שוב מיואשת, שוב בוכה

נראה לי אקח כדור ואנסה לישון. די, זה קשה ככה לחיות. רוצה את המקום שלי בחיים האלו. לפעמים מרגישה קרובה ואז מתרחקת מזה (כמו צעד אחד קדימה ושניים אחורה). אני חושבת שבכיתי מספיק ליום אחד ובכלל לתקופה הקרובה. אתה יודע מה קשה לי? סה"כ אני בן אדם מאמין, אחרת לא הייתי מצליחה להחזיק את עצמי בחיים האלו בכלל. החוסר ידיעה הזה קשה. הרי אני יכולה לרצות ולנסות אבל התוצאה לא בהכרח תהיה מה שאני רוצה.. ומה אז? מה יהיה? אני את החיים האלו לא אחיה לבד!! אתם שומעים? אודי, אתה שומע אותי? אתה מבין?

וואוו.. הכאב שלך מכווץ את הבטן.. מרשה לי גם להיות איתך ? לתת לך יד.. והמטפלת שלך נוסעת עכשיו לשבועיים.. וואוו.. בכלל, זו תקופה שהרבה מטפלים בחופש.. וואוו קשה. מאוד. אמא צביה שלי נשארת בארץ !!! היא נסעה בפסח. הייתי מתה אם היא היתה נוסעת שוב.. אולי הייתי מחזיקה את הרגל שלה ולא מאפשרת לה לנסוע.. איתך-במבי.

תודה שאת איתי. זה עוזר. והמטפלת שלי נוסעת בשבועיים האחרונים של אוגוסט. יהיו לנו עוד שתי פגישות בשבוע הקרוב. אני יודעת שכשזה יגיע זה יהיה קשה אבל בסוף זה עובר. והיא תשאיר לי פתקים לכל פגישה. מביך ומצחיק גם יחד.