעיה נוספת נובעת מכך שחלק מהצרכנים אינם מודעים כלל למקור התופעות הבריאותיות שמהן הם סובלים, מה שגורם להם להמשיך לצרוך את אותם מוצרים ולהמשיך לסבול מהתופעות.

שומן טראנס (שומן מוקשה חלקית): מעליית כולסטרול ועד סרטן

למרות יחסי הציבור הלא מחמיאים להם זכה שומן הטראנס – ובצדק - חשוב לדעת שהוא נמצא במזונות שומניים גם באופן טבעי. כך לדוגמה, 100 גרם חמאה מכילה כ-3 גרם שומן טראנס. שומן זה הוא בעצם חומצת שומן, שהמבנה הכימי שלה הפוך מזה של חומצת שומן רגילה (קונפיגורציה טראנס).

מחקרים הראו כי צריכת שומני טראנס במזונות תעשייתיים, מעלה את הסיכון למחלות ולבעיות בריאות שונות ותורמת לעליית רמת הכולסטרול ה"רע" (LDL) לצד ירידה בכולסטרול ה"טוב" (HDL). יש מחקרים שאף ייחסו לו קשר לסרטן.

ארגוני הבריאות מאשרים תכולת שומן טראנס של עד 0.5 מ"ג ל-100 גרם מוצר, וברוב המוצרים הנמצאים על מדפי המרכולים הוא מצוין על גבי אריזות המוצרים המכילים אותו. אולם, מאחר שרישום זה אינו מחויב ברגולציה, בחלק מהמקרים תכולת השומן אינה מצוינת, בעיקר במוצרים כגון: בצקים, בורקס, קרואסונים וכדומה. בחלק ממוצרים אלה הוא מצוין בשם "שומן מוקשה חלקית".

לפיכך, באופן כללי מומלץ להימנע ממוצרים שמכילים שומן רב, ובעיקר כאלה שמכילים שומני טראנס. כדאי להביא בחשבון שמוצרים שונים כגון: בורקס, בצק עלים, קרואסונים וכדומה, עשויים להכיל רכיב זה גם כאשר אריזתם נטולת כל אזכור של הרכיב.

 

ארגוני הבריאות מאשרים תכולת שומן טראנס של עד 0.5 מ"ג ל-100 גרם מוצר. צילום: שאטרסטוק

שמן דקל: מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם

השימוש בשמן דקל במוצרי מזון הוא שכיח יחסית, בעיקר בדברי מתיקה כגון: גלידות, עוגיות, סופגניות, שוקולד. אף שמקורו של השמן הוא צמחי, המבנה שלו דומה לשומן מן החי, והוא מכיל כמות גדולה של שומנים רוויים. שומנים אלה עלולים לגרום לעלייה בכולסטרול בדם וכן לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

יתרה מכך, שימוש בשמן דקל גורם גם לנזק סביבתי, שכן עקב העלות הזולה הכרוכה בייצורו, במדינות מסוימות, כמו למשל אינדונזיה ומלזיה, נאלצים לכרות יערות שלמים כדי לגדל דקלים לצורך הפקתו.

סוכר: עדיף כמה שפחות

מפתיע ככל שזה ישמע, למעשה לרוב המזונות התעשייתיים נהוג להוסיף סוכר, לרבות כאלה שאינם מתוקים. כדאי לדעת שהוא עשוי להופיע ברשימת הרכיבים בשמות שונים ומגוונים, להלן כמה מהם: סוכר סלק, מולסה, סוכר חום, סוכר קנה, קרמל, סוכר קוקוס, אגאבה, סוכר תמרים (או סילאן), מיץ פרי (או מיץ פרי מרוכז), סוכר ענבים (או גלוקוזה), דבש, סירופ מייפל וסירופ גלוקוזה.

כידוע, הסוכר עלול לגרום לבעיות בריאות רבות, כגון השמנת יתר ועששת, ולכן מומלץ לקנות מוצרים שאינם מכילים תוספת סוכר ולהעדיף כאלה המכילים כמות קטנה שלו.

