אשלגן

מהם התופעות שקורות ונגרמות לגוף כאשר יש חוסר אשלגן בדם בתודה מראש ללימור

שלום ציון ותודה על פניתך. אשלגן הינו חומר חיוני לחיינו. כל אחד מאיתנו זקוק לכמות מוגדרת של אשלגן בתאי הגוף ובדם. מעצם הגדרתו כחומר חיוני, העדר או כמות ירודה שלו עלולים לגרום לתופעות לוואי רבות. לכן אם קיים חשש לירידה בכמותו יש להשתדל להשלימה על ידי כדורים כדוגמת SLOW-K. חשוב במיוחד לנטר את כמות האשלגן באם לוקחים בקביעות תרופות משתנות הגורמות לאיבוד אשלגן. לימור איזנבוד סגנית מנהל שרותי רוקחות מרכז רפואי רמבם

OK זה שהעדר אשלגן יכול לגרום לתופעות לוואי - אני יודע. אבל השאלה היא איזה תופעות הוא גורם בתודה מציון ללימור

בס"ד לורד שלום רב ! אין בדברים שלהלן המלצה לטיפול רפואי או המנעות ממנו אלא בבחינת אינפורמציה בלבד , ויש להיועץ ברופא. והייתי מבקש לומר מספר מילים בשני נושאים אותם העלת... *** בנושא אספירין וG6PD - בעבר התרופה הופיעה כאסורה לשימוש לחולי G6PD ובטבלאות רבות שהועתקו משנה לשנה וחוזר חלילה .... כיום התרופה מותרת לחולים אלו ורשימת התרופות לחולי g6pd צומצמה לכדי תרופות בודדות!!! ( ~ אצבעות יד אחת תספקנה ) ותוכלי לקבל את הפירוט של התרופות בקישורית הבאה :- http://www.schneider.org.il/Experts/InfoPage.asp?InfoPagesID=179 הוא מתבסס על הנחיות הקליניות של ההסתדרות הרפואית בישראל, המועצה המדעית,האגף למדיניות רפואית, 2003 . ( ..או ב"פקס הפלאים"04-8707141-131 לפקסס +פריטי הפקס שלך לקבלת רשימת האסורות בפקס חוזר ). יתכן ואת באופן פרטי רגישה לאספירין ובלי כל קשר קשר לg6pd ( אם למשל פיתחת אלרגיה פריחה וכדומה ). אספירין גם במנה טיפולית חד פעמית! נותן אפקט בלתי הפיך ( =אירברסיבלי ) למשך 8-10 ימים ( זמן החיים של טסיות הדם ) מתערב ומאריך את משך הקרישה אבל האפקטיביות של האספירין במניעת DVT שנויה במחלוקת! . *** בנושא ארועים טרומבואמבוליים וטיסה ( ואגב נכון לכל נסיעה ממושכת ) :- קשר אפשרי בין אירועים כאלה לטיסות ארוכות הוצע החל מ1950s ... אין הגדרה מדוייקת המקשרת בשכיחות של טיסה ארוכה (מעל 3 שעות ) וארועים כאלו . בטיסה של מעל ל -8 שעות + ובנוסף גורמי סיכון קיים קשר ברור יותר לארועי קרישה בשכיחות שבין 0-10% ולרוב ללא תסמינים , וזה כתוב פה :- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15151705 ובמחקר אחר ,ידוע שאירועים כאלה יכולים לקרות בטיסות ארוכות לכל האנשים!!! ( וכולל כאלה שלקחו אספירין ) בערך בהסתברות של 1% בטיסות ארוכות ( מעל 10 שעות ) וזה פה :- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=14697802&dopt=Abstract ישנם קרוב לודאי גורמי סיכון ( שנתקיימו ב95% של המקרים ) ואלו הן :- גיל (40+) ,נוכחות קרישים בטיסה,היסטוריה משפחתית, מחלות (המטולוגיות וממאירות)אי ספיקת לב,נשים (בהריון לאחר לידה בטיפול הורמונלי או גלולות) , ניתוחים לאחרונה,בעיות קרישה תורשתיות . קיימים אמצעים המומלצים להקטנת הסיכון ואלו הם :- ישיבה נוחה ,הנעת שוקיים מדי 30 דקות , שתיה מרובה ,לחיצת כפות רגלים כלפי הריצפה ,הליכות קצרות , ולפנות לרופא אם מתפתחת נפיחות/ רגישות בשוקיים לאחר נחיתה . סקירה מצויינת ומומלצת ב"נוסח בריטי" תוכלי למצוא פה ( =חובת קריאה ! ) :- http://www.dh.gov.uk/PolicyAndGuidance/HealthAndSocialCareTopics/BloodSafety/DVT/DVTArticle/fs/en?CONTENT_ID=4071438&chk=2OT7NG לרוב בארועים של קרישת יתר בטיסות/נסיעות ארוכות הן התפתחות של DVT טרומבוזות בורידים עמוקים וגם PE תסחיפים ראתיים ( ולפעמיים כשהם משולבים נקראים VTE ). התמותה מDVT היא 1:100 והטיפול הוא בוורפרין ( קומדין ) ובהפרין בהזרקה. הסיכון מתקיים גם שבועות ( 30 יום) אחרי! הטיסה :- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15002386 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=14517493 בדרך כלל התרופות היעילות הן וורפרין ( קומדין ) זריקות הפרין וקלקסן ויש עוד ואני חייב להודות שחור על גבי אינטרנט שאנני בקיא בתחום ולמה בעצם לא לסמוך על רופא המטולוג שזו "ה"מומחיות שלו ... ופה "על הדרך" מקור טוב על התסמונת MTHFR :- http://www.cdc.gov/genomics/hugenet/reviews/MTHFR.htm בברכת טיסה נעימה מג"ר בבאי דני רוקח [email protected] נ.ב. הנ"ל אינפורמציה בלבד . אין בה משום המלצה רפואית לטיפול או הימנעות ממנה . יש להיועץ ברופא .

