פעם הייתה סוריקטה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/11/2013 | 16:57 | מאת: סוריקטה

שכתבה כל-כך. היום נשארתי בחולשתי, רוב הזמן בוחרת לנסות לישון ולבכות ולהתחבא. ייאוש רב רב. מתעדת, גם כאן, סוריקטה

לקריאה נוספת והעמקה
14/11/2013 | 18:57 | מאת: הילה

מה יהיה ? סוריקטה ? דואגת לך .

14/11/2013 | 19:33 | מאת: נעמה.

סוריקטה, עוד מעט ירד גשם, וברלה יוכל לצאת. מים יתערבבו עם דמעות, ינקו מערכות. בינתיים נשמור עליו, שלא ידרכו בטעות. נרשם, תועד, הורגש. לצידך, נעמה.

14/11/2013 | 20:14 | מאת: גילת21

סוריקטה, של פעם ושל היום של פעם שבתוך היום ושל היום שבתוך פעם... רוצה לשלוח חיבוק לשתיהן, אם מתאים. גילת.

14/11/2013 | 20:49 | מאת: .במבי פצוע..

קוראת אותך, קצת מסוממת מכאב, עצב אפשר להיות איתך במצב של סימום מכאב ? במבי. :((

הי סוריקטה, מקווה שהנך עדיין ושעודך תהיי. גם בחולשתך, וגם אחר כך, בהתחזקותך. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית