מיואשת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, אתחיל מזה שיש לי ילד בן שנתיים וחצי ותינוקת בת שבועיים. לאחד הלידה הראשונה חוויתי דיכאון לאחר לידה- טופלתי תרופתית ושיחות ויצאתי מזה והתאהבתי עד כלות נשמתי בילדון. במהלך המבצע של צוק איתן( אנחנו בטווח) הייתי בחודש שביעי וגם הילד נשאר בבית, התחלתי לחוש מין סלידה לילד וחוסר סבלנוצ ורק חיכיתי שיילך לישון וכנראה שגם נפלתי לדיכאון שוב. כשנולדה התינוקת דווקא התחברתי אליה יותר אבל מאז אני כל הזמן בחרדות ובמין דיכאון ולכן שוב התחלתי טיפול בציפרךקס וקלונקס. נשבר לי מהמצב הזה , רוצה לחזור למה שהייתי עם הבן הגדול כי זה שובר את הלב ואני מרגישה שאני במין ניתוק מעצמי... מה לעשות???
שלום ליה, לא להסתפק רק בתרופות. בעבר ציינת שהטיפול היה יעיל מאוד - תעזרי גם הפעם בטיפול שיחתי. השילוב של לידה, מלחמה ודיכאון קודם - הופך אותך לפגיעה יותר. בנוסף - עלייך להעזר בבני משפחה ובמערכות תמיכה. למיטב התרשמותי זה יכול לסייע לך רבות. אודי
הבעיה שאני כל כך מרגישה מיואשת ובכלל לא אופטימית שאחזור למה שהייתי... כאילו כל מה שהיה לפני המלחמה היה סוג של חלום...בנוסף גם יש לי מחשבות טורדניות על להתאבד וכדומה- וזה גם מה שהיה בדיכאון הראשון. מרגישה שאני משתגעת וזקוקה לאשפוז... כבר ממש מיואשת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