ובאופן כללי, שימו לב כי הרכיב שנמצא בראש רשימת הרכיבים המפורטת על אריזת המזון הוא הרכיב שכמותו במוצר היא הגדולה ביותר, ביחס לשאר הרכיבים. ולהפך – האחרון ברשימה הוא זה שמצוי בכמות הקטנה ביותר.

מונוסודיום גלוטמט, צבעי מאכל וניטריטים: פחות גרועים ממה שחשבתם!

ד"ר רז מציינת כי לעומת חמשת הרכיבים שצוינו לעיל, מהם כדאי להימנע, ישנם רכיבים שאפשר לצרוך, למרות הסברה הגורסת כי הם מזיקים.

"באופן כללי, קיים חשש מפני השימוש ברכיבים המסומנים באות E (אחד מהם הוא הסולפיט שלגביו פירטנו קודם). אולם, חשוב לדעת שפעמים רבות סימון זה מתייחס לרכיבים שאינם מזיקים, כמו: אנטיאוקסידנטים, צבעי מאכל טבעיים ועוד. כך למשל, 330E זו חומצת לימון, ו-330E זהו ויטמין C. לכן,  כדאי לברר מהי משמעות הסימון לפני שמחליטים לוותר על המוצר המכיל אותו. אגב, באתר המועצה לצרכנות קיימת רשימה של כל תוספי המזון המסומנים במספרי E.

ד"ר רז מציינת חומר נוסף שבמהלך תקופה ארוכה נחשב כ'אויב העם' - מונוסודיום גלוטמט שהינו מלח נתרן של חומצה גולטמית.

"לרכיב זה יש טעם מיוחד - 'אוממי', והוא משפר את טעם המוצר באופן משמעותי. הוא נמצא באופן טבעי במזונות רבים, כגון: אצות ים, גבינות צהובות, פטריות, מיסו, תה ירוק, אנשובי, סרדינים, עגבניות, אפונה, תפוחי אדמה, בשר ודגים, ואפילו בחלב אם. לא רבים יודעים כי מונוסודיום גלוטמט מיוצר בתהליך תסיסה מקנה סוכר או סלק סוכר.

החדשות הטובות: לפי מחקרים רבים, מונוסודיום גלוטמט דווקא אינו גורם לרוב האנשים כל סימפטום המיוחס לו, לרבות כאבי ראש ומיגרנות", מסכמת ד"ר רז.

ד"ר יוחנן ערבות, טכנולוג מזון, מחזק את הדברים ומרגיע גם לגבי נוכחות של ניטריטים במזון: "ניטריטים הם למעשה חומר משמר שנמצא בבשרים מעובדים, בנקניקיות ובנקניקים. התפקיד שלו חשוב: למנוע התפתחות בקטריות ועובשים בבשר, אשר עלולים לסכן את הסועדים. אמנם מחקרים הוכיחו כי רמות גבוהות שלו עלולות להעלות את הסיכון לסרטן, אך נראה כי שימוש מתון במוצרים אלה אינו מסוכן".

בנוסף, הוא מציין כי גם צבעי מאכל שונים לרוב אינם מזיקים: "כיום התעשייה הולכת לכיוון צבעי מאכל טבעיים, המופקים ממיצוי של פירות, כמו סלק ולימון ואף קקאו. צבעי מאכל פחות מומלצים הם 'טרטזין' או 'סננסט ילו', אך כמות זעירה מהם, כפי שנהוג לשלב במאכלים כמו ארטיקים או דברי מתיקה, לרוב לא תגרום לנזק."

כדאי להציץ על רשימת הרכיבים שעל גבי המוצרים כדי לקבל מידע על טיב המוצר. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: הצצה על רשימת הרכיבים המופיעה על גבי מוצרים תעשייתיים, תוכל לספק עבורכם מידע אודות טיב המוצר אותו אתם מתכננים לאכול. חשוב לדעת כי רכיבים שונים משמשים למטרת הגנה על המוצרים מפני עובש וקלקול, ולכן נוכחותם במוצר חיונית למרות החסרונות שבהם. ובכל מקרה, לא כדאי להפריז במוצרים המכילים רכיבים משמרים, צבעי מאכל סינטטיים, סוכר, שומנים רוויים ומלח.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום