פורום פסיכולוגיה קלינית

היי אודי, קראתי את ההודעה של נטע, ואני רוצה לשאול משהוא לגבי זה אני אשמח אם תענה אתה זוכר ששאלתי בעבר לגבי הוואטס-אפ? רשמתי כאן שאני מסתכלת בתמונה של המטפלת שלי...(ולא מתי הייתה מחוברת, רק בתמונה) שמתי לב, שמתי שהיא משנה את התמונה לתמונה של חיית המחמד שלה, או לאיזשהיא תמונה בנאלית אחרת במקום לתמונה שלה. מיד יש לי צורך לשלוח לה מייל או SMS ...כאילו אני מרגישה שהיא "נעלמה" לי... זה גם קשור לקביעות אובייקט? או דווקא לסוג של חרדת נטישה?

היא תוהה מה קרה פתאום?

איך זה בא לידי ביטוי? מהם משחקים? לדעתך הוא כבר נמתח?

מה זה אומר חוסר יכולת לתקשר?

בלעתי כמה כדורים.. לא הצלחתי. הוא אמר שאם יקרה שוב לא יקבל אותי יותר לטיפול. רק לי זה נשמע כמו: בפעם הבאה כדאי שתצליחי ?

כן. אני חושבת שזה לא מה שהיא מתכוונת גם לי היא אורמת שאם אפגע בעצמי היא לא תטפל בי. אני דווקא חושבת אחרת ממך, שזה בגלל שהיא דואגת לך...

לא רוצה יותר כלום. רק למות. הכל ככ דפוק. לא רואה סיבה להמשיך

מזדהה

נפגעתי מהערה של חברה. והבכי פשוט בלתי נשלט, וההערה אמורה להיות לטובתי.. רק מזכיר לי שוב ושוב כמה החיים שלי ד]וקים ולא ראוה תקווה. נמאס לי כבר.

גם היא נפגעה

מה? מיזו היא? החברה בכלל לא יודעת כלום

היה לי כיף בסופ"ש... נהניתי מהמזג אוויר, שלג (: ובכלל מחברות שהייתי איתן. אפילו החלקתי בשלג (שנה שעברה אגב זכורה לי לא בטוב, עם הסערה וכל הבעיות הנלוות.., אז הייתה לי חוויה מתקנת)

להתמודד, לא לברוח. להישיר מבט, לבכות, להניח את הראש, להאמין, להתחיל להאמין. זה קשה להגיד פגעת בי, אבל אני פה כדי שנתקן את זה. זה קשה להתקרב, זה מפחיד, מבהיל אפילו, כשפוגעים בך ואתה לא מבין איך זה... כי זה טוב. טוב אמור להיות טוב. לא פוגע. ואם הוא פוגע, אז הוא לא יכול להיות טוב. ואם זה טוב באמת, אז זה יהיה רע יותר מהרע הרגיל, כי הוא טוב שהתהפך. איך זה שפסיכולוג טוב פוגע? איך זה שאיש זר וטוב שבא לעזור פוגע? איך זה שקרוב משפחה פוגע?. ואמרתי. והגעתי. ואגיע שוב. ודיברנו, ופתרנו. ויצר ההרס שקיים בי בעוצמה, התקטן לו מעט מעט מעט. הוא גאה בי. עד מאוד. גם אני. לרגע. רחל.

אודי, מה לא בסדר אצלי??? אני לא מצליחה "להחזיק" את הדמות של המטפל אצלי. מבחינתי, כשהוא לא לידי אז הוא מפסיק להתקיים. זה גורם לי למצוקה, ואז אני צריכה לדבר איתו בטלפון כדי להרגיש אותו עוד הפעם איתי. מבחינתו - זה ממש בסדר... ויש לי אותו וממנו, כמה שאני רק צריכה.... אבל מרגישה ככה כמו ילדה קטנה ולא כמו בן אדם בוגר. ואני בן אדם בוגר!!!! מה לא בסדר איתי? נטע.

שתסביר לעמליה...והכל יצא רע ומרושע, לא אמרתי שהיא אשמה במה שקרה לה..לא אמרתי שהיא פסיכוטית או משוגעת או לא יודעת מה....אני דואגת לה ולילדים....(יש לי רגישות מאוד גבוהה לילדים) אז יצא לי עקום ולא ממש הסברת אותי :( חבל, רק יצא רוע ממני ........... אני לא מתיימרת לתת עצות, ומצטערת שהגבתי....מרגישה רע שהגבתי כך וחבל שהעלית את ההודעה שלי אם לא התכוונת להגיב אליה או להסביר את כוונתי. מצטערת שהורסת. עמליה- לא יודעת איך להסביר לך שלא התכוונתי לפגוע בך בכלל ואל תשווי במחלות אחרות זה לא אותו הדבר.... מ.

יודעת שלא התכוונת לפגוע זה בסדר. הבעיה היא באמת שאי אפשר להשוות את זה לאף מחלה כי לא מקבליםצאת זה כמו מחלה אחרת. אבל הכאב והצער האלה באמת ממאירים. הודעתך לא היתה פוגענית או תוקפנית או בוטה אני מגיבה מהמקום של היאוש שלי.

אודי הי, ראית ? מעניין ,נכון ? מיכל החזיקה בתפקיד "המזכירה שלך" לגבי הודעות מיותמות של בנות .. מיכל הודיעה לפני זמן מה שהיא "מתפטרת" מהתפקיד.. לקבוצה יש צורך באיוש התפקיד, הגיעה נעמה שהחלה למלא תפקיד זה.. (עיין בהודעה שלמטה).. אודי, זה באמת מרתק מה שקורה פה.. זו הרי קבוצה וירטואלית.. מתרחשים בה למיטב הבנתי, מירב האלמנטים שמתרחשים בקבוצה... ואתה אודי.. הרי הפכת להיות " האבא האולטימטיבי" וואוו..עוצמות העברה, העברה נגדית, התנגדויות, תפקידים, "מקום" שייכות, תתי קבוצות ,ומה לא... אודי, אתה יודע ? זו התנסות מאוד מיוחדת עבורי.. פעם ראשונה שאני חברה בקבוצה וירטואלית.. הרגשות הן בעוצמה לא פחותה מאלו המתקיימים בקבוצה רגילה.. לפעמים אף בעוצמה רבה יותר... מעניין... אודי, מתי אתה מוציא ספר על/את הפורום ? אודי, אולי תעלה כאן שאלות מחקר, נענה עליהן ותפרסם גם פה.. אולי נוכל למצוא חוקיות מסוימת, נוכל לחזות לגבי פרופיל האנשים ? ואולי אף להשפיע .. אני מניחה שרבות מבין המשתתפות פה סובלות מהפרעת אישיות זו או אחרת... מעולם לא אובחנתי.. כשביקשתי את אימא צביה שתאבחן אותי, סירבה בתוקף, כששאלתי אותה מס' פעמים אם אני בורדרליין, ענתה, אני לא תופסת כך את בני האדם.. משהו כזה.. אף אחד לא אבחן אותי מעולם. אני קראתי את הסימפטומים המאפיינים את בעלי הפרעת אישיות גבולית, אני בטוחה !!! שאני בורדרליין לפי הסימפטומים שמופיעים.. אגב אודי, הצלחתי נכון לעכשיו לסיים חלק לא מבוטל מהמטלה שרודפת אותי... עכשיו אני קצת נחה פה בפורום :))) וחוצמזה, מתגעגעת אליך אודי, ולכולכם... וואו.. ממש בא לי שנעשה מפגש אמיתי אצלך בגילון.. כל אחת תיתן רמזים, שדרכם נגלה מי זו מהפורום .. זה יכול להיות מה זה מדליק... אודי, אולי אתה מרים את הכפפה ? שלך מקרוב-במבי שאוהבת בני אדם, שאוהבת את היקום..

