טראומה ותחושת חוסר אונים

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

21/10/2009 | 20:47 | מאת: יקיר

שלום, בעקבות טראומה קשה אובחנתי כפוסט טראומטי והתחלתי טיפול בשיחות. בהרגשתי הדבר רק העצים והזיק ליכולת התפקוד שלי כיוון שפתח דברים בעוד אני חשתי שאני צריך להתמודד איתה ב 'מעשים' קונקרטים בתוך המציאות (כמו ניהול מאבק משפטי). השיחות נתנו לי תחושה שלוקחים את כוחותי והייתי זקוק בעצם לתחושה של פעולה ממשית. מה דעתך? כי כל הזמן משדרים שצריך 'לדבר על זה' ואני דווקא מרגיש שצריך לפעול. האם זה משתנה מאדם לאדם או שיש הנחיות כלליות לאיך כדאי לגשת אל הדבר. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יקיר, לא ציינת מהו סוג הטיפול הנפשי שאתה מקבל, אך חשוב לדעת שלעתים טיפול נפשי עשוי להחריף את הסימפטומים הפוסט-טראומטיים. טיפול נפשי המתמקד בשחזור הטראומה, כמו הטיפול הפסיכואנליטי או הדינמי, עשוי להזיק ואף להחמיר את הטראומה. אתה צודק ברצון שלך להתמודד עם הטראומה ב'מעשים'. לכן הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוא בדרך-כלל הטיפול היעיל בפוסט-טראומה, משום שהוא אינו משחזר את העבר אלה מחזק כישורים להתמודדות טובה יותר עם ההווה. חשוב מאוד שתימנע מכל 'טיפול' שגורם לך להרגיש רע, או שאינו מעורר בך אמון. כדאי שתסמוך על תחושת הבטן שלך, ואל תאמין לסיסמאות או להבטחות סרק. איש אינו יודע טוב ממך מה אתה מרגיש. מחוץ לטיפול הנפשי כל פעילות גופנית שתחזק את תחושת השליטה שלך תאפשר לך גם להתמודד עם הטראומה. כדאי ללכת, לשחות, לרוץ, לרכב על אופניים, לטפס על הרים וכו'. גם פעילות אמנותית כמו ציור או פיסול או קרמיקה מחזקת את תחושת השליטה ומקלה על הסימפטומים הפוסט-טראומטיים. ובנוסף, סדר יום קבוע ומאורגן, וחיים בסביבה תומכת (משפחה, בני-זוג, חברים), הם הדרך היעילה ביותר להתמודדות עם טראומה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

מנהל פורום טראומה והלם-קרב