א

אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא שנאה ועכס שאיני יכולה להיכל.להיקא את הכעס הוא מכרסם. לדמם אתהשאנה היא פוצעת אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא כמה שקט היה במוות שלי שנשמך 48 שועת אאאאאאאאאאאאאאאאא אם יכותלי להסביר לך כהמ ענים היהשם.רק לי. המוקם הקשט רק שלי הלכ בברד אמא של שתב תכנס תיכף למטבח אל אדי בישלו מבחילים ודמעות יבשות אאאאאאא בחוץ גנן צועק ערבית אולי האו אדח מהשלושה אאאאאאאאאאאא הז היה ונגמר שלםו שבת

אני כ אן. מיטלטלת בין עבר להווה, זכרון רחוק וחיים שלמים ל מרות, בין אשמה לקרבן, בין מציאות לחלום, יום ולילה, אויר ומחנק, חיים ומוות. חשבתי שלקום רטובה, מכוסה זעה קרה זו סצנה מסרט, חלומות ולילות טרופים. מי יכול לעגת בחלםו או בטארוהמ? תאמר שרק אינ? חלםו רוףד לילה רודף י ום. אינ כאן ומה אתךי תוהד שאתה?