היי....

היתה לי יממה קשה עם המטפל שלי. סערה. סוערת. חשבתי שעכשיו יהיה קצת יותר רגוע... או שלפחות יקח קצת זמן עד הסערה הבאה.... כבר כתבתי על זה קצת... ביקשתי מהמטפל שלי שלא יתחיל טיפול עם מישהו שמכירה טוב, כי זה מפריע לי וקשה לי... וגם אותו בחור מדבר עליו איתי המון וזה עושה לי ממש לא טוב....ואומנם לא אמרתי למטפל את שמו, אבל אמרתי לו הרבה פרטים שיכול לזהות מי זה... ואתמול, הבחור מתקשר אליי בהתלהבות ואומר לי שהוא קבע איתו פגישה ראשונה לבירור אפשרות של תחילת טיפול....לא הייתי מסוגלת להכיל את זה. ניתקתי את הטלפון והתחלתי לבכות... זה לא יכול להיות. זה לא קורה לי. התחלתי לשלוח למטפל שלי המון הודעות של כאב, של תסכול, של חוסר אמון, כעס, האשמה... והוא אומר- על מה את מדברת בכלל??... ואני ממשיכה להוציא את התסכול, והוא, מתברר, לא ידע שזה אותו אחד שדיברתי עליו, וקבע איתו... ולא האמנתי לו. התקשתי להאמין לו... ועכשיו הם יפגשו. הוא לא יבטל אחרי שכבר קבע איתו...וזה ימשיך. ולמרות שהתברר שהוא לא הבין, הלב לא נרגע. הלב מרגיש שבגדו בו, שאי אפשר לסמוך עליו, הרי היה אמור להבין ולחבר בין הדברים!! זה היה הכי פשוט להבין וברור!!! מרגישה שבורה.. שלמרות שנלחמת על אמון וכנות, הכל מתנפץ לי שוב ושוב.... רחל.