קשר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/06/2014 | 23:38 | מאת: נטע.

אודי, אומרים שיש בטיפול שחזור של יחסים עם דמויות קרובות. חשבתי על זה המון ודווקא בחיים האמיתיים אני מתמידה בקשרים, שומרת עליהם ומטפחת אותם. יש לי הרבה חברים ואני שייכת להרבה "חוגים". בקשרים בחיים האמיתיים, אני לא מרגישה תלויה ונזקקת. אבל כן מרגישה שהקשרים הם לפעמים "שטוחים" כי איש לא יבין ואין טעם אפילו לנסות, ולא רק שאין טעם, אין בי רצון וצורך. בחיים האמיתיים, בקשרים בינאישיים אני די "עור של פיל", כלומר, קשה להעליב אותי ואני לוקחת דברים מאוד בפרופורציות, ויש לי ביטחון ואמונה שאני אהובה ומוערכת ע"י הקרובים אליי. לעומת זאת, בטיפול - אני מאוד רגישה (למרות שלא מראה). רגישה לגוון הקול שלו, לשפת הגוף ולכל מילה שנאמרה או שלא נאמרה. אני רגישה מאוד למה הוא חושב ומרגיש כלפי (מודעת לזה שהמון פעמים מדובר בפרשנויות שלי). תגובה שלו, משפט, מילה אשר "לא במקום" מוציאים אותי מאיזון. מטלטלים את כל עולמי. זה גורם לי למצוקה. אודי, איך ניתן להסביר את הפער הזה? נטע.

לקריאה נוספת והעמקה

הי נטע, ההסבר נעוץ במידת הקרבה שאת מאפשרת. טיפול זה קשר מאוד קרוב, שמעורר, מן הסתם, מצבורי רגשות קבורים. "העברה" קוראים לזה או "סכמות" בטיפול CBT. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית