גנטיקה מול חינוך - מי משניהם הדומיננטי?

שי שלום אני טרודה מעט בשאלה, האם הגנטיקה יותר משמעותית מחינוך? בעלי לשעבר התגלה כאדם מאד פסימי ,מדוכא ,מוטרד... נולד לנו ילד מקסים ,כרגע בן שנה וקצת, אנחנו גרושים ,בעלי כבר לא גר איתנו. האם ניתן להסוות, או ל"תקן" את הגנטיקה עלידי סביבה תומכת, חמה וחיובית? עד כמה הגנטיקה של אחד הצדדים משפיעה?(אני והגרוש פשוט הפוכים בהתייחסות לחיים..) מה ערכו של החינוך? אשמח אם תפנה אותי לאתרים בעיברית. תודה לך מיכל

למיכל שלום רב קשה לי לדעת מה בדיוק ההפרעה של בעלך כדי לתת אבחנה כלשהי והדבר חשוב שכן להפרעות שונות יש השפעות גנטיות שונות באחוזים שונים. אבקש ממך לתת לי פרטים נוספים על הגרוש בעיקר סביב המצב רוח, התפקוד, המוטיבציה, היכולת להנות וכו... עם זאת עלי לאמר שהתפקיד של הסביבה הוא מאוד משמעותי בהפרעות השונות ובאופן כללי גידול נכון של הילד יכול להשפיע מאוד לחיוב על הילד ועל בריאותו הנפשית, עם זאת ישנם מקרים קיצוניים בהם הגנטיקה היא כל כך קיצונית למשל בתוקפנות מולדת שגם גידול נכון ותרפיה אינה עוזרת במיוחד. בברכה שי קולין

שי שלום נבהלתי קלות..אבל אולי המצב לא כלכך נורא?!. לגרוש שלי אין הפרעות מיוחדות רק פאסימי בראיית החיים. חסר קצת שמחת חיים, רואה תמיד את חצי הכוס הריקה ,לרוב רוטן...פאסיבי...זהו. חוץ מזה עובד כרגיל ולוקח אחריות. שוב וכל זה מנקודת מבטי.(אני רואה את החיים לרוב מאד חיובי, מנותב וסך הכל מאושרת במעט שיש.) האם חינוך "מתקן" ראיית חיים מולדת?פאסיביות? תודה לך מיכל