אודי, סליחה..

סליחה שאני שואלת סתם... נראה לי שהבנתי.. כאשר אין "קביעות אובייקט" ואז אין הבנה שמה שאנו לא רואים עדיין קיים, אז חשים "חרדת נטישה" ואז מתעורר הצורך לפנות למטפלת או אפילו לראות תמונה שלה (?) אולי כדי להיזכר שהיא עדיין קיימת איפשהוא זה חשוב שהיא תדע..

לי יש תמונה שלה בפלאפון ושיחות טלפון מוקלטות ( אפליקציה שמקליטה את כל השיחות לא במכוון אבל את שלה שמרתי).היא לא יודעת... ושאני מרגישה צורך אני מסתכלת ומקשיבה מעלה חיוך ונרגעת. זה באמת מרגיע ואם ישנה הפסקה בפגישות לתקופה יחסית ארוכה אני בודקת בווטסאפ שהיא נכנסת. מודה זה מרגיע.