_________________

אודי :( לא יודעת אפילו מה לומר :( לא כתבתי הרבה זמן. אין לי כוח. אני באפיסת כוחות. זה מה שנקרא יאוש ? כן..כזה לא איכפת לי. אדישות עייפה כזו. דווקא רציתי לאחל לך חג שמח וכו' אבל האצבעות היו כל כך כבדות שלא הצליחו להקליד. :( אז עכשיו,לפני שהאצבעות יפלו, רוצה לאחל לך טוב ועוד טוב ועוד טוב.. אתה יודע שאמא צביה נסעה שוב ? אבל הפעם , שלא כמו בפעמים הקודמות שהיא נסעה. לא איכפת לי ממנה. זהו. הפעם נגמר .באמת. זה נגמר כבר אז. ב 21 לאוגוסט, כשהיא שכחה כזה..(היא אמרה שזה היה מדהים- שזו היתה תופעה שלא קרתה לה מעולם לפני כן.שזו התופעה שמתרחשת אצלי. שמתרחש כזה ניתוק בין הידיעה לבין העשיה בפועל.) כך היא הסבירה את המצב בו היינו אמורות להפגש בחמישי ב 21 לאוגוסט בשעה 6:00 בערב. היא ידעה בראש שב 6:00 אמורה להתקיים פגישה איתי, אך היה ניתוק כזה והיא היתה בזמן הזה בסופרפארם. כשבידיעה שלה היא אכן יודעת שיש פגישה. מבין אודי ?? אוף.... אני פירשתי ואמרתי לה שאולי גם מה שהיא אומרת קיים, אך לדעתי היא צריכה לקחת לאנליזה שלה את ההתרחשות הזו שסביר להניח שיש פה גם התנגדות שלה,"שיכחה" ואולי משהו נוסף ?? שהיא "מצאה לנכון"להיות בדיוק בסופרפארם ??? אולי היא מרגישה שהיא צריכה לנקות עצמה/לנקות משהו באנליזה ??? אתה יודע מה אודי ? זה כבר כ"כ לא רלוונטי לגבי.. זה כבר אבוד מזמן.. למעשה, מאז האנליזה הסתיימה.. לא שיתפתי אותה יותר בכלום. מפגשים שלמים שכבתי על הספה, ופינטזתי על הסבתא של מוכרת הגפרורים הקטנה שלקחה את הילדה לעולם שכולו טוב... לעולם חם ,עטוף ומואר. כשהיא ניסתה ושאלה אותי איפה אני, לא עניתי לה. היא מתה. היא עכשיו בחו"ל באיזשהו מקום. זה לא מזיז לי. היא ממילא מתה. לפני שהיא נסעה, היא ניסתה לפתות אותי עם פנקס, עט ועוד משהו שקנתה לי. אולי חשבה שדרך זה אשאר? אשכח את מה שהיה ? לא לקחתי ממנה. לא רוצה. לא צריכה. אודי, בבקשה, תשקף לי , מה מתרחש פה כל הזמן ? וגם..אודי, מה אתה היית עושה אם היית באנליזה אצל אמא צביה והיית עובר את מה שהיא עשתה ? במבי.

אתה יודע ? קראתי את ההודעה ההיא שכתבת בעניין הזמנים והנסיעה שלך לכנס בחו"ל. ואיכשהו, לא יודעת איך, שכחתי לגמרי . אין לי מה לומר לך. זאת אומרת , בטח. מאחלת לך בהצלחה, נסיעה טובה, כייפית,שתמלא את המצברים שלך בהרבה טוב.. אבל..אותי זה פוגש בכזה ??? כלום כזה.. לא מרגישה כלום. אולי פשוט נגמר לי המרגיש בלב ? בראש אני שמחה ששיתפת בנסיעה שלך. זה עושה כזה סדר. אולי קצת רצפה במובן של אתה לא נעלם כך פתאום כאילו בלעה אותך האדמה. אבל בלב ??? נגמר לי המרגיש.. אולי אני צריכה שוק חשמלי ללב ? לרגשות ? אולי זה נקרא מוות ? אודי....