אבא מקלל

היי אודי, כן אני מקלל לפעמים באוטו... היא היתה מתעצבנת עכשיו הם מחקים אותה. אבא אל תדבר ככה. אני ממש מוקף.בצדקנים. אני מבין שאני לא יכול לנצח ומעדיף להניח לרב הביקורת שהם משמיעים הרבה מכעס ותסכול. אבל אני מרגיש את האשמה בין המילים. למה השארתי אותה שם. אני מתעקש על השגרה שלי כי אני חייב להישאר שפוי בתוך הבלגן הזה. אני גם חופר לא מעט בדברים שהשאירה, שירים שכתבה, מכתבים,. אימיילים מרגיש שאני חודר לפרטיות שלה אבל זכותי לנסות להבין. נפגשתי גם עם המטפלים שהיו לה כדי להבין יותר על דיסוציאציה וטראומה. אמרו שהיא היתה מקרה קשה וגם יוצא דופן באופן שבו הצליחה לקיים חיים שלמים ומלאים, על פני השטח. זר לא היה מבחין. אני לא הצלחתי ממש להבין אותה, בן אדם פרקטי,.דחקתי בה לא פעם לצאת מזה כאילו שזה בבחירה שלה. לא הבנתי שהיא לא יכולה אחרת. זה משהו שאני לא מצליח להבין. היא חזרה ואמרה אני מרגישה כמו חולה סופנית זכותי לבקש המתת לסד. אם היה לי סרטן היה קל יותר, הייתי גיבורה וככה אני לוזרית. אני הולך אליה צועק עליה אבל יודע שכלום לא יעזור. אני רק חייב להוציא את הכעס הנורא הזה. יחד עם הכעס אני מרגיש אהבה עצומה לילדים כאילו האהבה אליהם הולכת וגדלה ומנסה לחפות על החוסר באהבת אם. אבל אני אבא וכשהבן הקטן מגשש לגעת בציצי שלה בלילה ומתעורר בבכי אני נקרע. תודה אורי

היי אורי, ברור שאתה כועס...אבל לי קשה לראות את זה שהיא אשמה, ממש לא!! הנפגעות מרגישות אשמות כל חייהן, ולהאשים אותה בעזיבה? מי שאשם זה מי שפגע בה!! היא גיבורה שבכלל הצליחה להתחתן להוליד ילדים...להחזיק מעמד...כל כך מובן מה שאמרה, החברה לעולם לא תבין את הנפגעות, וכל הכבוד לך שאתה מנסה להבין ולחקור וזאת בכלל לא פלישה לפרטיות זה רצון להבין, ואני שמחה שאתה מנסה להבין כי זה דבר כל כך לא מובן!!!! וכן זאת מחלה שאנשים לא מבינים אותה ולכן אומרים היא עזבה, עשתה לעצמה...הלוווו מי שאשם בכל זה זה מי שפוגע!!! נכון שלחיות זאת בחירה יותר טובה, עדיפה ולמות זאת אופציה נוראית ביחוד כשיש משפחה...אבל לחיות עם פגיעה זה נורא!!!!!אודי, אל תהיו כמו כלם...תבינו בבקשה.

כותבת לך ודומעת , ממש כמו שהייתי קוראת את עמליה ז"ל. כל כך מבינה אותך מבינה אותה. אף אחד באמת לא יכול להבין את הדיסוציאציות האלה רק מי ששם . כולם יכולים לחשוב שהם מבינים לנסות ולתמוך אבל באמת רק מי ששם בגהנום הזה יכול להבין. כמו עמליה אני חיה בשני עולמות הקמתי משפחה , עבודה חיים שלמים איש לא יודע הרי לא כתוב לי על המצח. גם היום כשאני מודעת וגם בעלי יודע הוא לא באמת יכול להבין. אורי אל תאשים את עצמך את הפרקטיות שלך באמת שלא יכולת להבין. אתמול היה לי יום קשה פיצולים נוראיים בעלי מאוד רצה לעזור הוא לא ידע איך ואני גם לא אפשרתי. הבוקר חשבתי על החוסר אונים שלו ולצערי אני לא יכולה להיות שם בשבילו. קוראת את הכעס שלך וכל כך מבינה אותך וברגעים מסוימים שהיאוש שלי גובר שואלת את עצמי עד מתי. היא לא הייתה לוזרית באמת שלו אבל כן היא נשברה וכן המצב שבו אתה נשארת לא הוגן לא פייר וקשה .. מחבקת אותך ואת הילדים ושמחה שאתה כאן מוציא את הכאב ואת הכעס ומאפשר לעצמך את המקום הזה ...מקווה שלא מכבידה אם כן אז סליחה .