אשמה ואביוז....

אודי כתבת להילה, זו תחושת האשם שמלווה את מי שעבר אביוז. "פתרון" מעוות של נפש ילדית שזקוקה לשמר את דמות ההורה הפוגע כחיובית, כדי לשרוד. ושאלתי..., מה אם מדובר לא בדמות הורית.., אלא במשהו חד פעמי כילדה וממישהו זר, ועדיין קיימת תחושם אשם. אז מה במקרה שכזה ,זה בעצם בא לשמר?? והאם..., אביוז מהורה יכול להיות שלא קשור בהכרח למשהו מיני? גם אם לא בדיוק ברור מהו?? אם בכלל?? כשיש אשמה וגם נסיון תמידי להגן על ההורה ומכל פגיעה אפשרית כלשהי,אפילו בלהמנע מלדבר עליו?? ואיך גם יודעים כבר מה קשור למה.., להורים..?ואיך בדיוק? לאביוז ההוא..? או לעוד..? ועל מה לשים את האצבע כדי להבין יותר בבהירות מה בעצם קורה?? הכל ככ מעורפל,עמום, ולא מורגש באמת ובאופן יותר מוחשי עם איזושהי אחיזה יותר ברורה. וזה קשה.מאד.ובעיקר להיות כך בטיפול. יותר מדי נעלמים והייתי משוועת לאיזה משהו ממוקד יותר שירגיש עמוק בפנים.ויאפשר...