לבטים לגבי תחילת טיפול

אובחנתי ע"י פסיכיאטר כבעלת פוסט טראומה מורכבת. מקבלת תרופות לחרדה. בעזרת התרופות מתפקדת באופן סביר: עובדת, זוגיות, אימא צעירה, מעגל חברים. סה"כ חיים סבירים אבל, אף אחד אינו יודע שאני פוגעת בעצמי פיזית בכל מני דרכים וגם מכורה לכדורים ותלויה בהם לשינה ולהרגעה. אף פעם לא הייתי בטיפול והפסיכיאטר המליץ בחום. הבעיה היא שאני חוששת מאוד. יודעת שיש לי נטייה לפתח תלות. אני משתדלת לשלוט בנטייה הזו, ומצליחה. אני מפחדת שבטיפול כשאצטרך לבטוח, להיחשף, ליצור קשר קרוב ואינטימי, ולהביא לידי ביטוי את הצד הפגיע שלי - זה ימוטט אותי. אני גם חוששת מפרידה. איך אח"כ נפרדים מדמות שכה משמעותית וקרובה? זה לא טבעי להיפרד מדמות כזו. מהורה טוב אף פעם לא נפרדים (טוב המוות כן מפריד בסופו של דבר...). מפחדת שטיפול יעשה לי יותר נזק מטוב. מפחדת לאבד את קצת הטוב שיש לי בחיים. תודה