היי במבי, מעניין מה שאת אומרת. את יודעת, הרגשתי את הצורך להזכיר לאודי בעיקר מתוך אשמה מסויימת. הגבתי להודעה ההיא של הילה, וברגע שהיא כבר לא אדומה אודי עלול לפספס אותה. אני מבינה ברמה מסויימת שאין כאן עניין של אשמה ממש וזה לא יוביל לשום מקום, אבל התחושה הראשונית שלי הייתה אשמה מכרסמת, שבגלל שפתחתי את הפה השתקתי והעלמתי את הילה. נראה לי שהעובדה שמיכל או אחרות מזכירות לפעמים לאודי הקלה עליי לעשות את זה גם, בלי להרגיש נוראית ומגעילה. חוץ מזה כתבתי כל מיני דברים שגרמת לי לחשוב עליהם, אבל הרגשתי שאולי מוטב שלא אומר אותם. אני קצת מבולבלת מהם. אבל תודה על המחשבות והרגישות כתמיד... והאהבה שופעת ממך, זה נעים. :) נעמה. (כל הכבוד על ההתקדמות במטלה!)

גם היא נכללת?

היי נעמה, אפשר לקרוא לך נאמוש?או נעמונת? או נעמי? די ממי מספיק עם הרגשות אשמה. עוצרים כאן. אני כל כך שמחה עליך ועל כל מי שמגיבה כאן לא פחות ואפילו יותר מאודי. אם במבי, (היי במבי! )הזכירה כל כך יפה טיפול קבוצתי, אז כל אחת בקבוצה היא מראה לשאר המשתתפות. היא גם וגם- גם מטפלת וגם מטופלת..... ועוד לבמבי.אני מאוד מקנאה בך שאת מוכנה להביא את הפגיעות והבלבול בצורה כל כך נוגעת ללב ופגיעה שזה מגייס את כולם. פשוט בא לי לחבק אותך בכל פעם שאני קוראת אותך. אני, נמאס לי להיות גיבורה רוצה להשיל מעליי את הרשמיות והאינטלקט. ועוד משהו שרוצה לשתף- נרשמתי להסבה ללימודי עבודה סוציאלית ואני מחכה שיזמנו אותי לראיון וזה מתמהמהה. זה כל כך קשה לי אני רוצה לדעת שקיבלו אותי. הרבה ציפיה ותקווה וייחול ו......מפחדת להתאכזב. כבר קשה לי לחכות..... וגם שנפגעתי היום מאוד מאוד. אני עם עודף משקל הייתי היום בבית של מטופל שלי(זה שיקום והעבודה בבית). אב המשפחה אמר לי את יכולה להרגיש בבית יש עוגה במקרר תרגישי בנח....... ואז הכנתי לי קפה הרתחתי מים ואכלתי מהעוגה לאט לאט....., אז נכנסה האם נעצה מבט ואמרהאני לא מרשה לעצמי לאכול עוגה. כל כך נפגעתי קמתי ואמרתי שלא בא לי לאכול ככה שנפגעתי.....ממש כל כך נפגעתי....... ירדו לי דמעות של כאב..... היא אמרה לא התכוונתי אמרתי על עצמי...... זה כל כך לא הרגיע אותי ובכלל המטופל שלי לא קם והלכתי משם במפח נפש...... כל כך נפגעתי...... (הנה העזתי להראות פגיעות). הילה

את יודעת, ראיתי איזה סרט וקראו שם למישהי נעמונת, ולמרות שבחיים בכלל לא קוראים לי נעמה זה נורא ריגש אותי... רק בשנים האחרונות הכרתי אנשים שרוצים לקרוא לי בשם חיבה, עד עכשיו בכלל לא הכרתי משהו כזה. זה נעים ומבלבל גם יחד. עוגה בטעם של דמעות, זה סיפור עצוב על חוסר רגישות של אנשים... שולחת חיבוק חזק ששם פס על העולם. :) נעמה.

הי נשמה, לא יצא לי לכתוב כאן בזמן האחרון, קצת רע לי (חרדות קשות ואגרסיות פנימיות) ואני מרגישה שקצת אבד לי הקול פה, אבל אולי הוא יחזור. הנה כבר פתח קטן. ואגב, אני סקרנית מאד לדעת איזה תפקיד ייעדת לי בקבוצה :-), ובכלל מה את יודעת על תהליכים והתנהלות בקבוצה. תקשיבי, גם אני חושבת על עצמי שאני בורדרליין קשה ועוד כל מיני דברים (גם אני לא קיבלתי אבחנה רשמית מעולם), ומניחה שעוד כמה בנות כאן יגידו כך על עצמן או שהן קיבלו 'כותרת' כזאת. ונראה לי שכבני אדם יש ביננו קווי דימיון, אבל תראי, תראי כמה שוני. כמה ייחוד בכל אחת. לכל אחת סיפור משלה ורק שלה. קווי אופי משלה. זה לא אומר כלום לשים בשק אחד תחת כותרת אחת. כלום ומאום. כך אני חושבת. וחצמזה, רובנו בטיפול, ושם משתנים דברים... כותבת את ההודעה עם חתולה על המקלדת שמאד עוזרת לי. אהיה ליד מחשב רק מאוחר, מקווה שעוד אראה פעילות בפורום, ואולי אף לשתף שוב. להת' בינתיים (כמעט ורשמתי את שמי האמיתי) סוריקטה

חייבת לחזק את החלק הבריא לפני הפגישה רועדת כולי פיזית ובפנים הכל סוער היינו אמורות לדבר בטלפון - עוגן . היא רשמה לעצמה וכנראה שכחה קורה אנושי .התקשרתי לא הבינה מי מדבר גם שאמרתי את שמי אמרתי לא חשוב נדבר בxוסגרתי . התפרקתי מרגישה דחוייה לא ניראת שקופה .היא חזרה אלי הבינה לא אפשרתי שיחה החלק הזה הכועס סגר כמו תמיד ננעלתי . אודי יודעת בחלק הבריא שזה הכי אנושי לא מצליחה להאסף רועדת פיזית בטרוף מרגישה שמתפרקת . אסור לי להכנס לאן שהם לוקחים אותי אחרת זה שוב שבועות של כעס תסכול וסגירה . אודי תזכיר להם שזה בסדר ואנושי ושהיא שם עבוריינו בבקשה ... לא לקנות שחיכו כל השבוע לשמוע אותה .כאוס מטורף

היי אביב, ממש סופה בתוכך. וכל כך מובן, ויחד עם זאת חושבת כמו שאת יודעת עמוק בפנים - שהיא שם בשבילך, על אנושיותה המבאסת לפעמים וגם על הרצון שלה לתקן את הפשלות, לעזור ולחזור אלייך ישר כשהיא מבינה. פתאום חשבתי על הכינוי שלך, על ההפשרה שבאביב, שוך הסערות... נעמה.

מדבריה הבנתי או שאולי היא אפילו אמרה במפורש :שלא אוכל לקבל ממנה את מה שאני רוצה... או שהיא לא יכולה לתת לי את מה שאני מבקשת... הייתי בתוך עצמי כשהיא דיברה כך שלא ממש הקשבתי. אבל באותו הרגע גם הבנתי שאין לי מה לחפש אצלה ויותר מזה התביישתי מכך שהתבזתי מולה כל תקופת הכרותנו בניסיון להשיג את מבוקשי... סליחה, לא יכולת לציין את הפרט "השולי" הזה ביום הכרותנו?

הקור הקפיא אותי את המלים שלי את הקול שלי את.הרגשות שלי את הרצונות שלי את הפחדים שלי את הזכרונות שלי הקור הקפיא את הזמן את היום ואת הלילה את האור ואת החחשכה הקור הקפיא את האנשים שלבשו שכבות כדי להסתיר את החום שהיה פעם חיים בתוך גוף שקפא בזמן את המבט שראה פעם אופק ועכשיו בוהה מביט נכחה אל עוד יום שקפא

אודי, האם התגובה שלי לבת שבע הייתה לא בסדר? אולי לא הבנתי אותה כראוי? אני מתייסרת שעניתי לה להודעה. אולי אם לא הייתי עונה...חבל שעניתי לה, חבל.. אני מרגישה לא בסדר.....

