לד"ר אודי בונשטיין,

לד"ר אודי בונשטיין, יש לי אחות כבת 19, רגישה מאד,עם ביטחון עצמי נמוך מאד, כל דבר יכול לפגוע בה, (גם הערה סתמית על המראה החיצוני שלה ממוכרת בחנות) עד כדי כך שהיא מסוגלת לבכות במשך שעות או לצבור טינה רבה בלב לאורך שנים, הדבר גורם לכך שאנו ממעיטים את הדיבור איתה ע"מ לא ליצור ריב כי כמעט כל מילה פוגעת בה. היא מגיעה מבית עם אמא שהייתה עצבנית והייתה מקללת במשך המון שנים,היה שלב שחלתה באנורקסיה ויצאה מזה. בתיכון לא הסתדרה חברתית ועברה המון מסגרות, היא נכנסת להיסטריה אם מזכירים לה את התיכון. כיום, מנסה להתחמק ממסגרות קבועות ונמנעת מלעבוד במקומות עם צוות גדול, כל כמה חודשים מחליפה מקום עבודה מרצון. היא מרגישה כל הזמן שכולם מנסים לקבוע לה מה לעשות מכיוון שכולנו כל הזמן דואגים לה ועוקבים שלא תדרדר למקומות גרועים, (המעקב הזה מנע מספר פעמים את התדרדרות שלה) ולכן מתעצבנת שמדברים עליה בנוכחותה או שלא בנוכחותה ומתעצבנת מכל עצה שלנו או ביקורת שנאמרת לטובתה.אני אחותה הגדולה ואנחנו מצד אחד קשורות מאוד ומצד שני היא מרגישה שהרסתי לה את החיים. יש לה התקפי עצבים הכוללים צרחות קשות (את חלק מההתנהגויות היא מחקה ממה שראתה בבית אבל אצלה זה הרבה יותר קיצוני). ברור לי מצד אחד שאם גורם פסיכיאטרי היה רואה אותה לוודאי היה מחליט על אשפוז כי ההתקפים שלה קשים ומצד שני ברור לי שאם הייתה גדלה בבית אחר זה לא היה קורה כך שזוהי בעצם התנהגות שראתה לאורך שנים והיום היא המודל לחיקוי שלה. ניסינו לקחת אותה מס' פעמים לטיפול פסיכולוגי אבל גם הדברים שהפסיכולוג עצמו אמר פגעו בה וסירבה להמשיך את הטיפול. האמא מאד השתנתה וכולנו ניסינו בכל דרך אפשרית לתת לה את תשומת הלב שחסרה לה ולעטוף אותה באהבה אבל היא דוחה אותנו מעלייה. אנחנו אובדי עצות ולא יודעים כיצד לטפל בה. מה לעשות? למי לפנות? האם טיפול פסיכיאטרי/פסיכולוג יכולים לעזור? איך לגרום לה להגיע לטיפול? אודה מאד לכל הכוונה וסיוע מצדך.