ספינניג הורס ברכיים!!??!?!!

שלום ירון, שמי אורית ואני מדריכת ספיננינג מזה 5 שנים הנני בחורה צעירה ואיני מתיימרת להבין את כל נושא הספורט על בוריו אבל!!! נורא חרה לי על השם " שאתה" יוצר לספורט הזה ... אין ספק שיחלקו על דעתך כמוני עוד רבים ורבות , אך אני אביע את דעתי בלבד! כמו כל דבר בחיים גם הספורט הזה אינדבדואלי לחלוטין וכמו שיש אנשים שיסבלו מריצה בכאבים בכפות רגליים ( כמוני לדוגמא ) , אני עושה ספינניג כ 4 פעמים בשבוע כמעט 5 שנים ואיני סובלת משום כאבים! מה גם שאני מאוד מקפידה על שלא יהיו! פציעות ספורט בקרב מתעמליי , אין ספק שקיימים בתחום זה של הדרכת ספינינג אופנים שונים של הדרכה וכמובן שגם אני מתרעמת מחדש על מתעמל שנפצע או סובל מכאבים מכיוון שלא עבד עם מאמנו בצורה הנכונה! אבל ספינניג על פי פזיולוגיה של הגוף הוא בין אם לא ! ענף הספורט הכמעט יחידי שאין זעזועים למערכת השלד ( מה שנכון גם לגבי ריצה ) אשמח אם אוכל לשמוע את הסברך בנושא למה הספורט הזה לא בריא מבחינת פיזיולוגיה ואנטומיה , מחכה לתגובתך במהירות ! אורית - מדריכת ספינניג

ובכן אורית, יש הבדל גדול מאוד בין אינטואיציה ובין מדע. דוגמא לכך היא הסברה (האינטואיטיבית) שזעזועים גורמים נזק לשלד. הם אינם גורמים נזק לשלד היות והוא תוכנן במאות אלפי שנות אבולוציה לספוג את האנרגיה של ריצה והליכה (האופן הבלעדי שהאדם היה נע ממקום למקום לפני המצאת הגלגל, שהשפעתה זניחה זניחה בהיבט האבולוציוני). להיפך ! הזעזועים האלה גורמים לעצמות להתעבות. שיקולים קינסיולוגיים : (מפרק הברך), יציבות של מפרק הברך מתקבלת מחיזוק הומוגני של השרירים סביב המפרק - שרירי הירך הקדמיים , שרירי הירך האחוריים , שרירי השוק. יחס החוזק ביניהם צריך להיות ספציפי כדי להתמודד עם עומסי הריצה (לדוגמא הארבע ראשי צריך להיות חזק מדו ראשי ירכי ביחס של 4 ל 1). כאמור, מסיבות אבולוציוניות השרירים האלה מתחזקים ספונטנית באופן הומוגני. לעומת זאת הגוף לא תוכנן לדווש על אופניים. דיווש מפעיל מומנט על מפרק הברך (במקום עומס אנכי) מכאן - השרירים המקיפים את המפרק אינם מתחזקים באופן הומוגני. למעשה , שרירי הישבן והירך האחוריים נחלשים ביחס לזוקפי הירך והארבע ראשי. נעבור לטפל בתנוחה: תנוחת ישיבה מזיקה לכל רקמות השלד, ובייחוד ישיבה תוך רכינה לפנים. שוב - השלד תוכנן ליציבה זקופה. ולסיכום - המסגרת של ספינינג: איני מצדד בספורט עדר, כי אין מצב שכל אחד בקבוצה מקבל את ההתייחסות הספציפית לה הוא זקוק (אבל זה כבר לא עניין מדעי, אלא משקף את דעתי בלבד).