בסוף כתבתי לו..

וביקשתי - שרוצה סיום כמו שצריך לטיפול הזה של כמעט שלוש שנים. שזה לא פייר. לא נכון. לא בריא. שמחובתו לנהוג אחרת. רציתי שיכתוב לי בהודעות, במכתב. ואמר שלא יעשה את זה. הוא ביקש הזדמנות נוספת להיפגש. ונפגשנו. היה קשה לי. הגעתי הפוכה. הייתי נראית זוועה. רועדת, מתכנסת, מתוסכלת, כואבת. הוא דיבר הסביר. PTSD. מאפיינים שהפכו כבר לחלק מהאישיות. צרכים, רצונות. אובדנות. שמשדרת אמביוולנטיות. שנכנסת לסרטים של חוסר אמון, שלא אכפת לו וכו' וכו'. נגמרו החמישים דקות. ניפגש שוב מחר. הוא לא מוותר על התנאי שלא אפגע בעצמי. או שמתחייבת לזה או שהוא יפנה אותי למטפל/ת אחר. על השני - אמר שנדבר, ונקבע סטינג ברור יותר, מאפשר יותר. איך אפשר להתחייב שלא אפגע בעצמי, אם כל כך רוצה למות????????????????? מישהו פה איי פעם התחייב לדבר כזה? רחל.

איזה כיף לשמוע! שהייתה פגישה ושדיברתם.. את צריכה להתחייב שלא תפגעי בעצמך, לעצמך..ולא למטפל.. זו לא "טובה" שאת עושה עבורו, אלא בשבילך.. אי אפשר לשאוף להבראה נפשית כשפוגעים בגוף.. הגוף והנפש - יש בניהם קשר ואחד תלוי בשני אני לא אפגע בעצמי כל עוד אני בטיפול (זו לפחות השאיפה). ומאז שהייתי בטיפול למדתי לכבד את הגוף שלי ולהקשיב למה שיש לו לומר..בדיוק כמו שלא הייתי פוגעת פיזית באדם אחר... אבל אני מסכימה איתך שיש נפילות לפעמים והם קשות, צריך ללמוד איך לקום מהם. וזה קשה מאוד. יש דרכים אחרות לחוש ולהרגיש, או להתמודד עם זכרונות קשים... עזבי, יש לך מטפל תותח. קטונתי מלכתוב כאן אפילו.

את לא חושבת שמגיע לה קרדיט אני מאמינה בך ובה ..ואת!!!! תיקראי את מה שכתבת למעלה תעני לזה כאילו זו רחל או אני ..

יודעת כל השבוע וחצי האחרונים החזקתי את עצמי לא להגיב לך . ידעתי שאני צודקת שהוא שם עבורך .ידעתי שזה מה שאת מעבירה בתוך השורות .אבל העלהום שהרגשתי מנע ממני לכתוב לך וגם קיוויתי והתפללתי שאת בעצמך אולי בזכות הניתוק ממנו תביני תאפשרי לעצמך . את לא יודעת כמה אני שמחה שעשית את הצעד הזה . את יודעת למה הוא לא סגר כי הוא לא רצה לוותר עלייך הכי קל זה לשלוח למטפל אחר . יותר קשה ואוהב זה לעמוד מהצד ולתת לך לגדול ,זה מה שהוא עשה . ולהתחייבות לא לפגוע בעצמך את חייבת אין דבר כזה תחשבי על הנערות שאת מלווה את לא מצפה שהם לא יפגעו בעצמן . את חייבת את זה לעצמך לשמור עלייך .אנחנו כאן נעזור לך שקשה ושוב אומרת לך יש את ערן וסה"ר ומרכז תמיכה אני נעזרתי בהם המון . איתך חיבוק ענק עשית אותי מאושרת היום .

איך הייתה הפגיש ההיום? רוצה לספר? אולי כבר כתבת בהודעה חדשה.. אני גם רואה שהוא לא מוותר עלייך ורוצה בטובתך, הלוואי ותגיעו למצד שאפשר להמשיך בו. ולשאלתך, כן! אני התחייבתי ומתחייבת.. אבל זו לא ככ חכמה אצלי כי אני לא מגיעה למצבים האלו. כמובן שלפעמים יש את הרצון לפגוע בעצמי אבל מלבד פעם אחת (וגם היא לא הייתה קיצונית) הוא לא בא לידי מעשה. תשמרי על עצמך!

תודה על המילים שלכן... יש לי אכן מטפל...מעניין. ולא, זה לא רק שלי. הוא כן הודה ואמר שצודקת, שלא אפשר יותר כשהיה צריך.. שהיה חסר. חסר הרבה. אמר שהתעייף ממני. וזה כנראה התוצאה שהייתה. וגם עכשיו עייף, אבל הוא יאגור כוחות.. היה קשה לשמוע....:( נפגשנו שוב, והוא רק דיבר על התנאי הזה שאתחייב שלא אפגע בעצמי. ולא, אני לא פגעתי בעצמי אף פעם.. תמיד זה היה משהו כזה רחוק במחשבה... וזה פתאום בא בבום, המחשבות ברגע הפכו להיות עוצמתיות.. וזרקתי לו איזה משפט שגרם לכל הסיפור הזה.. וגם, לא עשיתי כלום. ואני לא מסוגלת להתחייב לזה. מה אם אשבור את זה? לא מסוגלת להתחייב למשהו שאני לא יודעת מה יהיה... איך אפשר? אמרתי לו שלא יכולה לבחור דבר כזה.. והוא אמר שעובדת על עצמי. ואין מה לדון לגבי התנאי הזה. רחל.

מעולם לא חשב שזה רק שלך טיפול הוא שניים שכל אחד מביא שם את עצמו. כן רחל הוא עייף מן הסתם אנחנו לא קלות ולא זה הכי קשה לשמוע ולהבין . לכן אמרתי שצריך לשמור על המטפל . זה פארדוקס אולי אבל כן כי הוא לא קיר ולא אלוהים והוא אנושי ולפעמים אנחנו מותחות את החבל יותר מידי. אז זה עצוב מאוד ...לצערי רחל הייתי שם ולכן ככ רציתי שיהיה לך טוב. רחל זה לא קשה להתחייב זה קשה לשמור על עצמנו כשכל כך בא לנו לקלף את העור ..אבל את חייבת באמת מי יכול לטפל כשהוא מת מדאגה וחושש כל הזמן .