זקוקה לעזרה

כך כתבתי, כבר איני יודעת מה לעשות. אתה ענית בשאלה מהן האפשרויות. איני יודעת. כבר הייצי בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי פרטי, לקחתי כדורים, עם ההחמרה הופניתי לאשפוז יום, עם ההחמרה נאמר שלא יוכלו לעזור לי. התאשפזתי בבית חולים לחולי נפש,שלושהשבועות אשפוז מלא, חודשיים וחצי אשפוז יום,במקביל ובהדרגה חזרתי לעבודה בחצי משרה. ניסיתי להתאבד. כעת מטופלת במרכז לנפגעות פעמיים בשבוע, בעצם פסיכותרפיה, לוקחת תרופות. למרות שינויים במינון וכו,אין השפעה ממשית לתרופות גם אחרי שנה. שוב אניבאותו מקום. מה האפשרויות? נראה שניסיתי הכל ואני ממשיכה, אך במקביל מצבי לא טוב ושוב אני מבקשת את נפשי למות. מה האפשרויות אודי?

הטיפולים שעברתי עד כה מסכמים את האפשרויות שאני מכירה ואלה שהוצעו לי עד כה. אם תוכל להוסיף

ליבי איתך נשמע מוזר...... הייתי שם, כל כך הייתי שם. באישפוזים, בדיכאון באין מוצא. האם את מכירה את הספר של גודי הרמן טראומה והחלמה ??????? יש את השלב של האבל שהוא ארוך , ממושך וחיוני מאוד. הוא נגמר מתישהו.... ועד אז...... מקווה שתמצאי את מקורות התמיכה. אני נעזרת בביטוח לאומי- קצבת נכות. וגם בסל שיקום- עובדת סוציאלית שיקומית ומדריכה שמסייעת . אם את רוצה יותר הסבר אשמח לסייע לך. עצה שלי: עדיף שהרווחה יהיו מעורבים כמה שפחות. אני כותבת את זה בזהירות רבה, תחשבי היטב את מי את משתפת. זה חשוב ביותר. אצלי מנסים להשתמש במידע הרגיש הזה נגדי. אז כדאי לשים לב את מי את משתפת. בהצלחה!!! הילה

תודה הילה על המילים, ההזדהות והרצון לעזור. יש בהתעוררות המחודשת של הטראומה עוצמות אחרות שבאות ממרחק של יותרמעשרים וחמש שנים, אז התעוררו לראשונה. הדכאון המתגבר והנסיונות למגר אותו הופכים למלחמה מתישה, שנה וחצי של קרבות כאלה ואחרים. ואני מנסה לשאול את אודי אם יש דרך יכולתי ללכת בה ולא הלכתי, כל אפשרות הפכה מציאותית במלחמה הזאת אבל נראה שהחליפההמתאימה עדין לא נתפרה. אודי?