אודי,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רוצה לשתף אותך ולומר לך שקראתי מליון פעמים את המשפט שכתבת לי: "גם אני התגעגעתי אלייך" נכנס עמוק בלב.. קראתי ,ושוב קראתי ,ושוב קראתי.. הרגשתי שאתה נותן לי נשיקה בלב... לגבי ההמשך..."ובטח עוד רבים מהחברים/ות כאן" היה קצת מורכב יותר עבורי.. ממש לא בטוחה.. בד"כ אני לא כותבת תגובות לחברות/ים שכותבות כאן.. לפעמים אני שואלת את עצמי אם הן כועסות עלי ? גם לאורי לא הגבתי... קשה לי לשמוע עד כמה קשה לו ולילדים.. זה חותך לי את הלב.. אני גם מרגישה עדיין אשמה על כך שלא הגבתי בזמנו להודעות של עמליה , ולא די בכך, זוכרת שפעם אחת אפילו היה ביננו (בין עמליה לביני) קצר קטן.. בזמן ההוא שיצאת לחופש לאחר ההודעות התובעניות.. זוכר אודי? אודי, העמדה האמביוולנטית הזו .. אתה מתכוון לכך שהעברה שפיתחתי כלפי אמא צביה זו העברה אמביוולנטית? ואם כן, אתה חושב שזה כתוצאה מהתקשרות לא בטוחה אמביוולנטית בילדות המוקדמת ? כלומר, שהיחס של אמא שלי כלפי היה מבלבל עבורי ? נתנה משהו טוב ויחד עם זאת ופוגענית ? משהו שנחווה אצלי כקרבה ריחוק ? אני מבולבלת.. כזה כמו משחק בול פגיעה .. מכיר את המשחק הזה ? הכי קשה כשיש פגיעה אחת... לגבי ההתקדמות/שינויים.. אודי, בוא נעשה הסכם, מסכים ? אני אגיד מה שאני חושבת , אבל אתה לא תענה לי, כן במבי, זה מה שגם אני חשבתי... תגיד לי גם אתה מה אתה רואה לגבי שינוי/התקדמות שמתרחש אצלי. טוב אודי ? אז ככה.. ראשית, לגבי העבודה זה משהו שניכר לעין (ולכיס) :) אבל בגדול, מה שמרגיש לי זה שיש לי כזה עמוד שידרה , מרגישה בטוחה יותר בעצמי, אגב, באחד ממקומות העבודה, שם אני עובדת שנים רבות, אנשים בצוות שמכירים אותי אומרים לי "במבי מאוד השתנית.. משהו אצלך משדר רוגע, בטחון, נוכחות.. גם בן זוגי אומר לי שהוא מרגיש שחל אצלי שינו גדול.. הוא אומר לי שאני הרבה יותר מכילה, והרבה פחות מתפרצת ואם/וכשאני מתפרצת אני מנסה לתקן ,וזה מרגש אותו לראות את זה.. יחד עם זאת אודי, רוצה שתדע שעדיין אני לא מסוגלת לקיים יחסים עם בן זוגי.. ועדיין לא חזרתי לפיסול וגם לא לציור.. משהו בי עדיין לא מאפשר.. ואודי , זהו, אני כתבתי. עכשיו תורך :) ודיר באלק אם תעתיק ממני :))) באמת אודי, בבקשה ממך.. זה באמת באמת חשוב לי.. אתה מכיר אותי פה לאורך זמן ברצף.. קרוב ל 6 שנים... שלך-במבי.
הי במבי, הבטחתי, ולכן אקיים :-) אני בעיקר רואה יכולת מרשימה להתבונן בעצמך עם תבונה רבה, ויכולת גוברת לווסת רגשות מציפים. מה דעתך? אודי
חשבתי על מה שאתה אומר ואני חושבת שזה נכון... אני מתכוונת להדפיס את ההודעות הללו, להקריא לאמא צביה ולשאול מה דעתה... איזה קטע.. מרגיש לי איכשהו שאני מנסה על הדרך גם לחבר בינך לאמא צביה.. מצחיק ומשונה.. אגב, אודי, 5 פעמים בשבוע על הספה מאיר בזרקור כל "גרגר אבק" עם אמא צביה ..שואל את עצמך עוד ועוד שאלות.. קורה בסוף משהו , לא ? תודה גדולה לך אודי !!! מתנות גדולות, מישהו שלך לי :)) שלך מקרוב-במבי.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
