תשוקה,יצירה,יצריות,מיניות,סירוס,חידלון,מוות..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי,סוריקטה ,נעמה, ..ואולי זה הסוד הטמון בקיפאון הפיסול? אולי זה מעגל קסמים שלילי,שאם אצליח לפתוח את הפלונטר,אצליח לחזור לפיסול ? אולי זו נוחת המוות שלי ??? וסוריקטה מתוקה! קראתי את תגובתך בעץ למטה.. עניתי והתעניתי..נמחק פעם ועוד פעם והרמתי ידיים..נכנעתי לאין.. רוצה לומר לך שכשקראתי את מילותייך,הרגשתי כאב חד בבטן,כאילו חותכים את הבטן לאורכה ולרוחבה.. הרגשתי כבולה בשלשלאות ברזל כבדות..הרגשתי גם חוסר אונים נורא.. גם מבולבלת..לא הבנתי,התבלבלתי איך האמא שכ"כ פגעה היא זו גם שמחזיקה היום את מפתח היצירתיות בידיה. כאילו רק אם תחזרי להיות במצב של ניצלבת על ידיה,תוכלי לעשות משהו.. לא יודעת..מרגישה שם המון חשיכה..מרגישה שם עיוורון..אולי בגלל הזדהות ???? והנגינה שלך מה עליה ?ויתרת? האצבעות חדלו מלנגן? הנפש לא משתפת פעולה עם האצבעות כל זמן שמפתח היצירתיות מוחזק בידיים של אמא שלך ??? סוריקטה, לא יודעת למה כותבת לך מילים אלו.. ואולי כלום מזה לא מתאים ? אז תזרקי לפח..טוב ?? ונעמה יקרה, גם לחימר החלק וגם לחימר עם פצפוצי האבנים הקטנות האלו יש ריח שמטריף כל נים ונים בגוף.. ואודי, תגיד משהו, תאסוף, תאיר לי את החשיכה לגבי הפיסול והקיפאון ..בבקשה.. שלכם-במבי.
קשר בין מה ? בינך לפרויד? בין יצר ליצירה ? ואיך זה קשור לקיפאון שבי לגבי הפיסול ?? אודי, לא מבינה :((((( בבקשה..תגיד לי עוד כמה מילים.. אתה כותב לי כמו החידות של חמיצר :((((
הי במבי יקירתי, זוכרת את העץ ההוא, העץ שבו דיברנו על עזרה לאודי ועל דורשנות בפורום, עץ שבו הרגשת כי תגובתך בו נבעה מתוך איזה געש אגרסיבי? אני הרגשתי באותו עץ שהתפתח בך זעם מתוך חשש שיפגעו בביטוי שלך כרצונך, כמי שאת. כאילו מישהו חוסם את יצרייך ומאווייך ה'פרועים', ה'פראיים', הגולמיים. והרגשתי שנלחמת ממש שלא תילקח ממך ההנאה הזאת שלך. הדחף. כאילו נלקח ממך אותו פיסול, אותו ריקוד אצבעות חופשי ואמיתי. מזון לרוח. איכשהו נראה לי שגם זה מתקשר. בלבביות, סוריקטה