אנא, עוצו לי עצה

אל אנשי הצוות הנכבדים : אחד מבני משפחתי, מהקרובים היקרים לי ביותר, מחזיק בעיקרון של "הכל טבעי" פעל יוצא מכך, שאינו משתמש בתרופות כלל וכלל, אלא נוהג הוא בדרך שלהקשבה לעצמו, (לתחושותיו וכדומה ) וכמשתמע נוהג על-פיהם. הנני מלאת כבוד לחיים על פי עיקרון זה, אך יחד עם זאת..........התמלאנו זה עתה דאגה רבה שאר בני המשפחה, שאותו אדם לא חש בטוב בימים אחרונים אלו (חש סחרחורת וחולשה) וע"מ לשלול מצב שהדבר נבע מאיזשהו מחסור פוטנציאלי של מינרל כלשהוא (למשל) - העליתי את האפשרות לערוך בדיקת-דם, והתגובה כלפי הי יתה מעט תוקפנית כלפי: "אני אעשה מה שאמצא לנכון, ואל תגידי לי מה לעשות, אני אקשיב לעצמי, ואנהג ע"פ תחושותי, גם ללא רופאים. אכן עד היום, אדם זה תחזק עצמו כפי עקרונות חייו, דיי בהצלחה. שאלתי : איך ראוי ואף רצוי לנהוג עם אדם שכזה,עד כה הוא הסתדר באמת בדרכו שלו אךאם פעם לא תהיה ברירה ויאלץ לקחת תרופה מסויימת , כיצד לנהוג עמו ?? אינטואיטיבית, חושבתני שיש לכבד רצונו, תוך כדי הסברת משמעות והשלכות של לנהוג ע"פ דרכו. מה דעתכם ??? בכבוד רב, ותודה עבור גילוי הסובלנות.

אנונימית שלום רב, נראה לי שהתשובה אלייך נמצאת בגוף מכתבך. את עצמך כותבת שמדובר באדם עצמאי, הגיוני, שחי בצורה זו מספר שנים, והוא אפילו זוכה להערכה רבה כלפיו מצידך. אני מבינה את דאגתך אליו כעת, אולם עדיין מדובר באדם בוגר בעל יכולות להחליט עבור עצמו את הדבר שטוב לו, גם אם זה לא כל כך מתאים לאורח חייהם או לאמונותיהם של אחרים. לדעתי, הניחי לו לנפשו. ממילא נראה שהוא יעשה מה שהוא בסופו של דבר ירצה לעשות... בברכה, טלי פרידמן