מתחבט עד כדי כאב !

ירון , שלום רב ! אם לקחת מעולם המושגים שלך בנושא תרגילי כוח , אזי מה שקובע כדי שמסת השריר תעלה , זה נפח האימון (משקל בטונות). כמו שאנחנו זוכרים מתכונת אימוני הריצה שלי היא: ריצה בתדירות יומיומית , לאורך 30 דקות , בדופק נשימה הכי גבוה שאפשר להתמיד בו לאורך האימון. המטרה לשרוף שומנים לתקופה בלתי מוגבלת. נניח שדופק הנשימה שלי הוא 10 שאיפות בדקה וכל שאיפה בגודל של 1 ליטר. מכאן שבמהלך אימון הנני צורך כ-300 ליטר אוויר , וזה בעצם מדד יחסי לשריפת קלוריות במהלך האימון. לאחרונה הזכרת את אמון ריצת ספרינט , כטכניקה המביאה לידי שריפת קלוריות של עד פי 9! מאימון רגיל. ולהלן שאלותיי: 1.אם אימון ריצת ספרינט גורם לשריפת קלוריות בשיעור גדול מאשר אימון ריצה רגיל , האם יהיה נכון לומר , כי נפח האימון (אוויר בליטרים) , בעצם גדול יותר מאשר נפח האימון בריצה רגילה ? 2.אם התשובה לסעיף 1 חיובית: מהו הגורם בטכניקת הספרינט שמאפשר להגדיל את נפח האימון ולהפוך אותו ליעיל יותר ? 3 . האם טכניקת הספרינט , טובה כשיטת אימון , לאורך תקופה בלתי מוגבלת ? או שאולי זו שיטה קצת שוחקת , המתאימה לתקופה קצרה בלבד . * אנא הוצא אותי מהסבך. בברכת לב שמח ופנים מאירות אמנון

ראשית המדד לחילופי אנרגיה הוא כמות החמצן המנוצל, ולא כמות החמצן הנשאף. שנית - ברור שאימון ריצה רציף במשך 30 דקות מנצל יותר חמצן מאימון ספרינטים (שלא יכול להימשך 30 דקות). מכאן הדיעה הרווחת (והמוטעית) שאימון "אירובי" עדיף על אימון "אן אירובי" (ספרינטים ייחשב אן אירובי - לצורך העניין) כדי לשרוף שומנים. להזכירך, קצב ח"ח מוגבר מתקיים כל זמן שרמת הפעילות גבוהה יותר ממנוחה. כאשר אתה חוזר למצב מנוחה , קצב ח"ח חוזר לרמה אופיינית למנוחה. אימון אן אירובי מייצר מצבי דחק, הגורמים לייצור מוגבר של אנזימים מפרקי שומן. התהליך הזה ממשיך הרבה זמן אחרי האימון, ובסה"כ עד פי תשע בערכים קלוריים לעומת אימון אירובי.

ירון , שלום רב ! מתוך עיון מדוקדק בתשובתך , הנני מגיע למסקנה שחשוב להבין כי , מה שקובע כמה קלוריות נשרפות בסה"כ , זה מה שנשרף תוך כדי האימון , וגם מה שנשרף אחריו. באימון ריצה רציף , האינדיקציה לשריפת קלוריות , מתבטאת בעומס המוטל על הלב והריאה במטרה לספק חמצן , המנוצל לצורך שריפת קלוריות. באימון ספרינטים לעומת זאת , ככל שאני מבין , התהליך של השריפה מתרחש גם הרבה אחרי האימון ... ...אבל אחרי האימון הנשימה חוזרת לרמה האופיינית למנוחה , בעוד שהאנזימים ממשיכים במלאכת פירוק השומנים. אם כן נשאלת השאלה: מה שורף את השומן שהאנזימים מפרקים לאחר האימון , בהנחת העבודה , שניצול החמצן חוזר לרמה האופיינית למנוחה ? *חשוב לי מאוד להבין , כדי לא להיות חלק מהדיעה הרווחת והמוטעית* בברכת לב שמח ופנים מאירות אמנון