בת שבע כתבה ודי חשפה את עצמה אחר כך אודי שינה את הכתוב תרגעי תנשמי ו....את לא אשמה בכלום !!!!!!!!!!!!! תפסיקי לייסר את עצמך לא מספיק שפגעו בנו עיוותו אותנו ככה שישר אנחנו אשמות . בת שבע אדם בוגר והיא החליטה מתוך הפחדים החששות והקשיים שלה את הדרך ששומרת עלייה .

אני בת 32 אמא לשניים וכבר 7 שנים סובלת מהפרעות חרדה קשות. חרדות ממחלת הסרטן. אני לא אספר כמה בדיקות עברתי לגבי איבר כזה או אחר. כרגע נמצאת במצב קשה מאוד שגרם לחוסר תפקוד בסיסי בבית ובעבודה. הכל התחיל לפני שבוע וחצי ודימום מהרקטום. לאחר בדיקה אצל כירורג אבחן צניחת טחורים ונתן הפניה לקשירה. אחרי יומיים כשהדימומים המשיכו פניתי לכירורג אחר שאמר שיש צורך בקולונוסקופיה כדי לשלול גידולים והפנה אותי לרופא גסטרו. בבדיקת גסטרו בוצע רקטוסקופיה תקינה חוץ מהטחורים. אך עדיין אמר שהכל יכול להיות ונתן הפניה לקולונוסקופיה. מה שקרה מאותו יום זה קשה לתאר במילים. יומיים עצירות מוחלטת. התחלתי להשתנש בנרות ותרופות משלשלות. הפסקתי לאכול ונכון להיום אני כבר 7 ימים ללא מזון בכלל. פשוט לא מסוגלת. רצון קבוע להתרוקן ללא יציאה או יציאה רירית. מאז הייתי אצל אין ספור רופאים שמסברים שלא מתפתחים תופעות של גידול במעי תוך שבוע ימים ושזה תהליך שלוקח זמן. בימים האלה כבר אבחנתי אצלי גידול במעי בדרגה האחרונה, חסימת מעי.וכו' אני כבר לא יודעת מה לעשות. לא מבסיקה לבכות ולא מסוגלת לבצע אפילו פעולות בסיסיות בבית. שוכבת במיטה ובוכה או קוראת כל מיני כתבות על סרטן מעי. האם התופעות שתיארתי יכולות להיות על רקע מצבי הנפשי? אני מטופלת בויפאקס 150 xr וכמו שהמצב שלי מראה, התרופה לא יעילה בכלל. בבקשה תעזרו לי, תנו לי כיוון. תודה רבה

היי לכולם/ן, החורף כאן ומביא איתו חוויות כל מיני...... חשבתי אולי יבוא לכם לשתף בסיפורי שלג/חורף? בכל שאת לא כל יום ולא בכל שנה יש לנו שלג..... וחורף סוער שכזה. אני רוצה לספר מה שקרה לי דווקא בטיפול של יום חמישי.הגעתי לפגישה במצב רוח מחורבן. יש בקליניקה שלו עוד פסיכולוגית שעובדת .היא נחמדה ועובדת עם ילדים והפעם ממש הרעישו וזה הפריע לנו להתרכז.בסוף הפגישה פתאום נפל החשמל.וכאן זה היה ממש דרמטי......;)))))) כי הוא פתח את הדלת ופסיכולוגית השניה גם יצאה.התברר שהמטופלת שבאה אחרי שהיא נערה צעירה היתה בשרותים והוא התחיל לשאול אותה אם היא בסדר...... ופתאום הפסיכולוגית עם הילדים טיפלה בזוג שנכנסו והגבר לא הפסיק להגיד הערות סקסיסטיות כמה הוא רומנטי בנרות ועוד כאלו. אבל כשהגעתי הביתה בכיתי מתסכול וכשבאתי היום אמרתי לו שפליז פליז כבר תהיה לנו קליניקה שהיא רק שלנו וכמה אני שונאת שרואים אותי. אז הוא התחיל מזה שאין סטרילי במאה אחוז..... טוב הבנתם...... באמת אשמח לשמוע חוויות שלכם הילה

הילה את חמודה ולא רוצה להשאיר אותך בקור לבד. האמת שימים ממש סוערים בהתאם למזג האויר בחוץ והחוויה היום עם המטפלת השאירה אותי כל כך מתוסכלת שאין לי מילים . אז רק שתדעי שקראתי אותך .ועוד דבר ברור שיש לך מלא מלא שקים של תכונות טובות .וזה ברור שהפגיעה הזו הותירה אותך פגועה מחוספסת צינית קשה לא בוטחת ועוד אז מה ..את מטפלת בעצמך ומתקנת ומשנה ...ראית איך מתחת לשלג צומחת רקפת ..רקפת יפה ככה גם את . וד.א רואים כאן גם את החלקים היפים שלך ...

בבוקר קמתי למראה שלג לבן ויפה... אמנם גרה על כביש ראשי ופילסו כאן כל הזמן, אבל יצאתי לסיבוב קצר לבד. בהתחלה אמרתי לעצמי שזה בסדר שאני לבד ולא קרה כלום, רציתי שמישו יצלם אותי ולא ככ היה לי נעים לבקש וגם לא היו הרבה אנשים בחוץ. נהיה לי קצת עצוב פתאום, אחרי שרגע קודם חשבתי שלא נורא לטייל לבד, ואז מצאתי את עצמי מזמזמת את השיר "שנינו יחד תחת מטריה אחת" ותהיתי איך דווקא זה קפץ לי לראש. יותר מאוחר ביום, יצאתי עם חברות לסיבוב (לא ידעתי אם יהיה לי עם ואם הן ירצו), ושמחתי כ"כ. אפילו ביקשנו מילדים את מה שהם החליקו עליו (מעין גלשן..) והתגלשתי (: זוכרת שמישי סיפרה על הפסקת חשמל שהייתה לה בטיפול, אולי במבי, זו היית את? מצטערת שלא זוכרת מי זו הייתה. חשבתי אז שגם אני הייתי רוצה משהו בסגנון. ובאמת לא ככ נעים לראות מטופלים אחרים, ולפעמים קורים דברים שלא בשליטה של אף אחד.

הילוש, אענה לך כבר כאן. :) הפסקת חשמל בקליניקה משותפת זו דרמה ממש פואטית לפגישה טיפולית. אנשים שכלום והרבה מחברים ביניהם פתאום תקועים יחד בחוסר אונים קל. לא היו לי חוויות חורף עם המטפלת, אבל כאן בבית הגשם והברד ניתכו בעוצמה שהעירה אותי וממש התרגשתי לשמוע. החתולה האהובה שלי קצת נבהלה, אבל באה לקבל ליטופי הרגעה. יש לי גם מגפי גומי, ואני נהנית ללכת בכוונה דרך השלוליות. כתבתי לגילת בעץ השמח (זה כבר היה למטה מדי אז לא התפרסם) שאני לא מבינה למה אנשים לא אוהבים חורף. זו עונה כל כך מלאת חיות ותנועה! והאוויר, נשימה אחת מעוררת את כל הריאות. אני אדם-של-חורף. נעמה.

