מחפשת מידע מהימן על תסמונת פוסט טרואמה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
לפני 8 שנים השתתף בעלי במבצע בו חייו היו נתונים בסכנה ורבים מחבריו נהרגו. הוא חזר אדם שונה א יחד עם זאת מתפקד ברמה החיצונית. הוא עובד, ישן היטב ואוכל, עושה פעילוצת גופנית וכו. עם השנים החלו להופיע ולהחריף התיאורים הבאים: 1. התקפי זעם ותגובות לא פרופורציונליות למצבים-במיוחד כאלה שהוא מפרש כמצבים של פגיעה בו (מילה שלי/או של הילדים שנאמרה"לא במקום" תגרום לתגובות בלתי הגיוניות -הוא מגיב כל הזמן כיאלו הוא נפגע ופגוע גם שאין לו ממה- במקביל לפגיעות הזו ויחד איתה יש לו צד לוחמני עד כאב 2. ניתוקים- גר כמו אורח בתוך הבית- 3. יש להפעיל אותו ולומר לו מה לעשות- לא עושה לבד -או שהוא שואל אותי כל דבר 4. יחסים בעייתים עם הילדים -הם לא פונים אליו-כל שאלה שלהם עוברת דרכי 5. לא רואה סרטי מלחמה 6. במצבים הכי כייפים בחיים-טיולים,ישיבה מול הים-הוא לא מסוגל להרגע באמת 7. חסר אצל הבנה/רגישות למצבים רגשיים .הוא עובד על אוטומט-לא חולק רגשית -צריך לעשות לו תיווך של המצב כדי שיחלוק/יביע רגש- לא מזמן אמר לי שהוא"נכה" רגשית מה עושים עם זה ??? 1. האם תוכל להפנות אותי לחומר בספרות שמתאר ומסביר מצבים כאלה- ואת הקשר שלהם על הזוגיות ועל הילדים? 2. האם התיאורים מתאימים להתנהגות של הלומי קרב או שמדובר בבעיה אחרת? תודה
מיי יקרה, התיאור שלך מתאר באופן מדויק את מה שעובר על הלומי-קרב רבים, ואת השפעת הפוסט-טראומה על חיי המשפחה. כפי שאת נוכחת מניסיונך, הנכות הרגשית הזאת פוגעת ומקשה על הזוגיות ועל חיי המשפחה. לצערי הקושי הולך ומתגבר עם השנים ולעתים קרובות מסתיים במשבר חריף. אי אפשר לרפא את הטראומה, אבל אפשר ללמוד איך לחיות אותה. אין כל תחליף לתמיכה המשפחתית והזוגית. אני עצמי, כהלום-קרב, מתאים באופן מדויק לתיאור שלך, ולכן הקדשתי את כל מאמצי לפיתוח גישת 'האימון הרגשי', שאיננה 'טיפול' אלא דרך חיים פשוטה ויעילה המאפשרת לנו ליצור מדי יום מחדש את תחושת הביטחון שאיבדנו. תוכלי לקרוא על כך באתר שלי: http://www.psychom.com/showPart.asp?part=841 או לפנות אלי ישירות: [email protected] שנה טובה, ד"ר דרור גרין
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
