נוזלים באוזניים

בעקבות פנייתי למכון שמיעה ודיבור, בשל ליקוי בדיבור של בני (3.5), אובחנה אצלו ירידה בשמיעה עקב בעיות נוזלים באזניים ולכן הופננו חזקה לרופא א.א.ג וכן לקלינאית תקשורת. שאלתי היא כיצד ניתן להתגבר על נוזלים באזניים וכתוצאה ממה זה מופיע?

רויטל שלום חלל האוזן התיכונה צריך להיות מלא באויר במצב תקין ונורמלי. ע"י כך מתאפשרת תנועה חפשית של עור התוף ועצמות השמע ואנו שומעים באופן תקין. האויר נכנס לחלל האוזן דרך חצוצרת השמע שמחברת בין הלוע שמאחורי האף לחלל האוזן התיכונה. כל אחד מאתנו מרגיש לפעמים שינויים בלחץ אויר באוזן, לדוגמה בזמן טיסה או כאשר עולים בנסיעה בהרים או יורדים לים המלח. על ידי סגירת האף ובליעת אויר או "פימפום" של אויר דרך האף בדרך כלל מצליחים לשחרר לחץ זה. בילדים במיוחד, אך לפעמים גם במבוגרים, חצוצרת השמע עדיין לא מפותחת מספיק ו/או שהיא נחסמת עקב הצטננויות או אדנואידים ("פוליפים") מוגדלים ולכן לא ממלאת את תפקידה כראוי. עקב כך יש ליקוי באוורור האוזן ומצטברים נוזלים בחלל אוזן תיכונה. הנוזלים הללו נוטים להזדהם ואז מתפתחת דלקת אוזן תיכונה. כשרופא מדבר על "נוזלים באזנים" כוונתו היא לא למים שנכנסים מבחוץ אלא ל"נזלת" בתוך חלל אוזן תיכונה, מאחורי עור התוף. נוזלים באוזניים גורמים לירידת שמיעה. ההשוואה הטובה ביותר היא למצב שבו מדברים אלינו כאשר הראש מתחת למים בבריכה - השמיעה מאד עמומה וחלשה. הנוזלים הללו (ה"נזלת" באוזן) יכולים להזדהם ולהפוך למוגלה ואז לילד יש מצב של דלקת אוזן תיכונה עם כאבים, חום ואי שקט ונהוג לטפל באנטיביוטיקה. מצד שני, נוזלים באזנים יכולים להשאר לאחר שהאנטיביוטיקה חיסלה את החידקים שהיו באוזן. הילד לא מתלונן ואת הנוזלים מגלים רק על ידי בדיקת רופא ובדיקת שמיעה. למזלנו במרבית הילדים הנוזלים באוזניים נספגים בהדרגה עם הזמן. אולם בחלק מהילדים הם נשארים לאורך מספר חדשים. מכיון שהם מאחורי עור התוף, לא ניתן לשאוב אותם ללא חתך בעור התוף. לא ברור האם טיפול תרופתי (נוגדיגדש וכו) או הומאופטי/אלטרנטיבי עוזר באמת או שהזמן הוא המשפר באותם ילדים שיש תגובה. יש אפשרות לנסות ולטפל באמצעות ניפוח בלונים מהאף (כמו שאנו כמבוגרים יודעים "לפמפם" על נמת להשוות לחצים באזניים) - המכשיר נקרא OTOVENT. אם הבעיה נמשכת לארך זמן ראוי לשקול החדרת "כפתורים". אם היינו מבצעים רק חתך בעור התוף, הוא היה נסגר מעצמו תוך יום יומיים והבעיה היתה חוזרת. צנורית האורור שעוברת דרך החתך שומרת עליו פתוח ומונעת ממנו להסגר. למעשה צנורית האוורור ("כפתור") מתפקדת בתור חצוצרת שמע מלאכותית ו"עוקפת" את הבעיה על ידי כך שהיא מחברת בין לחץ האויר החיצוני לחלל אוזן תיכונה דרך החתך בעור התוף. על ידי כך האוזן התיכונה מתאוררת. ניתוח של החדרת צנוריות אורור או בכינויו העממי - "כפתורים" נקרא באנגלית VT=VENTILATING TUBES. צנורית האורור עשויה מפלסטיק או סיליקון והיא צנור חלול קטנטן (2 מ"מ בערך) עם "כנפיים" שנתפסות משני צידי החתך בעור התוף ועל ידי כך מונעות ממנה להחליק החוצה ממקומה. ההוראות הרפואיות להחדרת "כפתורים" לעור התוף הן: * נוזלים באוזניים בפרק זמן ממושך * דלקות חוזרות מרובות של אוזן תיכונה * מצב של עור תוף "סמרטוטי" שנשאב לתוך האוזן בגלל התפתחות לחץ שלילי וואקום בחלל אוזן תיכונה מדוע בעצם לא להשאיר את הנוזלים באזנים לפרק זמן ארוך של חדשים ושנים, במיוחד אם הילד לא מתלונן ולחכות לגיל 5-6 שבו חצוצרת השמע מפותחת מספיק והבעיות נפתרות על ידי הטבע? יש לכך מספר תשובות: * כאמור הנטיה לפתח דלקות אזנים חוזרות עם כל הסבל המלווה בכך (לילד ולהורים), הצורך במתן אנטיביוטיקות רבות, והסיכון שבעקבות דלקות רבות תפגענה עצמות השמע/עור התוף/אוזן פנימית ובעקבות כך יגרם נזק לשמיעה שאיננו הפיך. יש גם סיכון, קטן מאד אמנם, שדלקת אוזן תגרום לסיבוך של דלקת קרום המוח או סיבוכים במוח עצמו. * ליקוי השמיעה שנגרם עקב הנוזלים עלול לגרום לאיחור והפרעה ברכישת שפה, להפרעות בהקשבה ובריכוז ולבעיות התנהגות, ולאורך זמן אפילו לפיגור התפתחותי. בהצלחה

שלום רב, ותודה מראש על השירות. גם בני בן שנתיים סובל מנוזלים באוזניים והובחנה אצלו ירידה בשמיעה 45 DB באוזן אחת ובשניה 55. יחד עם זאת הוא אינו סובל כלל מדלקות אוזניים. עד כה היו לו 2 במשך שתי שנות חייו. האם גם לו כדאי לעבור ניתוח מסוג זה? 2. הומלץ לנו לערוך בדיקת ברה. האם בדיקה זו איננה מיותרת מאחר וברור כי אינו שומע משום המיים? 3. מה הסיכונים ותופעות הלואי בבדיקת ברה? תודה. שני.

הייתי רוצה לדעת על גישות טיפוליות לחרשות מלידה (פרט למכשירי שמיעה )

שלום כתב/ה: > > הייתי רוצה לדעת על גישות טיפוליות לחרשות מלידה (פרט למכשירי > שמיעה ) >