הפגיעה הותירה אותך מחוספסת קשה ומפחדת לתת אמון..... כל מילה. מקווה שתהיה הקלה. הילה

היי חנה. מה שלומך? בבוקר היית מבואסת והצלחת בעצמך ליצור שינוי. בסוף היום כבר טיילת עם חברות והיה לך כייף! הצלחת לייצר חוויה טובה עבורך. קראתי אחר כך שדברים לא הלכו וזה מבאס. יום טוב! הילה

היי נעמה. איזה כייף לקרוא שהחורף מיטיב איתך. משהו באיך שאת מתארת מדויק כל כך את הרגשתך.... שנראה לי שאני ממש שם

היי אודי. אתה יודע שרק עכשיו התפניתי לשמוע את השיר שהקדשת לי???? אני יושבת כאן בעבודה במשמרת שישבת ומקשיבה לשיר שהקדשת לי. מתנגן זה מילים מלטפות all you need is love..... ואז love love love love ..... פתחתי כאן את המחשב ואני רואה את התמונה שלך ואתה מחייך. אני אומרת לעצמי הנה אודי מחייך אליי והכל ממש בסדר. האבא המאמץ שלי אמר לי היום לפני שיצאתי מהפגישה אחרי שהוא דיבר אליי מילים רכות והחזיק לי את היד ברכות....וביקש שאני לא יאסוף חוויות שליליות שאני ינסה להחזיק את הפגישה שלנו. נראה לי שנרגעתי שאני פחות דרוכה....... ועוד משהו,אתה יודע שדיברתי עם חברה שלי על זה שאנשים נפגעים ממני, ואז היא אמרה לי את כזאת נשמה וכזאת טובה שאם תתנצלי מייד יסלחו לך .זה כל כך הרגיע אותי שהיא אמרה את זה. אני אוהבת להיטיב ועשיתי דברים מדהימים בחיים שלי. למשל, אתה יודע שהייתי יושבת עם חולים עם בעיות בריאות קשות במחלקות פנימיות וטיפלתי בחולים שממש נפטרו לי בידיים. כאילו החלק הזה שמיטיב לא בא לידי ביטוי כל כך כאן. וכבר שנים שאני עושה שבתות עם אוכלוסיות מיוחדות.שרה איתם שבת שלום, ומדליקים נרות ויושבת ומדברת איתם וסיפור ועוד ועוד........ לא יודעת אולי הצד הזה שלי לא בא לידיי ביטוי כאן. ויש הקלה יש הקלה....... שימשיך..... לנעמה,היי:) רק עכשיו ראיתי את ההודעה שכתבת לי בעץ השמח. איזה שאלה מתוקה שאלת אותי????? איזה כינוי חיבה אני אוהבת? אהההההממממממ....... אולי הילוש??? גם השם האמיתי שלי הולך טוב עם ווש (שורוק) בסוף. אני במשמרת עכשיו והייתי צריכה ללכת לעוד בית יצאתי והתחיל גשם התחתי ללכת והייתי שקועה במחשבות..... פתאום הגשם התחזק והתחזק רצתי בשלוליות ואחרי זה התחיל ברד ודפק לי על המטריה בום בום בום!!!! ואז התחלתי לרוץ בין גושי ברד שהצליפו הגעתי רטובה והתחלתי לצחוק בהנאה.... איך אצלך איך בגשם? בחורף? הילה

שמטופל מנסה להרוג את המטפל?

כולם חושבים שהם יודעםי יותר יותר טוב ממני להמ אני מסוגלת??? להמ מיכל אומרת אודי תסביר לה כאיול שאני לא מבינה? אינ לא פסיכוטית לרגע לא איבדתי את השפיות או את בוןח המציאות. האם.היו נותנים תאמא חולת סרטן לבלות עם הילדים שלה??? האם אני בחרתי להאנס מספר פעמים לעבור אונס קבוצתי ברוטלי ולהציל את עצמי בעזרת דיסוציאצהי??? ועעשיו כל הקולות האלה בפנים וקירות אטומים ויאוש תהומי

מתוקה אף אחד לא חושב שהוא יודע יותר טוב ממך אבל ברור שקשה לך שהדיסוציאציות מנצחות כרגע עצוב לי כל כך לקרוא אותך וכל כך מבינה . מבינה את ההרגשה הזו שלא מספיק שסבלת ועברת את עוד צריכה להצדיק את עצמך להסביר שאת לא אשמה!!!! במי שאת ובמה שקורה לך . מיכ לא התכוונה לפגוע היא דואגת לך ואני מרשה לעצמי לדבר בשמה כי ידעתי שזה יפגע בך כשקראתי את זה ובאותה שנייה הבנתי גם את חוסר האונים של מיכ מולך . עמלייה יקרה הילדים יודעים שאת אוהבת אותם הם יודעים תני לעצמך את הזמן לחזור לעצמך לגרש קצת את השדים שנכפו עלייך. איתך יקרה באמת באמת מבינה

היי אודי, רק רציתי להזכיר, לפני שתלך, את הילה שביקשה שתחזור אליה (בהודעה משלישי על הודעה מכמה ימים לפני כן). מקווה שלא פספסתי... ועל הדרך לאחל סוף שבוע קריר מבחוץ וחמים ונעים מבפנים. תודה לך אודי, בכל מיני רמות, נעמה.

אני פוחדת מההודהע שלך שתגיע תכף לברך את כולם בסוף שבעו רגוע אז ארגיש איך הכל נסגר בסוף השבוע כןא אפשר להרגיש כל חלקיק שנייה הזןמ קופא הילוכם של החוסים איטי מהרגיל הצוות מצומצם. התחושה שלא מכבדםי את הרצון שלי מאוד קשה לי אני מנסה לא להכנס לסרטים פרנואידים של קונספירציות נגדי של הצוות ובן הזוג שיל, אני ממש אל שם. אני חושתב שאפשר היה לכבד את הרצןו שלי. אינ רוהצ לומר לך תודה שאתה כאן. תודה שאתה ולבקש שתשלח לי מילים מחזקות שישארו איתי לסוף השבוע

אמש העליתי הודעה לאחר שלקחתי כדור שינה מהסוג שמסמם, stilnox, כשלקוחים אותה מרגישים כמו שיכורים, היינו, אומרים דברים שב'שפיות' לא היו אומרים, ואחר כך לא זוכרים כלום. בבוקר התחלחתי כשקראתי אותה. אודי הואיל בטובו לצנזר אותה. אך זה לא מתפקידו לצנזר הודעות של גולשים שהם כתבו אותם בצורה לא מודעת. הכותבים אמורים להיות אחראיים על מה שהם כותבים. והיות, ואין לי כל בטחון שמקרה כזה לא ישנה, (אם כי אני בדרך כלל לוקחת כדור שינה מסוג אחר שאין להם כזו השפעה bondramin), אני לא רוצה לקחת סכון, ולכן בקשתי מאודי ומהנהלת 'רופאים' לחסום אותי לחלוטין, כדי שדבר כזה לא ישנה שוב. לא יודעת אם יתאפשר לחסום אותי, אך אודי לא יעלה יותר הודעות שלי. תודה לכולכם, מאחלת המון הצלחה וברכה לכולם. מתנצלת בפני מי שנפגע ממני. יתכן וכאשר אהיה בטוחה שאני 'בשליטה' אחזור באיזה שהוא שלב. בוודאי אתגעגע. שאו ברכה.

