חשיבות תסכול לעומת הענות...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
למה לתסכל כמיהות בטיפול זה כזה חשוב? אף פעם לא באמת הבנתי למה העדיפות של פסיכולוגים להתייחס לכמיהות הרגשיות כתופעה שהיא תוצר של 'העברה/השלכה' ולא להענות לזה קונקרטית מתוך גישה שתומכת במילוי צרכים.. למה זה נחשב יותר טיפולי ונכון לתסכל מאשר להענות לתביעות וכמיהות? זה יכול לגרום לאנשים לתהות ולחוש מבולבלים- רגע, אני משלם כ"כ הרבה ואתה לא מוכן להענות לבקשות די זניחות שלי- דברים שאנשים שהם לא מטפלים אפילו סתם ככה לרוב לא יסרבו להם- להיות יותר קונקרטים בנתינה. אז למה בטיפול פסיכולוגי פתאום בחוק אומר שיש לתסכל כל כמיהה למענה קונקרטי? באמת לא ברור לי... יש דברים שרק פסיכולוגים מבינים.. כאילו היגיון אחר, וזה עלול ממש להעליב ולפגוע במטופלים- אז למה?
הי מימה, את אוהבת לקרוא, נכון? קראי את הפרק של לאנגס מתוך "דורה" של פרויד. אולי יהיו לך שם כמה תשובות. לדעתי המלצתי על זה כבר, אז עוד פעם, לא נורא. חזרות אף פעם לא הזיקו :-)... אודי
חזרות לא הזיקו אף פעם...... ומי אם לא אני מבינה בחזרות חזרתיות? זאת המומחיות שלי ! כמעט עם הכשרה והכל ;)
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
