היי דרור

שלום, לא נראה לי שאני ממש שייך לפה כי לא נפגעתי במצב לחימה ואין לי פלאשבקים ודברים ברורים שכנראה שייכים להלם קרב, אבל בכל זאת אני מתלבט כבר הרבה זמן אם הירידה התפקודית שלי וניתוק שהחלו בשלהי הצבא לפני למעלה מעשור עד כדי הפסקה והסתגרות מוחלטת במשך השנים האחרונות קשורה בכל זאת לחוויות קשות מדי שעברתי בצבא שמעולם לא הצלחתי להתגבר עליהן. הייתי ביותר מיחידה מובחרת אחת אבל מעולם לא סיימתי מסלול, החוויות והדרישות היו לעתים קרובות טראומטיות ונראה לי שאולי אפילו עבורי במיוחד. אחרי שהודחתי יחד עם מספר חבר'ה נוספים, רופא הבקו"ם שאל אם אנחנו רוצים להגיש תביעה אחרי שראה את מצבנו הגופני (אבל צחקנו כי זה היה נשמע קטנוני..). לפעמים נראה לי שאני עדיין תקוע במסלול, לא מסוגל להתגבר עליו ולא מסוגל להתמודד איתו ולהשתחרר ממנו ויש לי עדיין זכרונות ברורים עם אותה תחושת פחד "עומדת" ו"חיה" מלילות מוזרים רצופי הזיות ואובדן שליטה בעקבות עומס שיא תוך מניעת שינה לאורך תקופה מרוכזת. אני זוכר שכבר אז חששתי שהמניעת שינה הקיצונית הזאת זה משהו שעלול ליצור פגיעה לעתיד ולרדוף אותי אבל לא רציתי להאמין בזה כדי לא לתת לזה להיות באמת למכשול. ניסיתי טיפולי שיחות במשך מספר השנים האחרונות אבל כנראה משהו חוסם ולא הצלחתי לגעת באמת בדברים העמוקים מעולם. אין לי שום יכולת להתפרנס ובצער רב אני שוקל אפשרות פניה לכיוון קבלת עזרה ממשרד הבטחון אלא שאני מתרשם מקריאה פה בפורום שאני בכלל לא שייך לשום קריטריונים ואין לי בעצם שום סיכוי ממשי. אני די חושש מלבזות ולהשפיל את עצמי בפני ועדות ספקניות שכמו שהבנתי מטרתן בעיקר לסלק פניות, במיוחד שהדברים עצמם לא מצליחים להיות ברורים לי בעצמי ככה שלא אוכל להסביר אותם. לאן אני יכול לפנות? תודה