אין צורך להיות קיצוניים, את משמעותית ויש לך מקום פה...אודי פה, משגיח, שומר וזה כן תפקידו להחליט מה לפרסם ומה לא, אל תלכי, חבל, מיכל

קראתי את הודעתך ההיא, שנחרדת ממנה, לפני שאודי צנזר. בתחילה היא הופיעה בשלמותה... לא מצליחה להבין מה כל כך החריד את מנוחת נפשך בתוכן ההודעה ההיא, אך מבינה שהתוכן ובודאי הידיעה שהיית בקונטרול מופחת זעזע וטלטל אותך... מתישהו שאלת את אודי אם נכון הוא שמזמן שנכנסת לפורום, הפורום שינה פניו ללא היכר (?) לא זוכרת כל כך את הניסוח , אך כמדומתני שזו פחות או יותר היתה השאלה.. אני לא חושבת שהפורום שינה פניו ב 180 מעלות. לא !! אני גם לא חושבת שמאז שהגעת חברי הפורום נהיו עצמאים יותר... לא !! כשקראתי בזמנו את שאלתך ,תהיתי על הצורך הנרקיסיסטי העצום..הרעב שלך..הנחתי הנחות שונות, אך נעזוב זאת כרגע.. רוצה לומר לך שקול ייחודי בהחלט אני שומעת אצלך.. אוהבת את ההומור, השנינות וזווית ההתבוננות שלך שכל כך שונה משלי..אני מקשיבה לקול שלך בתשומת לב מרובה..מנסה להוסיף דרכי התבוננות נוספות.. זוכרת, שכשקראתי את ההודעה שלך בדבר קושי מסוים שאיתו הולכים למטפל, מפתחים תלות שהופכת לבעיה נוספת (לדברייך) והתיאור שלך :"שתיים במחיר אחד" צחקתי בקול כשקראתי.. אהבתי את עוגת השוקולד שלך לעמליה, ובכלל את האיכפתיות הפשוטה שזורמת ממך.. מקווה שתמשיכי להיות חלק פעיל בפורום... מקווה שהבהלה/החרדה ועוד מטעמים כאלו ,לא ימנעו ממך את הכתיבה פה.. איתך-במבי.

בת שבע אפשר לשמור על עצמך ואולי אפילו כדאי בלי לברוח לגמרי החיים לא שחור ולבן ...

ענף לעץ השמח... הגיע? אבד? תודה...

מסובך לפעמים לכתוב מהפלא'. . אז בכלל לא דיברתי איתה, בפגישה היום אמרה שהיא תחשוב עליי אבל אני רציתי אותה.. ועכשיו לא אתקשר שוב, אני לא אמורה להתקשר סתם... ועצוב לי, אני רוצה אותה ):

אוהבת שלג אבל גם מפחדת... היום בכיתי אצלה שלא רוצה להיות לבד... שתהיה שבת שלום לבנה וחמימה. אני רוצה להתקשר אליה ולומר לה שאני אוהבת אותה

חנה, שולחת לך קצת חום, מקווה שהוא יכול להגיע. יש כל מיני דרכים להתחמם, אפשר לשבת ליד תנור שהוא מחמם מבחוץ, או להתכסות בשמיכה. ואולי הכי טוב, חום כזה של מבפנים, כמו לשתות כוס תה שבהדרגה מחממת את כל הצינורות בפנים. חשבתי עכשיו על זה, שכך או אחרת, כשקר בחוץ, צריך להשתמש במשהו מבחוץ כדי להתחמם. שבת חמימה ולבנה גם לך

מפוחדת לא מאוזנת תלושה היה יום לא פשוט מורכב קורס השתלמות בעבודתי שאני עושה מלא מוקשים וטריגרים התנתקתי .. אף אחד לא מבין את פשר ההתנהגות של ילדה בת חמש בצחוק האם לקחת את הרטאלין הם רוצים מקום לא יכולה יותר לעצור אותם הם רוצים לספר לכולם איפה אביב הבוגרת הבריאה ששולטת בחייה רוצה את החיים שלי חזרה ....

כהמ כאלה כבר כתבתי? לא נותנםי לי להחלטי לא הצחלתי לשכענ אבל הילדםי יכולים לבקר לא רוהצ שיגיעו לבית משוגעםי בכיתי ביקשית מבעלי אבל הם שכנוע אותו שלא כדאי אל רוהצ להיות פה יותר אינ כועסת שלקוח לי את החושפ להחליט ואין לי איך להוציא את הזםע אני יכוהל לצאת הז לא מסוכן אני רוהצ הביתה

יודעת שאת רוצה הביתה, ברור שתרצי. אך כדי שזה יקרה את צריכה להיות מספיק חזקה בשביל עצמך כדי שתוכלי להיות בשביל אחרים.. מבינה? אדם לא יכול לתת לאחרים מעצמו אם אין לו לתת לעצמו קודם כל!! הם צריכים אמא שיוכלו להשען עליה, האם נראה לך שהם יכולים? מצטערת שזה נשמע קצת תוקפני אבל צריך לחשוב על הילדים וכמובן שעלייך! את חשובה!!!!! אם את רוצה הביתה תצטרכי להתאמץ קצת להראות שאכפת לך מעצמך...הם צריכים אמא חזקה. הלוואי שתוכלי לראות את זה ולהצליח..בהצלחה, איתך, מיכל נ.ב. מכירה את הספר "הלו הלו אבא?" אז אולי המשאלה שלו היא שתביאי לו את "אמא"...כמו שהאב אומר לבנו בסוף הסיפור...אמא במלוא מובן המילה. בהצלחה..סליחה אם נשמע נוקב מידיי.

אני כל כך מתאמצת ויכולה להיות אמא. אני מתאמצת ומשתדלת וממשיהכ עם הנסיונות לא מוותרת כל שעה. לא מתנגדת עושה כל מה שאומרים... והמילה זמן היא ארוכה מדי ותהליך זה משהו שאין לו זמן יעד. אמא יכולה להיות גם חלשה ולהתכרבל במיטה עם הילדים.

שאת מתאמצת ושאת אמא טובה, אך כרגע במצבך זה בלתי אפשרי... ילד צריך אמא מתפקדת כאמא ולא אמא מתה או במיטה, ילד לא צריך לנחם את אימו במיטה כי היא מדוכאת...ואל תבלבלי בין התפקידים של "התכרבלות" כי מכירה את הסרט הזה וזה ממש לא לטובת הילד!!!!!! סליחה, זו דעתי.

מוכן להסביר לה? אי אפשר אמא במיטה זה לא עובד ככה :(

זה אני עמומה המומה אילמת לנוכח התוהו הזה שנקרא חיים. לא אוהבת מילים אני לא יודעת אותן ואולי גם לא אותי ואת הדבר הזה שנקרא חיים. אבל אם צריך קריאת כיוון- אז זה באיזור של פחד, חרדה, עצב, ייאוש-אבל כבר לא מוחלט! התקרבתי?

ישנו אדם שנותן לי מעצותיו ללא כל תשלום, הוא אדם מקצועי ומאד נערך, ואני מאד מוקירה לו את זה, תמיד מוכן לענות ולעזור, מתלבטת אם לשלוח מתנה או המחאה, מה יהיה נערך יותר

היי, אולי מכתב תודה יפה? לדעתי עדיף משהו פשוט וצנוע.. אני חושבת שדווקא מתנה שהיא מאוד יוקרתית ומכובדת תיתן הרגשה כזו של ניצול, מחוייבות או אולי התפרסות (?),ולא חושבת שזה מותאם. בת שבע, קצת התרשמתי ממך מהכתיבה בפורום , שאת (כמו שאמרת) מאוד מעריכה גברים חזקים\אסרטיבים\מוצלחים ..גם שאלת כמה פעמים "מדוע איך גברים כאן בפורום?" כאילו חשובה לך הנוכחות שלהם.. במובן מסוים, אני קצת רוצה להיות כמוך בקטע הזה! את יודעת?

