אודי :((

אתה רואה ? אני חייבת !!! חייבת להתרכז !! חייבת לסיים את המטלה !!! יש לי כבר קצת פחות משבועיים.... מצמית מפחד !!! ראית את ההודעה של עמליה שכותרתה "גלים" ? בדיוק כך אני מרגישה !!! יש לי צורך לספר לך, מאז שהייתי בת 10 עד 11 בערך, אחי הגדול (גדול ממני בהרבה שנים) ניצל אותי מינית .. כן, אודי אני רוצה לצעוק ,שכל העולם ישמע: הייתי הזונה שלו שומע אודי? שומע ? אני חייבת להיות ממוקדת ולסיים את הפרוייקט, מצפים ממני.. יש לי גם המון מה להפסיד אם הפרוייקט לא יהיה מעולה.. יש לי שם טוב... איזה צחוק ציני יצא לי עכשיו מהפה :"שם טוב, שם טוב,שם טוב... זונה..זונה..זונה..זונה.." אודי, דדדיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי לא יכולה יותר :(((((((((((((((((((((((((((((((((((((( חייבת לברוח... בא לי להצטרף לעמליה.. אני חייבת לברוח מהגוף שלי.... אודי:(((( תעשה משהו..תגיד משהו... הגוף התפוצץ מהפצצה וכל חלק נמרח במקום אחר :(((

במבי יקרה כותבת לך אפילו שאני לא אודי מרגישה שפשוט מגיע לך יד וקרקוע מגיע לך שתזכרי שאת טובה ולא ...קצת קשה לי המילה מבינה את ההרגשה הזו אבל את לא .. אף אחת מאיתנו לא גם אם אמו לנו ככה גם אם השתמשו בנו ככה יקרה תני לכאב לעצב להרגשות לצאת נקי את עצמך מהן מגיע לך ימים טובים יותר . חיבוק אם נכון לך

במבי יקרה, וכל מי שרוצה לברוח מהגוף, סיפור של קורט וונגוט על איש או אנשים שחשבו על זה גם הם... (מצאתי רק באנגלית) http://joelfinley.tripod.com/vonnegut.pdf ויש שם רגע שתמיד מרגש אותי, על איש אחד שהגוף שלו היה לו לטורח ומקור לשנאה, שהלך, הלך, הלך לתוך הים ונעלם ושב בלי הגוף שלו. כל ההדהוד של המשאלה הזו ושל השנאה והטורח של הגוף מרגשים אותי בסיפור הזה. ובמחשבה שנייה, אתרגם את הפסקאות האלה, למי שרוצה: "עדי ראייה מספרים על איש זקן שנכנס לתוך המים, והמשיך ללכת מבלי שהבעת פניו תשתנה, עד שנעלם. קוניגסווסר הביט בפניו של הקורבן ואמר שמעולם לא ראה סיבה טובה יותר להתאבד. הוא פנה לשוב לביתו כשהבין שהייתה זו גופתו שלו שנותרה שם. הוא חזר לשכון בגופו בדיוק כשהכבאים החזירו לו את נשימתו והוליך אותו הביתה, כטובה לאנשי העיר יותר מכל דבר אחר. הוא הוליך אותו לארון, יצא ממנו שוב, והניח אותו שם. הוא הוציא אותו רק כשרצה לכתוב או להעביר עמודים בספר, או כשהיה צריך להאכיל אותו כדי שיהיה לו די כוח למלא את המטלות השונות שנתן לו. יתר הזמן הוא נח חסר תנועה בארון, במבט מבולבל ותוך ניצול אנרגיה מועטה ביותר. קוניגסווסר סיפר לי שהוא היה מבזבז על הדבר דולר בשבוע, הוציא אותו רק כשהיה ממש חייב." שולחת חיבוק-של-מילים, נעמה.