יומטוב

היה היום יומטוב, פשוט יום טוב. נסעתי לטייל לגמרי לבדי, רק איתי, והיה שקט ונעים ושלו ומלא מרחב... היה טוב! ואודי, בחיאת - אם אני כותבת עוד מעט בבעתה הודעה מלאה בקללות שמסבירות עפ"י סדר האב' למה אני בעצם אפס ולא מגיע לי יום טוב וכו', אל תעלה אותה... ;-)

בלי קללות או מילים קשות או ציניות או הומור. רק עם עצב , על השקר הפנימי הזה.

הי תהיתי, מה השקר הפנימי...הטוב? הלא טוב? ואולי דווקא העצב, שבא מההתלבטות בין שני הצדדים האלו, הוא סוג של אמת פנימית? גילת