זו לא התרפסות, התרפסות זה לפני לא אחרי יש לי הכרת הטוב, אני שונאת ניצול, הבן אדם לא חייב לי מאומה, הוא עושה זאת מתוך קשר חברי אתי, פעם כבר נתתי משהו די גדול, אך נודע לי שלא כל כך שימושי עבורו. אדם בקליבר שלו, מוכן תמיד לענות לי, להיות שם כשאני צריכה אותו, אני מעריכה זאת אין קץ, גם אם אני פונה אליו בממוצע של פעמיים בשנה! עצם העובדה שאני יודעת שהוא שם בעניינים שהוא מומחה שלהם, בכל הארץ, היא כבר טובה עבורי. אני אוהבת מוכשרים לא רק אצל גברים, יש לי בעיה עם זה, אנשים שאין להם מספיק כשרון ושכל עולים לי על העצבים, ואני צריכה להתגבר על עצמי. אולי זו הבעיה שלי עם מטפלים, מעטים מהם אני רואה שהם ממש מוכשרים, שהם יכולים לתרום מעבר לדקלום של מה שהם למדו או קראו במאמר. ראיתי אצל מטפלים איזה כמה 'מנטרות' שהם חוזרים עליהם, כן שייך לא שייך, אלו המנטרות, מהר מאד אני עולה עליהם, ומבינה בדיוק את הלך מחשבתם. ואני מאד מאד מעריכה ומוקירה למי שמוכן לעזור לי כאשר אני צריכה, זה לא בא אצלי כמובן מאליו, וחשוב לי שהערכה הזו תהיה מובעת. במקום לשלוח כסף, אשלח לו סידור פירות משהו גרנדיוזי, מקוה שזה יענה על מה שהם אוהבים שם

שלא מסוגלת לקרוא אתכן...עמוס לי מדיי....רק שתדעו שאתכן. מיכל

יש תקופות כאלה הכי חשוב שתישמרי על עצמך . איתך

פעם יכולתי יותר פה...עניתי לאחרים, הסבתי את תשומת ליבך לאחרים וכו'...בזמן האחרון קשה לי עם העומס הרגשי שנמצא גם פה וגם בתוכי...במיוחד שלא התראינו שלושה שבועות כמעט, והכל בהודעות כאלה ושיחה אחת הייתה, הסכימה לשוחח....אוףףףףףףףףףף הלוואי שכבר נמצא זמן...כשאני כבר יכולה אז היא לא...כמו חתול ועכבר..ואודי, הצפתי אותה שוב וכאילו לא ממש אכפת לה שהצפתי היא ממשיכה לענות ולשלוח אפילו חייכנים...אפילו שאני כבר ממש מעצבנת ואם מישהו אחר היה ככה שולח אליי אולי לא הייתה לי סבלנות כזו.....היא מיוחדת, מצחיקה שכמותה.

עוררת את סקרנותי. למה כוונתך שאחשוב מדוע הדימוי מעולם הילדים? מה המחשבה שחלפה בראשך?

היי, זוכרת שכתבתי לך פעם על כך שאת מאוד מזכירה לי אותי... בטיפול שלי, אני הרבה פעמים מביעה את עצמי מול המטפלת בדימויים ילדותיים, מתנות ילדותיות, ומכתבים וציורים ילדותיים. ואני מאמינה (למרות שלא שוחחתי עם המטפלת על כך) שזה בא ללמד משהו עליי ועל הקשר עם המטפלת, ומה שהיא מייצגת בשבילי... כשאת משתמשת בדימוי של "בועות סבון של ילדים" בהקשר לטיפול ואליה. אולי (ושוב, רק אולי) זה בא ללמד משהוא על עצמך, על מה שהקשר שלכן מייצג בעינייך ומה שאת מרגישה מולה... אני חושבת שזה חומר חשוב לטיפול וגם אצלי, אני מקווה לפתוח את זה בטיפול למרות הקושי.. אבל, שוב, ייתכן שאני לא בכיוון ופשוט מדברת על עצמי ומשליכה זאת עלייך...

בכנות עם עצמי, אני מרגישה שאני רוצה שהיא תקרא אותי, ושתבין אותי ללא מילים. יכול להיות שיש פה משאלה שאם לא נעשתה בעבר לפחות שתעשה עכשיו כשאני נחשפת בעצמי. הנה הגעתי לטיפול שבו למעשה אני לא פותחת שום דבר בחדר אבל פותחת אינסוף חדרים סגורים לעצמי ואני רוצה שהיא תוציא את זה ממני... אבל כל פגישה מסתיימת בכך שאני יוצאת מתוסכלת " מה את לא רואה?" " ואיך זה שאת לא מבינה לבד.." "קשה לי להגיד במילים" "תקחי את החוויה הזו ממני..." חבל שאפילו את זה אני לא יכולה לומר לה...

את חושבת שהיא באמת לא יודעת? שאין לה השערה? אולי את לא מדברת במילים, אבל בהתנהגות\אולי בתנועת גוף.. גולם, את בטוח מדברת איכשהוא! אולי תנסי לדבר על הקושי לדבר, זה פתח לדבר על הדבר עצמו...

עד שתהיי מסוגלת לדבר היא לא תראה בעצמה גם אז לא ראו תשברי את המחסום הזה יודעת שזה ממש קשה .

מגיבה כאן אבל מתייחסת לדברייך בכלל. למקום שהם פוגשים אצלי, כתבתי פה לא מזמן על זה שאני עושה שביתה, אולי אנחנו דומות בזה. אז, קחי אם מתאים לך, מה שמתאים לך. אני יעזר בציטוט בשביל מה שרציתי להגיד לי/לך . "לפעמים, מה שנראה כניעה הוא בכלל לא כניעה. זה קשור למה שקורה בלב שלנו. איך אנחנו רואים בבהירות את החיים ומקבלים אותם, ונאמנים להם, ככל שהם כואבים. כי הכאב של לא להיות נאמנים להם, הוא הרבה יותר גדול" (מתוך "הלוחש לסוסים" של ניקולס אוונס). גילת.

מיליון נקודות קצה ביום אחד. כל רגע ורגע בחירה מחודשת. לא לשבור הכל. לא לברוח. בחירות נכונות ועצובות עד אימה בכל פעם מחדש. סיוט.

כי למרות שאהת אומר יש מצבים שצירכים להיות ברורים מאוד אני לא מביהנ להמ אתה מתכוון כשאהת כותבאבל נראה לי שאת מצפה ממני למשהו שאיני יכול לתת. הדבר הזה נמצא אצלך ולא אצלי... ברורות לי מגבלות המדיה הזו, מה אהת חושב שאני מצהפ ממך ומהו הדבר הזה שנמאצ אצלי?

שא ת ה אומר ציפייה שלא ניתן למלא. אני מנסה לשאול את עצמי ציפייה למה? למי? אני מצפה.לך.כאן עם ההודעות שלי ואתה מגיע ובכך מתקיים הקשר בימים קבועים ובכללים שקבועים מראש. הציפייה הזו אם כך מתמלאת. ציפייה למה? בבית בני הצעיר מבקש תביאי לי משהו, אני שואלת מה והוא עונה תגידי לי מה יש,אומרת מה יש הוא או מר לא לא לא לא וחוזר ואומר תביאי לי משהו בסוף אני אומרת לו משהו זה כמו כלום. אולי ציפייה למשהו זה כמו ציפייה לכלום? כבר אמרו לי שאת.התהום אי אפשר למלא וזה עצוב. בפנטזיה מישהו מצליח להציל אותי מעצמי... עצוב שזה לא יכול להתקיים

סתם בא לי שתדעי כמה את משמעותית פה בפורום. כל כך שמחה שחזרת אלינו. את כל כך נבונה ומדייקת. שלך, נטע.

תודה רבה לך. וואו, כל כך ריגשת אותי. פתאום נעלמו לי מילים שמעבירות כמה זה נוגע, אבל אולי היעדרן מעביר בדיוק את זה... נעמה.

אני רוצה תשומת לב ואין לי כח לכתוב הרבה מילים ולהפעיל הרבה ומניפולציות אני רוצה אהבה אני רוצה לאהוב ולחבק ושוב לאהוב

ככה אפשר להגדיר אותי עם כל התוכניות שעלו על הנייר כדורםי נגד.בחילה והגףו המאוס הז ה שסרב שוב ושוב להכיל 12 נסיונות עד עכשיו כל שהע נעלם לי הקול מבכי והקאות אפילו לצאת אל יכולתי את כשלון תמותי כבר היא אורמת לי הגוף שלך רוהצ למות לנוח. מחר אדרוש שישחררו אותי שבבית אולי תהיה סביהב טובה יותר לנסות אין טעם שאשאר כאן יותר הילדםי שלי צריכים אותי. מחר ישחררו אותי אני אבקש ואבטיח שאמשיך לנסות. הם בטח יסכימו שאצא בשביל הילדםי נכון אודי?