בס"ד לורד שלום רב ! אין בדברים שלהלן המלצה לטיפול רפואי או המנעות ממנו אלא בבחינת אינפורמציה בלבד , ויש להיועץ ברופא. והייתי מבקש לומר מספר מילים בשני נושאים אותם העלת... *** בנושא אספירין וG6PD - בעבר התרופה הופיעה כאסורה לשימוש לחולי G6PD ובטבלאות רבות שהועתקו משנה לשנה וחוזר חלילה .... כיום התרופה מותרת לחולים אלו ורשימת התרופות לחולי g6pd צומצמה לכדי תרופות בודדות!!! ( ~ אצבעות יד אחת תספקנה ) ותוכלי לקבל את הפירוט של התרופות בקישורית הבאה :- http://www.schneider.org.il/Experts/InfoPage.asp?InfoPagesID=179 הוא מתבסס על הנחיות הקליניות של ההסתדרות הרפואית בישראל, המועצה המדעית,האגף למדיניות רפואית, 2003 . ( ..או ב"פקס הפלאים"04-8707141-131 לפקסס +פריטי הפקס שלך לקבלת רשימת האסורות בפקס חוזר ). יתכן ואת באופן פרטי רגישה לאספירין ובלי כל קשר קשר לg6pd ( אם למשל פיתחת אלרגיה פריחה וכדומה ). אספירין גם במנה טיפולית חד פעמית! נותן אפקט בלתי הפיך ( =אירברסיבלי ) למשך 8-10 ימים ( זמן החיים של טסיות הדם ) מתערב ומאריך את משך הקרישה אבל האפקטיביות של האספירין במניעת DVT שנויה במחלוקת! . *** בנושא ארועים טרומבואמבוליים וטיסה ( ואגב נכון לכל נסיעה ממושכת ) :- קשר אפשרי בין אירועים כאלה לטיסות ארוכות הוצע החל מ1950s ... אין הגדרה מדוייקת המקשרת בשכיחות של טיסה ארוכה (מעל 3 שעות ) וארועים כאלו . בטיסה של מעל ל -8 שעות + ובנוסף גורמי סיכון קיים קשר ברור יותר לארועי קרישה בשכיחות שבין 0-10% ולרוב ללא תסמינים , וזה כתוב פה :- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15151705 ובמחקר אחר ,ידוע שאירועים כאלה יכולים לקרות בטיסות ארוכות לכל האנשים!!! ( וכולל כאלה שלקחו אספירין ) בערך בהסתברות של 1% בטיסות ארוכות ( מעל 10 שעות ) וזה פה :- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=14697802&dopt=Abstract ישנם קרוב לודאי גורמי סיכון ( שנתקיימו ב95% של המקרים ) ואלו הן :- גיל (40+) ,נוכחות קרישים בטיסה,היסטוריה משפחתית, מחלות (המטולוגיות וממאירות)אי ספיקת לב,נשים (בהריון לאחר לידה בטיפול הורמונלי או גלולות) , ניתוחים לאחרונה,בעיות קרישה תורשתיות . קיימים אמצעים המומלצים להקטנת הסיכון ואלו הם :- ישיבה נוחה ,הנעת שוקיים מדי 30 דקות , שתיה מרובה ,לחיצת כפות רגלים כלפי הריצפה ,הליכות קצרות , ולפנות לרופא אם מתפתחת נפיחות/ רגישות בשוקיים לאחר נחיתה . סקירה מצויינת ומומלצת ב"נוסח בריטי" תוכלי למצוא פה ( =חובת קריאה ! ) :- http://www.dh.gov.uk/PolicyAndGuidance/HealthAndSocialCareTopics/BloodSafety/DVT/DVTArticle/fs/en?CONTENT_ID=4071438&chk=2OT7NG לרוב בארועים של קרישת יתר בטיסות/נסיעות ארוכות הן התפתחות של DVT טרומבוזות בורידים עמוקים וגם PE תסחיפים ראתיים ( ולפעמיים כשהם משולבים נקראים VTE ). התמותה מDVT היא 1:100 והטיפול הוא בוורפרין ( קומדין ) ובהפרין בהזרקה. הסיכון מתקיים גם שבועות ( 30 יום) אחרי! הטיסה :- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15002386 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=14517493 בדרך כלל התרופות היעילות הן וורפרין ( קומדין ) זריקות הפרין וקלקסן ויש עוד ואני חייב להודות שחור על גבי אינטרנט שאנני בקיא בתחום ולמה בעצם לא לסמוך על רופא המטולוג שזו "ה"מומחיות שלו ... ופה "על הדרך" מקור טוב על התסמונת MTHFR :- http://www.cdc.gov/genomics/hugenet/reviews/MTHFR.htm בברכת טיסה נעימה מג"ר בבאי דני רוקח [email protected] נ.ב. הנ"ל אינפורמציה בלבד . אין בה משום המלצה רפואית לטיפול או הימנעות ממנה . יש להיועץ ברופא .

מוסיפה שאני G6PD ברמה הכי גבוהה - וחל בפניי איסור על אספרין למרות מה שכתוב + אופטלגין אסור + ויטמין K אסור בתחליט איסור לG6PD