...

הי.. אוף אמרתי לעצמי שלא אכתוב כאן בינתיים, אך הרגשתי רע.. אז הנה באתי.. רע לי. דיי.. יש לי הרגשה מוזרה להיות כאן.. ואני לא אוהבת את זה. למה אני צריכה את זה? למה אני צריכה להוסיף לעצמי עוד לחץ? לא מספיק לי כל שאר הדברים? גם פה זה צריך להיות? שונאת את זה.. שונאת שכל תחושותיי בעולם מגיעות גם לכאן.. די! זה פורום! זה וירטואלי!! פה לא יודעים מי אני, אני סתם עלומה מאחורי כינוי מטופש. אי אפשר לשייך את הכינוי למי שאני, ובכל זאת - מרגישה שלא רצויה, שלא שייכת, שזה לא המקום בשבילי, שאני חופרת, שבסוף אפגע.. כל הודעה שלי מלווה בלחץ שיראו אותי, אולי מישהו יגיד לי משהו, אולי אני מציקה, אולי לא רוצים בי... די!! באמת שלא רציתי לכתוב.. אבל קשה לי לבד... אני זקוקה לה והיא לא איתי... עד שאני רואה אותה. אין לי לאן ללכת, אין מקום אחר. אז הגעתי לכאן שוב. רע לי.. וזה משתלט על הכל, גם על התחושה המוזרה שאני מרגישה כשאני פה ואז אני כבר לא יודעת מה רע יותר. הכל מתערבב ביחד ויש לי בלאגן בתחושות. יופי באמת.. עכשיו אני אפתח גם תלות בפורום? גם לפה לא אוכל להפסיק להגיע? טיפשה... בשביל מה עשיתי את זה? אני כלום. אני אפסית.. כלום כלום!!! שונאת אותי. תמיד בסוף אני נהיית אובססיבית.. אולי עכשיו תגרש אותי מפה? מילא אני חוזרת על עצמי שוב ושוב, אבל לגרום גם לך לחזור על עצמך? זה בטח מעצבן, עד שבסוף תבקש ממני לא להראות את פרצופי כאן, למרות שאי אפשר לראות אותו בפורום. ואני לא מחפשת פינה קורבנית! אז אל תגיד לי את זה. באתי לכאן כי היה לי רע ורק רציתי להיות כאן לרגע.. טוב? וגם אל תלעג לי. אני לא מתכוונת להיות טיפשה, זה יוצא לי, נולדתי ככה. טוב?

זה לא בסדר. יש לי שאלה, אם תראה, מה יכולות להיות הסיבות שהחשיבה שלי כזאת.. אטומה.. לא יודעת איך לקרוא לזה. אובססיבית אולי, נעולה.. ? אני יודעת שאינך יכול לדעת כי אתה לא מכיר אותי, אבל זה משהו שאני מכירה אצלי מאז ומעולם.. לא מצליחה לחשוב אחרת.. ממה זה יכול לבוא? סתם חשיבה אובססיבית? נולדים עם זה?