אם משהו לא מצליח אפשר לנסות לשנות, לא? אולי להיות בבית יוציא אותי קצת.מעצמי. לשחק עם הקטנים לנהל.שיחות עם הגדולים אל תוך הלילה לבשל ביחד להיות ביחד ...אני יותר מדי זמן פה

הגבתי לך למטה וגם בשרשור של נטע אבל זה לא נקלט את טועה ביסוד של העניין כשאנחנו מדברים על מערכת יחסים מיוחדת בחדר טיפולים .זה כי קשר בן מטפל מטופל הוא ייחודי ומיוחד להם ורק להם . עם כל מטופל יהיה למטפל את הקשר המיוחד שלו . משום מה את מנסה לכוון לכוון רומנטי ונכון שיש מקרים בודדים של פגיעה מינית דרך אגב גם של מטפלות במטופלות שחוצים גבולות . רוב המקרים הקשר הוא בריא ומחלים ובעניין הכסף בבוקר הרחבתי לך על כך ואין לי כוחות לחזור אבל כמו שנטע כתבה לך לפי שלושה מטופלים ליום זה חמש עשרה ולא שישים . חוץ מזה שישנם מקרים בהם אותו מטופל נפגש פעמיים בשבוע או שלוש. מטפלים עושים גם הדרכות ושאר דברים כדי להתפרנס. אבל נשאלת השאלה החשובה יותר . מה זה ענייני כמטופלת כמה ולמה ואיך ..מה מעניין אותי חשבון הבנק שלו או איך הוא מתפרנס . אני אישית שמחה שיש לה עוד עיסוקים זה נותן ונטילציה טובה אני שמחה שיש לה עוד מטופלים זה אומר שהיא מקצועית ושאני לא יחידה ומיוחדת . איך חשבון הבנק שלה עושה או לא עושה אותה מטפלת טובה . את באמת מאמינה שאתמול שייצאתי מנותקת מתנדנדת שבקושי ירדתי את המדרגות ..אחרי שלקחתי אותה איתי למבוכי חיי .אחרי שהיא יישבה שם לידי עירסלה תמכה הייתה נוכחת יחד איתי בתוך הטראומה היא עושה סוויצ וסופרת את המצלצלים שהשארתי לה ..וואוו כמה שאת טועה . ברור שהיא לא יושבת כל היום וחושבת עלי או על מטופלים אחרים שלה אבל כן היא חושבת כי זה חלק מתהליך הטיפול וההתפתחות האישית שלה . אני אשתף אותך בדוגמא אחת בזמן המלחמה היא הייתה בחופש לחודש .כשלא יצרתי איתה קשר שבוע וחצי היא סימסה לי מה איתי איך אני מסתדרת ..פלא מופלא היא אנושית וחשבה עלי- סליחה על הציניות למקצוע הטיפול מביאים ארגז כלים אישי ..בתוכו האישיות והמורכבות של המטפל בלי אמפתייה מחשבה על השני רצון לעזור ועוד אי אפשר לטפל . כמו שכתבתי למיקה בעבר הנושא הזה חשוב לי כי ראיתי המון המון טיפולים נגמרים בגלל התחושות שאנו מביאים מהעבר שאף אחד לא באמת מוכן להיות שם עבוריינו . תראי את מיקה (סליחה מיקה שאני משתמש בך כדוגמא ) יכלה לאבד את הטיפול ואת המקום הזה שמישהו רוצה לעזור לה באמת מכל הלב . רק בגלל פחד. שוב בת שבע אפשר להבין את הדקויות האלה רק ואך ורק כשמתמסרים לגמרי לתהליך הטיפול ..בת שבע אני חושבת שאת כבר בשלה לזה . כדאי לך לנסות זה יתן לך כל כך הרבה שאת לא מתארת לעצמך כמה חרויות ומתנות תקבלי בדרך .

או קיי, אפשר לערוך סימפוזיון ובעצם אני לא יודעת מה הנושא כל כך. את עניין הכסף לא אני העליתי, להפך אני מחיתי כאשר העלו אותו. את היכולת של טיפול לעזור, היא ברורה גם לי. כל מה שאני חידדתי ואמרתי שהטיפול הוא אמצעי ולא מטרה, ולהיזהר לא להפוך את היוצרות, ועם כל הכבוד לטיפול ולמטפל מה שנעשה בחדר הטיפולים הוא לא השלכה של החיים 'בחוץ' במובן של מסירות, אהבה, קשר קרוב, ואני חושבת שלא פעם הקסם של הטיפול יכול לערבב את הגבולות ומתוך מה שנקרא כאן בפורום, בלי להזכיר שמות, זה בהחלט נראה שלא פעם הגבולות מטושטשים. דבר נוסף שאמרתי הוא שיש רואים בטיפול כחדר כושר לנפש, היינו לא מספיק לדעת מה צריכים לעשות אלא להתאמן שם ביחד עם המטפל, ואחרים מחפשים כיוון חשיבה, ואת האמון הם יעשו לבד

היי אביב ובת שבע, אביב, זה בסדר גמור שאת משתמשת בי כדוגמה. בת שבע, אי אפשר לטפל בלי שיהיה אכפת מהמטופל. מטופלים, אפילו הקשים והתלותיים שבהם, הם מספיק אינטליגנטים כדי לדעת מתי "עובדים עליהם". אז נכון, יש מניפולציות בטיפול, יש ציניות, יש כעסים... אבל אי אפשר להשפיע על בנאדם לטווח ארוך, ולגרום לו לשינוי, רק במניפולציות והעמדות פנים. חייב רגש אותנטי. נכון, יש מטפלים לא מקצועיים ורודפי בצע, ואצל מטפלים כאלו - בראיה לטווח רחוק, הטיפול הוא לא מוצלח, המטופל לא מרוצה ולא חש שינוי, ואז הטיפול נגמר כי אין ברירה אחרת.

היי בת שבע, לא ירדת לסוף דעתי - אין לי בעיה עם כך שפסיכולוגים רוצים וכמובן צריכים להתפרנס. אבל כן יש לי בעיה עם פסיכולוג שמונע אך ורק מהרצון שלו לעשות כסף. אי אפשר להשוות פסיכולוג לעובד היי טק או לרואה חשבון.... כמו כן, לפסיכולוג ממש אין 60 מטופלים בחודש... איך הגעת לחישוב ההזוי הזה??? אם לפסיכולוג יש 3 מטופלים ביום אז יש לו סה"כ 15 מטופלים. והפסיכולוג שלי מחוייב מאוד כלפי. הוא תמיד אומר שעבודת הפסיכולוג אינה מסתיימת כאשר המטופל עוזב את הקליניקה. הוא חושב עלי, מהרהר במה שהיה בפגישה, וזמין עבורי כל השבוע. כנראה שהוא באמת מיוחד. ואני מקווה שיש עוד כמותו. (אודי - היית מאמין שכך אחשוב ואדבר??? כנראה שמשהו באמת "זז" אצלי). נטע.

אם באי לטיפול פעם בשבוע זה יוצא 15 ולא 60!!! וזה גם המון! מלבד מה שיכולות להיות לו גם 5 מטופלות ליום וזה 25.

קשה לי לקרוא את כל התכתובות ..אבל ראיתי את ההודעה שלכן ואני רוצה לספר שפעם שאלתי אותה כמה מטופלים יש לה..אז היא אמרה שהיא לא יכולה לענות על השאלה הזו אבל היא אמרה שיש לה כמה שהיא יכולה להכיל :) ושלא תיקח מעבר למה שתוכל כי היא שומרת על עצמה..יפה נכון. אני יודעת שהיא מבוקשת...לא ממנה, פעם קצת רחרחתי אחריה היום כבר לא.

