תפוח
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לאכול תפוח חתוך לפלחים ירוק רענן התפוח הוגש לי על צלחת לידי יושבת האחות האכילה הפכה למשהו אינטימי לא רוצה שיראו אותי אוכלת ההשתדלות שאוכל מעלה בי דמעות אני לוקחת פלח מהצלחת מקרבת לפי ריחו נעים וירוק ורענן אני נוגסת בתפוח נגיסה קטנה ומתחילה ללעוס הועם התפוחי המוכר הופך פתאום למשהו דוחה אני לא מצליחה לבלוע מתנצלת באמת לא מצליחה תסכול נוראי רפלקס הקאה מוציאה את התפוח הלעוס מפי ובוכה כל כך בוכה שלא יכולה לנשום הזעם מתגבר על הכשלון רק תפוח רק פלח אחד לא הצלחתי אפילו נגיסה אחת אני רוצה לפגוע בעצמי מנסה לתלוש את המחט הכל בגלל תפוח עכשיו ידי קשורות
על עצמך זה לא עוזר זה מרעיל . את עושה מה שאת יכולה . בפעם הבאה תצליחי גם לבלוע . יושבת לידייך כאן בשקט .את לא לבד
אני קוראת לך את שומעת? אני קוראת לך בלחש במילים שקטות בקול עדין תרחמי על הילדה טוב? אם לא על הגדולה לפחות על הילדה תטפלי בה יפה בבקשה...... נשמע מאוד קשה מה שאת עוברת רוצה לשלוח לך קצת רכות..... אולי תוכלי להסניף אותה? הילה
הי עמליה, זה נשמע רגרסיבי מאוד. כמו תינוקת, שלא רוצה או לא יכולה לקבל את ההזנה. לא תפוח ולא עירוי... זה מאוד עצוב וקשה. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