רציתי להיות פה קצת

למילים אין משמעות הן לא מבטאות את התחושות המתות. מה הן המילים? מילים אוסף של אותיות אחת ליד השניה שכביכול יש להן פירוש אך בעצם מי קבע מה עומד מאחוריהן אולי מילה אחת בעצם אומרת את השניה? והפירוש של זו הוא הפירוש של ההיא? מי קבע? הם? הן חסרות משמעות ריקות חלולות נבובות אטומות מילים מצטופפות יחד יחד ויוצרות עולם שלם של משפטים חסרי פשר מהות תכלית משפטים משפטים כך הם יורדים מטה מטה אל עבר התחתית מעורפל אפרורי חשיבה נעלמת בלי מילים מבוטאת בשקט בלחש באין שומע נקברות לבד דוממות שקט?

היי מימה אני כל כך מבינה את הסער שיש לך בפנים, את הרצון למושלמות, ואת ההאכזבה. לא בקשת את דעתי, אבל חשבתי לומר לך כמה טיפים מתוך נסיוני. 1. לא כדאי להרגיש שאנשים חייבים לנו, כי הם לא חייבים לנו! ברגע שלא תהיינה לנו דרישות מאנשים מעבר למה שהם באמת חייבים, גם האכזבות שלנו תפחתנה. 2. לקחת אחריות על מעשינו, לא לחפש להאשים את כל העולם ואשתו בדברים שקורים לנו, לחפש איפה אנחנו באותו עניין ובאותה פאשלה. 3. לשנות דברים לאט לאט, אי אפשר לכבוש את רומא ביום, להחליט על דברים קטנים של שינוי,וכאשר הם נכנסים להרגל להמשיך הלאה. 4. לא לחשוב שכולם נגדך. הם מקסימום לא בעדך, ולא מעוניינים לעשות בשבילך דברים, אבל הם לא נגדך. 5. למצות את האני שלך, בלי קשר לסובבים אותך, ההצלחה שלך, הדהירה שלך קדימה, הסיפוק שלך לא צריך להיות תלוי במעשה או מחדל כזה או אחר של הסובבים אותך, שוב קחי אחריות על החיים שלך, ותמצי את עצמך בלי כל קשר לסביבה שלך, נתנו או לא נתנו, איפשרו או לא, בלי לפזול לצדדים, תראי מה את יכולה להפיק הכי הרבה מעצמך ותעשי את זה, ואל תחכי לכתף של מישהו, ואל תחכו שהם יעשו לך את העבודה, אלא תעשי אותה בעצמך. 6. המון הצלחה

אני אשתדל.

אני רוצה לדבר איתה, אני לא מצליחה. זה מתסכל, זה מתיש ,זה מעייף, מכיר את הבועות סבון של הילדים? מישהו נושף קצת אויר נוצרת בועה ,הבועה עצמה מופתעת מהיותה בועה מחזיקה קצת מעמד ואז הבועה מתפוצצת. התעיפה להיות בועה...

תחשבי בבקשה למה את משתמשת בדימוי מעולם הילדים...

היא עצובה היא בודדה היאלא נראית האם קיימת? האם יש איש המסוגל לסבול את הישות הנעדרת? מדוע כך קרה מדוע לשם היא נפלה האם בגלל היותה יצור שלא נברא? האם אותן תחושות אינן אלא המצאה של ישות שאיש אינו רואה אותה? האם דבר לא קיים? האם ליבה לא פועם? האם מילותיה לא מגיעות ליעדן באוזניהן של אותן

והיה בסדר. אמרתי לה שנמאס לי לשנוא. היא איחלה לי בהצלחה. הייתה שיחה אנושית. אני אנסה לזכור את זה. אני ממש מתאמצת לעבור הלאה. ממש מנסה להעיף את מה ששלילי ולהכניס חיובי מעכשיו. לא צריך תוספות מיותרות של שליליות לחיים. להכניס מה שחיובי. אני מנסה.

כל הכבוד. מימה אני גאה בך .יודעת כמה זה קשה לך .מקווה יחד איתך שמספר הפסיעות יהיה גדול ממספר הנפילות .

בעולם הדימויים הפנימי שלי מדמם. שורות של דם זולגות על העור. זולגות מפתחים החוצה. טיפות נוחתות על הרצפה. ואף אחד לא רואה. אף אחד לא רואה שלמשל עכשיו ישבתי באוטובוס והשקפתי מהחלון ובנתיים זולג דם מהפצעים שפצעו אותי פצעי העבר. ואם מישהו יגש לשאול אותי איך מגיעים ממקום למקום או מה השעה אז הוא יראה בחורה מחייכת אינטיליגנטית ומנומסת שעונה לו. הוא לא יראה את כל הדם הזה. למרות שכבר הצטברה לי מעין שלולית מתחת לרגליים. זה מן דם בלתי נראה וזה מן פצע שלא מגליד משום מה וכמו שלא רואים את הדם גם לא רואים כמה מאמצים אנח משקיעה בניסיון 'לצאת מזה'. אנשים לא שמים לב לכלום. כי לא רואים כלום. לא רואים כלום. עולם פנימי זה דבר שאין אליו גישה. רק לי יש. לכן עליי להתאמץ יותר לעזור לי. אולי אני אנגב את הדם בעצמי.

מימה כאן יושבת איתך בשקט .שומעת את הכאב מרגישה את הבפנים הצובט .כשתרצי לשתף יותר אני כאן להקשיב .

היי מימה, רק לומר שהיה לי עצוב לקרוא ושנדמה לי שהיום גם אם לא ראיתי את נהרות הדם האלו, הצלחתי לראות טיפת דם גדולה ועגולה שיוצאת ממך. ועצוב לי עלייה ועל הרבות האחרות שלא רואים. נעמה.

אני רוצה להיות בהווה. איך?

שחוצה גבולות מקומות רעים

תזהרי רוני רק את יכולה לשמור על עצמך .היום זה באחריות שלך ואת יכולה .שימי לך גבולות ברורים .

קוראת את הודעותיכן בימים האחרונים ומתקשה למצוא את המילים.. כואב לי על מה שעברתן ומקווה בשבילכן את הטוב ביותר. לא מתיימרת כלל להבין מה עבר ועובר עליכן, רק אספר משו קטן, כל המטפלים שהייתי אצלם, גם אם לפגישה אחת שאלו אותי האם חוויתי איזו פגיעה או משהו. בכל אופן לי לא ידוע שום דבר, גם לא זוכרת כלום כמעט מהילדות שלי... חיבוק גדול ממני

גם אם זה רק כינוי, אני ממש אוהבת את השם שלך. למישהיא שמאוד מאוד אהבתי וחסרה לי קראו כך, ובכל פעם שאת כותבת בפורום...השם שלך, הוא חודר לי ללב.

לא נקלט . תודה יקרה וחיבוק חזרה

זה השם האמיתי שלי

היי אודי, הייתה שיחה עם המטפלת, ואני חוזרת לטיפול יש יום חדש, ושעה חדשה, ואני מקווה שגם גישה חדשה (שלי) היא אמרה שזה בסדר להתלבט לגבי הטיפול ולגביה, כל עוד אביא את זה לטיפול...ושקשה לה עם השתיקות שלי והפיצול.. ושאפשר לומר הכל, ומקסימום היא תשים לי גבול ושזה לגיטימי אודי, אתה יודע מה עוד היא אמרה? היא אמרה שהיא לא מוותרת עליי, סה"כ עושה לי "טיזינג" לפעמים.. היא מצחיקה אותי.. היא ממש חמודה!

חייכת אותי.

תזכרי את זה לפעם הבאה שתשכחי שהיא איתך

מממש שמחתי לקרוא את הודעתך. מרגיש לי רצון/צורך לומר לך מברוק !!! את מתחילה עכשיו את הטיפול שלך !! בהצלחה !! כייף לשמוע .. במבי.

היי מיקה, מצטרפת לבנות - גם לי עלה חיוך על הפנים ותחושת מ-ע-כ-ש-י-ו (בטון המשחקי הזה, שלוש, ארבע ו...). נעמה.

שתפיקי את מלא התועלת